יגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יגור
Yagur Entrance.jpg
שלט הכניסה לקיבוץ
מחוז חיפה
מועצה אזורית זבולון
אזור התגוננות הקריות 86
גובה ממוצע[1] ‎16‏ מטר
תאריך ייסוד 1922
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,561 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-0.4%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים ריקים [ שם17, שם34, גודל סמן10, שם39, גודל סמן25, שם28, קואורדינטות62, גודל סמן64, גודל סמן39, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, קואורדינטות29, גודל סמן44, קואורדינטות46, קואורדינטות26, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות36, גודל סמן30, שם60, שם21, גודל סמן55, גודל סמן47, שם27, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, שם32, גודל סמן29, קואורדינטות18, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות32, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות19, קואורדינטות45, שם31, גודל סמן12, גודל סמן11, שם23, גודל סמן27, שם70, שם22, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, גודל סמן8, שם42, שם62, שם33, קואורדינטות21, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, קואורדינטות23, קואורדינטות34, קואורדינטות54, גודל סמן23, גודל סמן48, קואורדינטות38, גודל סמן24, שם43, גודל סמן14, שם40, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, שם18, קואורדינטות1, גודל סמן62, גודל סמן69, קואורדינטות42, גודל סמן40, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם24, שם49, קואורדינטות51, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, קואורדינטות69, גודל סמן5, גודל סמן60, שם26, גודל סמן51, קואורדינטות35, קואורדינטות65, גודל סמן42, קואורדינטות28, גודל סמן45, שם30, גודל סמן16, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, קואורדינטות20, שם53, גודל סמן46, שם48, שם46, שם29, גודל סמן19, קואורדינטות33, גודל סמן68, שם19, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, שם58, קואורדינטות39, שם65, גודל סמן58, שם56, קואורדינטות66, גודל סמן2, גודל סמן36, גודל סמן57, קואורדינטות17, קואורדינטות49, קואורדינטות27, קואורדינטות59, קואורדינטות24, גודל סמן59, שם1, גודל סמן34, גודל סמן41, קואורדינטות55, גודל סמן61, קואורדינטות60, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, שם41, קואורדינטות68, קואורדינטות57, קואורדינטות64, קואורדינטות22, קואורדינטות44, קואורדינטות63, גודל סמן32, שם45, שם25, גודל סמן56, שם61, קואורדינטות67, שם68, גודל סמן6, קואורדינטות30, שם57, גודל סמן3, שם64, שם20, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ geotype1, צבע סמן64, צבע סמן14, צבע סמן57, שם16, צבע סמן59, צבע סמן27, צבע סמן43, צבע סמן23, צבע סמן48, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן42, צבע סמן68, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, צבע סמן20, צבע סמן60, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן46, צבע סמן1, צבע סמן10, צבע סמן8, צבע סמן34, צבע סמן7, צבע סמן19, צבע סמן12, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, צבע סמן53, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, צבע סמן32, צבע סמן38, צבע סמן56, צבע סמן70, צבע סמן69, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, צבע סמן15, צבע סמן40, צבע סמן18, צבע סמן11, צבע סמן44, צבע סמן13, פריטים1, צבע סמן24, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, צבע סמן63, צבע סמן54, צבע סמן37, צבע סמן61, צבע סמן33, צבע סמן67, צבע סמן22, צבע סמן55, צבע סמן51, צבע סמן26, צבע סמן35, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית זבולון
באדום - יגור
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.yagur.com
יגור מהכרמל

יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו המזרחיים של הר הכרמל, 9 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה ונמצא בפתחו של נחל יגור. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך לקיבוץ המאוחד ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך לתנועה הקיבוצית. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר הערבי יאג'ור שהתקיים עד 1948, כ-3 קילומטרים צפונית מערבית ליגור[2][3][4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות העשרים קנה יהושע חנקין 468 דונם מאדמות הכפר מסוחרי הקרקעות סורסוק וסלים ח'ורי עליהן הוקם קיבוץ יגור. בטרם נוסד הקיבוץ חנו ועבדו בקרקעותיו למשך כשנה (1920–1921) אנשי "השומר הצעיר" חברי גדוד שומריה.

