לדלג לתוכן

רעננה

רעננה
סמל העיר
רעננה – מבט על ממערב למזרח
שם בערבית رعنانا
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה חיים ברוידא
גובה ממוצע[1] ‎48 מטר
תאריך ייסוד 1922
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 83,678 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 23
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.6% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.33 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 5,650 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 30
תחום שיפוט[4] 14,810 דונם
    - דירוג ארצי[2] 99
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 30
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4919
    - דירוג ארצי[2] 12
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.1%
גילאי 5 - 9 7.6%
גילאי 10 - 14 7.7%
גילאי 15 - 19 7.4%
גילאי 20 - 29 11.4%
גילאי 30 - 44 16.0%
גילאי 45 - 59 18.1%
גילאי 60 - 64 4.8%
גילאי 65 ומעלה 19.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 36
–  יסודיים 21
–  על-יסודיים 22
תלמידים 15,504
 –  יסודי 7,742
 –  על-יסודי 7,762
מספר כיתות 598
ממוצע תלמידים לכיתה 27.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל רעננה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
תצלום אוויר של השכונות המערביות של רעננה
בית העירייה
פסל עץ תפוזים ברח' בן-גוריון ברעננה
בניינים ברחוב אחוזה ברעננה

רַעֲנַנָּה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. היא הוכרזה כעיר בשנת 1982. רעננה גובלת במזרח עם העיר כפר סבא ובדרום-מערב עם הרצליה. מדרום־מזרח לעיר נמצא המושב גבעת ח"ן ומצפון לעיר נמצאים המושבים בצרה ובני ציון. הרחוב הראשי של רעננה הוא רחוב אחוזה.

תחום השיפוט של רעננה הוא על שטח של 14,878 דונם. היא הוקמה ב-1922 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936,[6][7] והוכרזה כעיר בשנת 1982. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

רחוב אחד העם הוא אחד מששת הרחובות הראשונים שנסללו במושבה הצעירה לאחר סלילת הרחוב הראשי, רחוב אחוזה
מראה רעננה בשנת 1950 לערך

ביולי 1912 הוקמה בניו יורק חברת "אחוזה א' ניו-יורק", חברה יהודית אמריקנית להתיישבות בארץ ישראל, אשר על שמה נקרא הרחוב הראשי בעיר. בשנת 1920 הגיעו לארץ שני באי-כוח של החברה, יהודה לייב קזן (קסין) והמהנדס ישעיהו ירחע. השניים תרו בארץ ישראל במשך כשמונה חודשים אחר שטח האדמה המתאים ביותר להקמת מושבה חקלאית. לבסוף מצאו שטח מתאים בקרבת כפר סבא.

בתיווכו של חנקין, האגודה רכשה אדמות מהכפר חירבת עזון ובשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב, בבוקר 2 באפריל 1922 עזבו שתי עגלות עמוסות בציוד רב מתל אביב הקטנה (רחוב לילינבלום פינת רחוב הרצל) לשטח המושבה. תשעת המתיישבים הראשונים הלכו ברגל מאחורי העגלות. ירחע מונה כמנהל המושבה מטעם "אחוזה", וחילק לאנשים את תפקידיהם הראשונים. שני פועלים הלכו לגזום ענפי אקליפטוס מחורשה בכפר סבא לבניית סוכה שתשמש כמטבח וחדר אוכל.

בימים הראשונים עסקו המתיישבים בחפירת באר מים, לאחר כשבועיים של חפירה נמצאו מים בעומק של 38 מטר. ירחע הסתייע בשני שועלים ששימשו כקוונים ובמכונת מדידה שהביא עמו מארצות הברית לצורך מדידת הקרקע וחלוקתה לחלקות בנות כ-50 דונם כל אחת.

