חלל עבודה משותף

חלל עבודה משותף (המכונה באנגלית: Coworking Space) הוא סביבת עבודה שבה מתאספים פרטים וחברות שונות, לרוב קטנות, לשם פעילות עסקית, כתחליף לעבודה מהבית או שכירת משרד. חללי העבודה המשותפים מציעים לרוב שירותים נוספים כגון חדרי ישיבות, מטבח, לובי ושירותים משרדיים. רבים מחללי העבודה גם משמשים לאירועים עסקיים וחברתיים.

חלל עבודה משותף, אינו רק מקום פיזי לעבודה, ולעיתים נבנית סביבו קהילה. חלל עבודה משותפים נוטים להתחלק לשתי קבוצות: חללי עבודה הממוקדים בנדל"ן, ועיקר הפעילות שלהן היא בהשכרת עמדות עבודה ומשרדים, והקבוצה השנייה ממוקדת בקהילה. ניתן גם להבחין בין חללי עבודה משותפים לבין חממות או אקסלרטורים. האחרונים אינם תואמים למודל העבודה המשותף, מכיוון שאין בהם מאפיינים של חיברות ושיתופיות. חלק מחללי העבודה גם ממוקדים בנישות או התמחויות, כגון חלל עבודה Wisdom בקליפורניה, המשלב מדיטציה, מיידנפולנס ויוגה. חלל העבודה The Wing נוסד כדי "לקדם זן מסוים של נשים", וחלל העבודה Work and Play בניו ג'רזי, כולל מעון לילדים.

קהל היעד של חללי העבודה המשותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחללי העבודה המשותפים מגיעים בעיקר יזמים, פרילאנסרים, בעלי מקצועות חופשיים, הייטק, אנשי שיווק ופרסום דיגיטלי, חברות עסקיות, סטארט-אפים ועוד, עושים בחלל שימוש אופרטיבי יומיומי לשם תפעול צעדיהם הראשונים: החל בתשתיות של מקום עבודה, ציוד, מחשבים, חשמל ומים, ועד חדר ישיבות ומתחמים המיועדים לפגישות עבודה. אותם גורמים משלמים שכירות משתנה למפעילי חללי העבודה, בין אם אלו ניתנים כשירות לקהילה על ידי גורמים ממשלתיים או עירוניים, ובין אם גורם עסקי.

בין הסיבות הנעוצות למספרם ההולך וגדל של חללי העבודה בעשור השני של המאה ה-21 ניתן למנות את התמורות של סביבת העבודה המודרנית – המעניקה את האפשרות לעבוד בכל זמן ובמספר מקומות בעולם. סיבה נוספת היא הצמיחה הגבוהה במספר היזמים, הפרילאנסרים והחברות השונות שבתהליכי הקמה – אשר מתחמי העבודה מהווים פתרון מצוין בעבורם. אוכלוסיות אלו יכולות לצאת מהבית ולהנות מסביבה עסקית מתקדמת ומאובזרת, בלי התחייבות לחוזה שכירות ארוך טווח.

לאור התרחבות המגמה של פתיחת חללי עבודה נוספים בעיר החלו לקום אתרים שמאגדים את כל חללי העבודה המשותפים במקום אחד כך שיזמים, חברות עסקיות וסטארטאפים יוכלו לקבל את התמונה המלאה של כל המשרדים המוצעים בעיר שבהם הם ממוקמים.

יתרונות חללי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש במרחב עבודה שיתופי מאפשר למקצוענים מתחומים שונים לעבוד תחת אותה קורת גג ועל ידי כך להכיר זה את זה (נטוורקינג). מפגשים אלו יכולים להיות בסיס פורה ליזמות ורעיונות חדשים. גישה זו מקובלת מאוד ברחבי העולם וישנם חללי עבודה רבים אשר מארגנים מפגשי שיתוף פעולה וזאת כדי לקדם את הקהילה המתפתחת תחת החלל העבודה השיתופי.

אדם הבוחר לעבוד מתוך מתחם עבודה יכול להשקיע את עיקר זמנו בפיתוח העסק שלו ופחות באדמיניסטרציה. הוצאות המשרד, מדפסות, ריהוט, אינטרנט, ניקיון וכדומה הוא מקבל כחלק מהשירות שמציעות החברה שמספקת את חלל העבודה המשותף. מטרה משנית של חלל העבודה המשותף היא יצירת קהילה עסקית- חברתית.

שיטות תשלום ומודלים עסקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מודלים עסקיים שונים העונים על מגוון צרכים משתנים של לקוחות. רוב חללי העבודה המסורתיים מציעים מנוי חודשי או שנתי בלבד וזאת כדי ליצור סביבת עבודה קבועה עבור הלקוחות. בנוסף ישנם חללי עבודה אשר מציעים מרחב עבודה שיתופי לפי שעה או יום, וזאת כדי לאפשר סביבת עבודה יותר פתוחה ודינמית וכמובן כדי להוזיל עלויות ללקוחות מכיוון שסטודנטים ויזמים רבים בתחילת דרכם לא זקוקים לשירותי משרד יום יומיים. שיטה נוספת היא למכור ארנק דיגיטלי אשר נותן את האפשרות לתשלום לפי שימוש בלבד.

ניהול חללי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר חללי עבודה רבים היו עושים שימוש בכלים רבים ועבודה ידנית על מנת לתפעל את השימוש בחללים. בשנת 2017 הוקמה חברת התוכנה כשירות Spacebring (לשעבר andcards) והייתה לאחת החברות הראשונות המספקות תוכנה לתפעול וניהול חכם של השימוש במשרדים המשותפים, התוכנה איפשרה לבעלי הנכסים לנהל את החשבונות של הלקוחות, כניסה עצמאית ללא מגע אדם, הזמנת עמדות עבודה, הזמנת חדרי ישיבות, הטבות ואירועי קהילה.

חללי עבודה משותפים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל יש כיום יש יותר מ-40 אלף מ"ר המוגדרים כחללי עבודה משותפים (כ-200 מתחמים, בשטח ממוצע של 200 מ"ר בלבד)^[1]. על פי אתר ספייסנטר, נכון לשנת 2022, ישנם בישראל למעלה מ־260 חללי עבודה משותפים. "האב תל אביב" שהוקם בשנת 2010 נחשב למתחם העבודה השיתופי הראשון בישראל, אשר ממוקם בבית מעריב בתל אביב. ההאב הציע מתחם עבודה שיתופי לצד קהילה עסקית תומכת. בשנת 2010 גם הקים היזם הישראלי אדם נוימן את שטח עבודה שיתופי ראשון בניו יורק בשם Green Desk שלאחר מכן הפך ל-WeWork, אשר מפעילה כיום למעלה מ־750 מתחמים ב־38 מדינות.

חללי העבודה בישראל התפתחו סביב מודלים שונים, כולל חללי עבודה מתמחים כגון מתחם עבודה לעורכי דין או לעמותות. קיימים בישראל חללי עבודה בתפעול של עיריות, כגון "הספרייה" בתל אביב, או "העגורן" של רעננה. לרוב אלה גם משלבים חממה לטיפוח סטרטאפים.