רופא, שנשלח באוגוסט 1921 לבדוק את השטח של יגור לפני ההתיישבות עליו, מספר :"יש ביגור שתי ביצות בלבד, שאפשר לייבשן בקלות. אך יש להביא בחשבון את השפעת נחל קישון. אפשר לחפור תעלה אל הקישון ולבנות רשת של תעלות שתייבשנה את הביצות. הקישון אינו מזיק בסביבה זו"[5][6].

קיבוץ יגור נוסד בשנת 1922 על ידי חלק מחברי קבוצת "אחווה". מתחילת שנת תרפ"ג (סוף 1922) התגוררה הקבוצה בחושות של "סלמיה" - מספר חושות של אריסים בשטח שנרכש על ידי "חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ" ליד יאג'ור. מנהל המפעל, שניאורסון, התיר להם להתגורר יחד עם השומרים בשטח וזאת כדי לחזק את הנוכחות היהודית במקום. אולם כשנגשו להקמת המפעל בקיץ 1923 הם נתבקשו לעזוב את המקום ועברו לנקודת הקבע לקראת תחילת תרפ"ד[7]. תחילה עסקו המתיישבים בייבוש הביצות של נחל קישון ובהכשרת הקרקע בסביבתו. אחרי כן הוקמו ענפי המשק השונים והקיבוץ גדל והתפתח. ביגור משק חקלאי מעורב מפותח, מפעלי חרושת (לגין) ותחבורה. חלק מהמתיישבים עבד בבית החרושת למלט בנשר, והיו חברים במועצת הפועלים שהוקמה בשם "מועצת הפועלים יגור-נשר" שלאחר מספר שנים התמזגה עם מועצת פועלי חיפה. סניף של הקיבוץ התקיים בעתלית, שו שהו חלק מחברי הקיבוץ שעבדו במחצבות בעתלית[8].

בתחילת אפריל 1931 הותקף רכב של הקיבוץ ושלושה מחברי הקיבוץ נהרגו[9].

ישנם עסקים רבים בקיבוץ כגון : באלאגן, אשר משמש הורים וילדים ומרכז פעילות, מטבחי קיבוץ יגור, אשר הוקמה על ידי יושבי הקיבוץ.

בשנת 1937 הוקם, במסגרת עליית הנוער בסמוך לקיבוץ, בית הספר המקצועי הראשון לנוער עולה מגרמניה על שם לודוויג טיץ, אחד ממנהיגי הנוער היהודי בגרמניה. מבנה בית הספר תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון[10]. מבין בוגרי בית הספר נמנו קצינים בכירים בצה"ל כגון אהרון דורון, עוזי גל ואחרים. בקיבוץ פעל שנים רבות האמן ערי גלאס, אביו של עוזי גל, שהיה גם המאייר של "הגדת יגור".

בימי המאבק של היישוב נגד השלטון הבריטי היה קיבוץ יגור מרכז חשוב של "ההגנה". ב"שבת השחורה" (29 ביוני - 1946) ערך הצבא הבריטי חיפוש במקום (בעקבות הלשנה) וגילה מחבוא ("סליק") גדול של נשק שנועד להגנה על היישוב היהודי וחשיבותו הייתה גדולה מאוד. זהו הסליק של קיבוץ יגור. הנשק הוחרם ורבים מחברי הקיבוץ נאסרו. בעקבות זאת, נקראה אוניית מעפילים בשם "יגור".

ביגור פועל בית ספר תיכון שש שנתי בשם "כרמל זבולון", המיועד לבני הנוער מכל רחבי מועצה אזורית זבולון, וכמו כן מגיעים תלמידים מהיישובים הסמוכים למועצה (קריית אתא, קריית טבעון, יקנעם עילית ורמת ישי).