בראשיתה הוקמה רעננה כמושבה חקלאית. גידולי טבק ומשק החלב היו הענפים החקלאיים העיקריים שעליהם התבססו המתיישבים הראשונים. הכניסה לענף ההדרים, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, הייתה נקודת ציון בהתפתחותה של רעננה. לאחר מלחמת העולם השנייה ענף ההדרים התאושש ממשבר קשה והמשיך להיות הענף המוביל ברעננה במשך שנים רבות.[8]

מייסדיה בארצות הברית הציעו לקרוא לה רענניה וכך נקראה בראשית ימיה.[9]

שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו אנגלית ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "רעננה". השם שאב השראה משיר השירים:

הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה

פרק א' פסוק ט"ז

בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כיום כבית העירייה וב-2008 אף עבר שיפוץ ושימור מקיף. המימון לבנייתו בא מתרומות ששלחו חברי אגודת "אחוזה א' ניו-יורק". בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים. הרחוב הראשי היה כבר אז רחוב אחוזה. הוא חצה את המושבה והיה ציר תנועה לכוון הרצליה ממערב וכפר סבא ממזרח. מרחוב אחוזה יצאו שלושה רחובות לכיוון צפון: "אחד העם", "עקיבא" ו"בורוכוב", ושלושה רחובות לכיוון דרום: "רמב"ם", "יהודה הלוי" ו"הרצל". לאורך רחובות אלו חולקו המגרשים למגורים ולחקלאות בין חברי המושבה, רחובות אלו קיימים עד היום.

בשנים הראשונות של המושבה לא נבנה בה בית כנסת, והמניינים הראשונים התקיימו בה החל משנת 1925 בחדרי תפילה, תחילה בצריף פרטי ולאחר מכן בבית העם. החל מתחילת שנות השלושים הוקמו בה מבנים ייעודיים לבתי כנסת, ובשנת 2017 נמנו ברעננה 80 בתי כנסת.[10]

נושא הביטחון ליווה את המושבה רעננה מראשיתה. בעיקר חששו מהשבט הבדואי אבו קישק שאוהליו שכנו מדרום לרעננה. עם הכפר הערבי חירבת עזון, ששכן מצפון למושבה, הייתה בדרך כלל שכנות טובה. בשנת 1928 הוקם ברעננה סניף ההגנה ובפרוץ מאורעות 36–39 כבר היו כ-300 חברים בשורותיו.

בעקבות הבחירות שנערכו ב־26 ביולי 1931 נבחר ברוך אוסטרובסקי כראש המועצה הראשון של רעננה, והמשיך לכהן בתפקידו גם כשרעננה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1936 על ידי השלטון הבריטי.

בשנת 1937 הוקמה ברעננה יחידת גפירים שהייתה כפופה למשטרה הבריטית.

באמצע שנות ה-30 הניח אוסטרובסקי את היסודות והתשתית להכנסת בתי חרושת למושבה רעננה. בסוף שנות ה-40 יזם את הקמת אזור התעשייה ופעל רבות לבניית מפעלי התעשייה הראשונים כחלק ממגמה של יצירת מקומות תעסוקה לעולים החדשים ולתושבי המושבה.

ב-12 בנובמבר 1947 תקפו חיילים בריטים בית בפרדס על יד רעננה בו נערך קורס לימוד נשק לצעירים, מטעם לח"י ורצחו ארבעה חניכים בני 16–18 ומדריכם בן ה-19 .

במהלך מלחמת העצמאות החלו תושבי הכפר הערבי חירבת עזון ששכן צפונית למושבה להתפנות מיזמתם כבר בדצמבר 1947. לאחר קום המדינה, במאי 1948, עזבו שאר הערבים שנותרו בכפר, בתיו נהרסו, ואדמותיו סופחו מאוחר יותר לשטח העיר. בשלהי שנות ה-80 הוקם על חורבותיו הקאנטרי קלאב העירוני וחלק מאזור התעשייה.

בשנת 1951 הוקמה מצפון למושבה מעברת כפר נחמן, בה שוכנו כ-3,000 עולים.[11][12] בשנת 1957 התמזגה המעברה עם המועצה המקומית של המושבה, ועד 1964 עברו בהדרגה תושבי המעברה לדיור קבע ברעננה עצמה, בהרצליה וברמת גן.[12]

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר.

