חיים תדמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

חיים תדמור (18 בנובמבר 192311 בדצמבר 2005) היה מייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תדמור נולד בשם חיים פרומשטיין ב-1923 בחרבין שבסין, למשפחה שמוצאה מרוסיה, ובעקבות המהפכה הרוסית עזבה אותה.

ב-1935 עלה לארץ ישראל, וב-1943 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית. התמחה באשורולוגיה באוניברסיטת לונדון ואחר כך באוניברסיטת שיקגו. הדוקטורט שלו עסק בכרונולוגיה של המזרח הקדום בתקופת המקרא.

ב-1958 שב לישראל, ייסד את החוג לאשורולוגיה באוניברסיטה העברית, ועסק במשך 35 שנה עד שנת 1993 בתחום זה, תוך שהוא הופך את האוניברסיטה העברית למרכז בינלאומי לחקר מסופוטמיה ותולדות המזרח הקדום.

כגולת הכותרת של מחקריו נחשבות עבודותיו על הכתובות של תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, שנחשבו קשות ביותר להבנה ופירושו לספר מלכים ב' בסדרת Anchor Bible, שכתב עם מרדכי כוגן. כן ערך את הכרכים האחרונים של האנציקלופדיה המקראית.

בשנת 1985 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכיהן כסגן נשיא האקדמיה בשנים 1996-2004.

זכה בחייו לשני קובצי כבוד של מאמרים (Festschrift), שהשני בהם הוקדש גם לאשתו הארכאולוגית, מרים תדמור. לבני הזוג תדמור שני ילדים: דוד ונומי.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Inscriptions of Tiglath-pileser III, King of Assyria: Critical Edition with Introduction, Translations and Commentary, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994 (second printing with addenda et corrigenda 2007).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.