ממצאים ארכאולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 בעת ביצוע עבודות בפתח נחל יגור נמצאה מערת קבורה חצובה בסלע הקירטון הרך. החפירות בוצעו על ידי בני הקיבוץ בפיקוח רשות העתיקות. אורכה של המערה כ-10 מטר והיא נחלקת ל-5 חלקים עיקריים. מפני שטח הקרקע נחפר פיר אנכי לתוך פנים הסלע בעומק 1.5 מטר ובקוטר 90 ס"מ. מהפיר נחצבה מנהרה באורך וקוטר דומים שהובילה אל חלל מערת מבוא. פתח המנהרה נחסם באבן גדולה. גודל מערת המבוא אורך 4 מטר ורוחב 2 מטר. גובהה 2 מטר. במערת המבוא נמצאו כלי מנחה עבור המתים. מערת המבוא הובילה לשתי מערות נוספות. באחת המערות נמצאו שרידי שלד אדם ובסמוך לו כלי מנחה וכן שני מרצעי נחושת, שישה חרוזים וצדפים. פריטים אלה מעידים על קבורת אישה. במערת קבורה נוספת שהייתה במפלס נמוך יותר נמצאו שלד ללא ממצא קרמי מלווה. על פי השיניים ניתן להניח שהשלד היה של ילד או נער צעיר. על פי ממצאים בשטח הניחו החופרים שמדובר בקבורה משנית.

על פי הממצאים הקרמיים וצורת המערה תוארכה מערת הקבורה לתקופת הברונזה הביניימית בין 2300 לפנה"ס ועד 2000 לפנה"ס. הממצא הקרמי כלל 11 כלי חרס, שש פכיות בעלות ידית אחת, 3 קומקומונים בעלי זרבובית ארוכה, קומקומון בעל פיה רחבה ובסיס של פכית. חמשת כלים אחרונים אלה עשויים על אובניים מחרס דק. כלים דומים נמצאו במערות קבורה ליד תל מגידו והם מעידים על קשר בין האזורים. בנוסף נמצאו 2 מרצעים מנחושת, מחט פריפה, מחרוזת וכלים מאבן צור[11].

בנוסף למערת הקבורה נמצאו באזור יגור ממצאים ארכאולוגים נוספים: כלי צור מהתקופה הנאוליתית, ממצאי חרסים מתקופת הברזל, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית והביזנטית[12].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות היסטוריות של יגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר יגור - 40 שנה לעלייה לקרקע. עורך: זאב רימון. הוצאת משק יגור, 1965.
  • נווה הסלעים - מאת חיים טהרלב. פואמה רחבת היקף המתארת את חיי היום יום ביגור בשנות השלושים והארבעים. ההוצאה לאור של משרד הביטחון 1998.
  • משק יגור טיוטה - ספר שירים קצרצרים של יורם טהרלב, שנולד וגדל ביגור, על חייו בקיבוץ בתקופת ילדותו. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1975.
  • הנשיקה הראשונה - שתול רובו ככולו בנופיו של קיבוץ יגור. הוצאת הקיבוץ המאוחר 1979.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, ערך יגור עמוד 2692
  3. ^ על פי גבי קרדוש מדריך סיורים וחבר בקיבוץ, בארכיון יגור לא נמצא מסמך המתעד את ההחלטה לקרוא לקיבוץ בשם יגור
  4. ^ על פי האקדמיה ללשון: מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.
  5. ^ ד"רהלל יפה,"דור המעפילים-זיכרונות,מכתבים,יומן",הוצאת "דביר" ,תרצ"ט-1938, עמוד 377
  6. ^ זאב וילנאי,"אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל",כרך תוספות, עם עובד-תרבות וחינוך, 1982, עמוד 323
  7. ^ יאזור, הפועל הצעיר, 22 ביולי 1924
  8. ^ עתלית, פלוגת יגור, דבר, 5 ביולי 1931
  9. ^ התנפלות על יד יגור, דבר, 6 באפריל 1931
  10. ^ מתוך פרסום למסלול טיול - סיפורו של יגור
  11. ^ יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 10 בספטמבר 1980
  12. ^ יגאל טפר, יגור לרגלי הכרמל, ארכיון קיבוץ יגור, 15 בינואר 1980
  13. ^ "האוהלים הפנימיים ללא שוליים, הרוח שורקת והגשם דולף. בלילות קר, המטבח וחדר האוכל הותקנו באוהל מרובע שאף הוא פתוח לרוח, הרוח מכבה את הפרימוסים, האוכל ספוג עשן... המזון מורכב בעיקרו משימורים, שיירי הצבא הבריטי אותם מספק "המשביר". רבים חולים בצהבת. מסביב למחנה ביצות, היתושים מזמזמים, רבים חולי קדחת ורופא אין." עדותו של אבא חושי.