חיפש אתונות ומצא מלוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאול נמשח למלך על ידי שמואל, ציור משנת 1873

יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה הוא פתגם עממי המבוסס על סיפור משיחת שאול למלכה הראשון של ממלכת ישראל המאוחדת על ידי שמואל הנביא, שמתואר בספר שמואל א', פרקים ט' ו–י'. הפתגם מתאר אדם שעסק בעניינים פעוטים ומגיע במפתיע לגדולה, כמו שאול, שבעת שהלך לחפש את האתונות שאבדו לאביו. פגש את שמואל שמשח אותו למלך.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שמואל א', פרק ח' מסופר שזקני ישראל פנו אל שמואל בבקשה להמליך עליהם מלך כפי שיש לכל העמים האחרים. שמואל התפלל לאלוהים ונענה כי עליו לשמוע בקול הזקנים.

באותו זמן, קיש בן אביאל משבט בנימין איבד אתונות, ושלח את שאול בנו בליווי נער לחפש אותן. שאול חיפש באזור הגובל בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים, בין שילה לרמה (עירו של שמואל הנביא), אך לא מצא אותן. הוא הציע לנערו לשוב אל ביתם, ונערו שכנע אותו לשאול בעצתו של שמואל הנביא, שנמצא ברמה.

בפגישתם, הודיע שמואל לשאול שהאתונות כבר נמצאו והוא אינו צריך לעסוק בחיפושן. בנוסף הוא הודיע לו שאלוהים בחר בו למלך ישראל, ושמואל מושח את שאול למלך.

וכך שאול, שיצא מביתו רק כדי לחפש את האתונות שאבדו לאביו, זכה במלוכה.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרים אחדים, בהם אשר ברש[1], שאול טשרניחובסקי[2][3] ובן ציון לוריא[4], מעלים ביצירותיהם את השאלה האם טוב לאדם להגיע במפתיע לגדולה ולזכות בדבר יקר מבלי שחיפש אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]