חממה טכנולוגית
חממה טכנולוגית היא גוף עסקי בעזרתו יכולים יזמים בשלבים התחלתיים להקים חברת הזנק על סמך טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח. בחממה מקבלים היזמים מימון, סיוע בניהול, בשיווק ובאדמיניסטרציה (לרוב כולל מקום פיזי), עד שיוכלו להגיע למוצר מסחרי עצמאי או לגייס הון ממשקיעים נוספים או לתקופה קצובה. כמו כן מסייעת החממה ביצירת קשרים עסקיים ואסטרטגיים עבור היזמים ובגיוס השקעת ההמשך. שירותי החממה ניתנים בתמורה למניות בחברה.
בתקופת השהות בחממה אמור היזם לבנות תוכנית עסקית מסודרת, להוכיח היתכנות טכנולוגית ושיווקית (כולל אבטיפוס או גרסת בטא של המוצר הסופי), ולהביא את המיזם למצב שבו הוא בשל לגיוס לקוחות ראשונים, להשקעה מסחרית או להצטרפות קרנות הון סיכון ושותפים אסטרטגיים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעיון החממות פותח בארצות הברית, שם החלו בשנות ה-60 להקים חממות עסקיות (Business incubators), שמטרתן הייתה לקדם יזמות עסקית. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הגיע דגם החממות גם לאירופה. איגוד החממות האמריקאי מעריך כי יש כ-5,000 חממות ברחבי העולם, מתוכן כ-1,400 בארצות הברית, 270 בבריטניה ו-900 בשאר אירופה. לאחרונה[דרושה הבהרה], החלו להקים חממות עסקיות גם במדינות מתפתחות, בסיוע הבנק העולמי.
תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המודל שפותח בישראל מוכר לעיתים בעולם בתור "המודל הישראלי".[1] המודל מתמקד בתמיכה בפיתוח טכנולוגיה חדשנית, בשלב שבו הסיכון גבוה ומרבית המשקיעים הפרטיים אינם מוכנים להשקיע בחברות, ולכן הסיכון מועבר לתקציב המדינה. במודל הישראלי מגיעים רוב הכספים למיזמים עצמם, בשונה מהמודל האמריקאי, שם עיקר ההשקעה מיועד לתפעול החממה.[2]
שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 1990, בשיאה של עליית יהודי ברית המועצות, התקבלה החלטה במשרד התעשייה והמסחר בשיתוף משרד האוצר, להשתמש במודל החממות העסקיות (Business Incubators), שהיה נהוג במספר מקומות בעולם, לצורך קליטת מדענים מקרב העולים החדשים מברית המועצות, ולהקים חממות המדגישות את הפן הטכנולוגי-חדשני ולא רק זה העסקי.
החממות הראשונות נוהלו על ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והוקמו בדימונה, אופקים, רמת הגולן, פארק המדע קריית ויצמן[3] ובטכניון. תקציב התוכנית בשנת פעילותה הראשונה היה מיליון שקל.
תוך שנה מתחילת התוכנית פעלו 10 חממות בכל רחבי ישראל, בעיקר באזורי פריפריה. ראשית התוכנית בוצעה ההשקעה בישראל באמצעות "קרן יוזמה" ותוכנית יוזמה. תוך 3 שנים צמח הפרויקט להיקף של 28 חממות.[4] בכל שנה נקלטו בחממות בין 80 ל-100 מיזמים חדשים וסה"כ כ-2,000 מיזמים עד שנת 2009.
הפרטת החממות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות ה-2000 הופרטו חממות רבות, וב-2010 עברו כל 24 החממות הטכנולוגיות הפזורות בארץ מהלך של הפרטה, כשתחתיהן פעלו כ-150–200 חברות הזנק בכל זמן נתון. בנוסף אליהן פעלו 2 חממות תעשייתיות, המשקיעות במיזמים מוטי טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב תעשייתי. ב-2009 הסתכם תקציב החממות ב-186 מיליון שקל.[5] ב-2012 נבחרו זכיינים ל-5 חממות חדשות לתקופה של 8 שנים.[6]
מחקר של רשות החדשנות שבדק ב-2020 את 212 החברות שקמו בחממות בין השנים 2013 ל–2017, מצא כי 159 מהחברות (75%) עדיין היו פעילות, והעסיקו כ–1,730 עובדים. ההשקעה הממשלתית המצטברת בתוכנית הייתה כ-151 מיליון דולר, 74% מחברות החממה הצליחו לגייס הון ממשקיעים פרטיים, ובסך הכל גייסו עד 2020 כ–643 מיליון דולר. ב-2024 פורסם כי עד שנה זו אותן חברות מהשנים 2013-2017 גייסו מעל 1.3 מיליארד דולר.[7][דרושה הבהרה]
העשור השלישי של המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]במודל שהחל לפעול ב-2022, החברות שזוכות בתמיכת החממות ובאישור רשות החדשנות, מקבלות מימון משותף של עד 5 מיליון שקלים לתקופה של כשנתיים, כשההשקעה וכן השקעות נוספות בסיבובים מאוחרים יותר, שגם בהם ניתן לזכות בהשתתפות הרשות בסבב ההשקעה בעזרת קרן ההזנק, פתוחות למשא ומתן עסקי חופשי.[8]
ב-2022 הודיעה רשות החדשנות על בחירת 5 חממות חדשות, שזכו בהליך התחרותי בדגם חדש. החממות שזכו פועלות בתחומי הפודטק (The Kitchen), מכשור רפואי (NGT), ביו-קונברג'נס (Incentive), טכנולוגיות חומרה וחלל (Earth & Beyond) ואנרגיה מתחדשת (Net Zero).[9] באותה שנה גם החלה לפעול חממת AION Labs, בשיתוף ענקיות הפארמה העולמיות אסטרהזניקה, מרק, פייזר, טבע ועוד, העוסקת בשימוש בבינה מלאכותית לטובת גילוי תרופות.[10]
נכון ל-2025 התכנית מנוהלת[דרושה הבהרה] על ידי חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, ובמסגרתה פועלות 12 חממות טכנולוגיות בכל רחבי הארץ המתמקדות בהקמה ובתמיכה בחברות בשלבים מוקדמים בתחומי "דיפ-טק" מבוססי מחקר ועתירי טכנולוגיה וסיכון, כגון מכשור רפואי, פארמה, ביו-קונברג'נס (טכנולוגיות שמתבססות על שילוב בין הנדסה לביולוגיה), קלינטק, פודטק, חקלאות, אנרגיה, חלל, חומרה ועוד. כמחצית מהחברות שמתחילות בחממות מקורן ממסחור של ידע שנוצר באוניברסיטאות בישראל. הזיכיון לניהול חממה ניתן ל-5 שנים ונקבע באמצעות מכרז המפוקח על ידי רשות החדשנות.