בין הפרסים שבהם זכתה רעננה נמנים "העיר הירוקה בישראל". בשנת 2000 זכתה עיריית רעננה בראשות זאב בילסקי באות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.[13] ב-29 בספטמבר 2005 הוכרזה העיר רעננה בתואר "קהילה בטוחה" בידי ארגון הבריאות העולמי, ובכך הפכה העיר הראשונה בארץ ובמזרח התיכון שזכתה בתואר זה. באותו היום הוכרז בית הספר היסודי "שקד" בעיר כ"בית הספר הבטוח" הראשון בישראל, בגין הקניית ערכי בטיחות ובריאות לתלמידי בית הספר.

ב-18 ביוני 2019 נערך מצעד הגאווה הראשון ברעננה, בהשתתפותם של כ-2,000 צועדים, בהם ראש העירייה המכהן חיים ברוידא.[14]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים ברעננה 83,678 תושבים (מקום 23 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 89.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 16,515 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[15]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

רבים מתושבי העיר הם עולים חדשים ממדינות דוברות אנגלית, מאמריקה הלטינית, מארגנטינה, מברית המועצות לשעבר ומצרפת. ברעננה קיימת אוכלוסייה דתית-לאומית גדולה יחסית שמייצגה הבולט הוא ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ובה גם יוצאי צרפת ומדינות אנגלו-סקסיות. כמו כן פועלות קהילות לא אורתודוקסיות ובהן קהילת רענן-בית שמואלי של התנועה ליהדות מתקדמת וקהילת עמיתי של התנועה המסורתית.

רבה הראשון של רעננה היה הרב אפרים סוקולובר. לאחר מכן כיהן חתנו הרב שלמה מלץ[16] כרב הראשי האשכנזי, לצד הרב יצחק חיים פרץ אשר מכהן כיום כרב העיר.

שני כבישים מהירים עוברים צמוד לעיר, כביש 4 ממזרח וכביש 531 מדרום.

אוטובוס של מטרופולין ברחוב אחוזה

רחובה הראשי של העיר, רחוב אחוזה, הוא כיום חלק מכביש 541, אחד מצירי הרוחב החשובים בשרון הדרומי המקשר בין צירי האורך הארציים – כביש 2, נתיבי איילון וכביש 4.

בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת רעננה – דרום ליד מחלף רעננה ותחנת הרכבת רעננה – מערב ליד מחלף הרצליה מזרח.

את שירות האוטובוסים העירוני וכן קווים לרחבי גוש דן והשרון מפעילה חברת מטרופולין. בעיר קיימים שני מסופי תחבורה ציבורית גדולים האחד הוא מסוף צומת רעננה על הגבול שבין רעננה לכפר סבא, ובו עוברת תנועה בינעירונית רבה, והשני הוא מסוף לב הפארק בקצה המערבי של העיר, המשמש בעיקר קווים עירוניים של הרצליה.

הסעת המונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, תוכנן להעביר ברחוב אחוזה קו רכבת קלה – "הקו הצהוב". בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של הקו, כקו מזין לקו האדום, היוצא מבני ברק לצפון תל אביב, רמת השרון, הרצליה ושתי שלוחות לרעננה וכפר סבא, אורכו המתוכנן אז היה כ-26 ק"מ, עם 48 תחנות.[17] התכנון המפורט של הקו אושר ב-2010.[18] בתוכנית זו, משיקולי תקציב, פוצל הקו לשנים, בצפון – ברעננה וכפר סבא, כקו מערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) שקיבל את השם "הקו הוורוד" ואילו שאר התוואי כרכבת קלה "הקו הצהוב". בשנת 2014, נאלצה חברת נת"ע להכריז על הקפאת הפרויקט עקב סירובו של ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי, להנפיק אישורי בנייה לפרויקט. בילסקי שנבחר לתפקידו באוקטובר 2013 התנגד לתוואי הקו שעובר ברחוב אחוזה ברעננה.[19]

מרכז המוזיקה רעננה

בשנת 1991 נוסדה תזמורת סימפונט רעננה המשלבת נגנים עולים ונגנים ישראלים. מקום משכנה הוא המשכן למוזיקה ואמנויות שבעיר.

כמו כן פועל מרכז המוזיקה העירוני רעננה, אשר בו נמצאת התזמורת הסימפונית הצעירה רעננה. במרכז המוזיקה התחנכו מוזיקאים קלאסיים רבים כגון דניאל אקטע, יובל חן האחים הנגנים הפסנתרן רואי רנן והחלילן שוני רנן, והכנרים תמיר טבור ויניב צירולניק.

כדורגל נשים – ברעננה פועלות קבוצות כדורגל בנות בגילאים שונים. קבוצת הבוגרות הפועל רעננה זכתה באליפות הליגה הלאומית בעונת 2017.[20]
בשנת 2015, זכתה קבוצת הכדורסל של תיכון מטרו-ווסט ברעננה במקום השלישי, באליפות העולם בכדורסל לתיכונים
כדורסל נשים – מכבי רעננה קבוצת כדורסל נשים מהעיר, המתמודדת בליגת העל בכדורסל נשים.
  • כדוריד – מכבי רעננה, לאחר האיחוד של בני הרצליה עם מכבי רעננה בכדורסל החליטו גם קבוצות הכדוריד להתאחד בשנת 2007.
  • טניס – ברעננה ישנו מרכז טניס בו נערכות תחרויות רשמיות ובו 14 מגרשים עם אצטדיון המכיל 800 צופים והוא נמצא בשכונת לב הפארק בעיר.
  • כדורעף – מכבי רעננה קבוצת נשים המשחקת בליגת העל, למועדון 3 אליפויות (2005, 2009, 2011) וחמישה גביעי מדינה (2000, 2001, 2008, 2009, 2011).
  • בייסבול – לעיר יש קבוצת בייסבול, רעננה אקספרס, המייצגת את העיר בליגת הבייסבול הישראלית
  • רוגבי – קבוצת הרוגבי, רוסטרס רעננה (הידועה גם בתור התרנגולים), הוקמה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים על ידי העולים האנגלו-סקסים, ומייצגת את מועדון הרוגבי של השרון בליגה הישראלית ושחקניה שותפים בנבחרת ישראל ברוגבי.

מתקני ספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
היכל הספורט מטרו ווסט רעננה

ברעננה שני מגרשי כדורגל – אצטדיון קרני (מגרש הפועל), ברחוב קרן היסוד אשר לא עומד בתקנים של ליגות מקצועניות. ומגרש הפארק אשר נמצא במערב העיר.

היכל הספורט מטרו ווסט רעננה – הוא אולם ספורט השייך לבית הספר התיכון מטרו ווסט שצמוד לו. האולם מכיל 1,650 מקומות ישיבה.

בעיר קיימים גם בריכת השחייה עירונית, מרכז סקווש, מועדון כדורת דשא עירוני, מטווח עירוני, קאנטרי קלאב, סקייטפארק, וספורטק נווה זמר וספורטק שלונסקי.

במסגרת החינוך הבלתי פורמלי

רמת החינוך ברעננה נחשבת לאחת הגבוהות מבין הערים בארץ ובעיר ישנה מסגרת לילדים מחוננים וילדים בעלי בעיות שונות כגון אוטיזם. נכון לשנת 2008 רעננה היא העיר השנייה בישראל באחוז הזכאים לתעודת בגרות וממוקמת במקום השביעי באחוז ההשקעה בחינוך לתלמיד מסך התקציב העירוני השנתי.[21]

בשנת 2018 זכתה עיריית רעננה בפרס החינוך היישובי בשנת ה-70 למדינה.