באפריל 2025 הושלם הליך נוסף ובו נבחרו שתי חממות חדשות. במודל החדש שהשיקה הרשות, החממות מקבלות תקציב תפעולי כולל של עד 40 מיליון שקלים כל אחת, לאורך חמש שנות פעילותן, וכל אחת מהן תשקיע עשרות מיליוני דולרים בסטארט-אפים שהיא תקים בתחומי פעולתה, תוך מינוף קרן ההזנק החדשה של הרשות.[11]
ביולי 2025 הודיעה רשות החדשנות על הליך תחרותי נוסף במודל החדש, שבו מלבד התקציב התפעולי, החברות יוכלו לקבל השקעה מקרן ההזנק (בו הם יתחרו תחרותית) בסבבי השקעה בסכום כולל של עד 21 מיליון שקל מפרה-סיד ועד לשלב A.[12]
מנהלי התכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש מנהלת החממות מ-1990 ועד 2008 הייתה עו"ד רנה פרידור, ואחריה מונה יוסי סמולר, ומ-2014 ועד 2021 אניה אלדן.[13] מ-2022 מנהל חטיבת הזנק הוא חנן ברנד, ומנהל תוכנית החממות בחטיבת הזנק הוא חי אביטל.[14]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת החממות הטכנולוגיות הפועלות בישראל באתר רשות החדשנות
- חממות טכנולוגיות, באתר רשות החדשנות
- אמנון ויקסלבאום, איך ניגשים לחממות הטכנולוגיות?, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2007
- גיא גרימלנד, "אקזיט הוא לא מדד להצלחת החממות הטכנולוגיות", באתר TheMarker, 24 ביוני 2008
- רנן נצר, כתבה לסטארט-אפיסט: החממות שמטפחות את דור העתיד, באתר גלובס, 8 במרץ 2014
ענבל אורפז, אמיר טייג, החממה הטכנולוגית מחפשת משמעות, באתר TheMarker, 9 ביוני 2014- ענבל אורפז, הדור החדש של החממות: הכנה למרכזי פיתוח זרים או כר לצמיחת חברות בוגרות?, באתר TheMarker, 2 ביולי 2015
- אמיתי זיו, 700 מיליון שקל בחמש שנים לחממות - האם המדינה צריכה להשקיע בהיי־טק?, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Nemzeti Innovációs Hivatal | Israeli-Hungarian Technology Incubation and Technology Transfer Seminar - Press briefing
- ↑ Tzameret H. Rubin, Tor Helge Aas, Andrew Stead, Knowledge flow in Technological Business Incubators: Evidence from Australia and Israel, Technovation 41–42, 2015-07-01, עמ' 11–24 doi: 10.1016/j.technovation.2015.03.002
- ↑ האבא של הממציאים - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, 2000-03-01
- ↑ מידע כללי, באתר www.incubators.org.il
- ↑ גלי וינרב ושמוליק שלח, בחממות לא מחזירים הלוואות והמדינה מאיימת להשתלט על חברות, באתר גלובס, 4 בינואר 2010
- ↑ בימים אלה נבחרו 5 זכייני חממות טכנולוגיות שיפעילו חממות טכנולוגיות במשך 8 השנים הקרובות (11.11.12), 11 בנובמבר 2012
- ↑ עמרי זרחוביץ', הנסיעה לבוסטון הולידה מודל חדש להקמת סטארט־אפים, באתר TheMarker, 22 בינואר 2024
- ↑ מידע כללי על החממות הטכנולוגיות באתר משרד התמ"ת
- ↑ מאיר אורבך, רשות החדשנות הכריזה על חמש חממות חדשות ליזמים בתקציב של 500 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2022
- ↑ הידען, הושקה מעבדה לשימוש ב-AI לפיתוח תרופות בשיתוף פייזר, טבע, אסטרהזנקה, מרק ואמזון
- ↑ נבחרו שתי חממות לחברות דיפטק בהשקעה משותפת של מאות מיליונים, באתר "אנשים ומחשבים", 9 באפריל 2025
- ↑ מאיר אורבך, רשות החדשנות מקימה דור חדש של חממות: מימון חברות עד שלבים מתקדמים, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2025
- ↑ גלי וינרב, ד"ר אניה אלדן מונתה לנהל את תוכנית החממות החדשה, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2014
- ↑ מאיר אורבך, חנן ברנד מונה לסמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, באתר כלכליסט, 15 במאי 2022