פארק רעננה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פארק רעננה

פארק רעננה ממוקם בקצה המערבי של העיר. בפארק יש אמפיתיאטרון, אגם, בית קפה, גלריה לאמנות, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, מגרשי ספורט, פינת חי גן ריחות וצלילים ופסלים. האמפיפארק בצידו הצפון-מערבי של הפארק מארח הופעות חיות רבות. בין האמנים הבינלאומיים שהופיעו באמפי נמנים בקסטריט בויז, אוונסנס, אליס קופר, לורן היל, טורי איימוס, צ'יק קוריאה, זיגי מארלי, הקרנבריז והפט שופ בויז.

במסגרת הפארק מופעל פרויקט "פארק חברים" אשר נבנה על ידי בית איזי שפירא מתרומות. במקום מתקנים המיועדים לילדים עם קשיי נגישות. כמו כן מתקיימות במקום פעילויות משותפות לילדי בית איזי שפירא ולילדים אחרים מרחבי העיר. בסמוך לפארק ניתן למצוא גם את אחוזת בית - דיור מוגןדיור מוגן לגיל השלישי ואת קניון פארק מול.

אזורי תעשייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין NICE באזור התעשייה רעננה
משרדי חברת Nvidia, יולי 2023

בחלקה הצפוני של העיר פועל אזור תעשייה ומסחר המכונה "קריית אתגרים", המשתרע על פני 900 דונם, בו פועלים עסקים וחברות היי-טק בהן HP‏, NICE, אמבלייז, NCR (לשעבר ריטליקס), SAP, קומברס וטקסס אינסטרומנטס, וכן שוכן "קניון רננים", וחנויות רבות, בתי מלאכה, מסעדות, ומקומות בילוי.

בסמוך לצומת רעננה, על שטח של 120 דונם, שוכנים משרדיהן של חברות היי-טק ותקשורת מובילות בישראל ובעולם, בהן אמדוקס, המשרדים הראשיים של מיקרוסופט ישראל.

העירייה מפעילה מינהלת עסקים כחלק מרצונה להקפיד על רמת שירות גבוהה הניתנת על ידי הרשות המקומית לתושבים ולבעלי העסקים בתחומה, להעמקת הקשר בינה ובין הגופים העסקיים והכלכליים הפועלים בה וזאת על ידי שמירה על תחזוקה שוטפת, מענה לפניות דרי הפארק ושמירה על הקשר עימם, פיתוח תשתיות, שילוט, גינון, פיקוח ואבטחה ואף שיווק, ארגון כנסים ויזמות.

ערך מורחב – סמל העיר רעננה
מגדל מים ברעננה, כפי שהוא נשקף מכיוון דרום-מערב.

הסמל מכיל את האלמנטים הבאים, בנוסף לשם העיר:[22]

  • עץ ההדר – מסמל את חשיבות החקלאות לכלכלת המושבה, בזמנים בהם הייתה מוקפת פרדסים.
  • מגדל מים המתנשא מעל לבריכה – מסמל את שלוש בארות המים והמגדלים מעליהם, שעומדים עד היום על תילם: אחד במרכז העיר, בקרבת משרדי העירייה, השני ברחוב בית השואבה, במערב העיר והשלישי ברחוב הרב אפרים, במזרח העיר.
  • מעל שם העיר נראים גגות וארובות של מפעלים המסמלים את חשיבות התעשייה לעיר.

הסמל עוצב ב-1963 בידי ישעיהו בן-יליד, בן המושבה. ב-1989 נעשו שיפורים בסמל.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראה העיר מהר הזבל הנטוש שמצפון לה
מראה העיר מהר הזבל הנטוש שמצפון לה
חלקה המערבי של העיר
חלקה המערבי של העיר
רחוב המחתרות
רחוב המחתרות

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יהודה ליב קזן, מניו-יורק עד רעננה, הוצאת מ. ניומן, תל אביב, 1954
  • יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת, רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ-ישראל, 1922–1981, הוצאת יד בן צבי, 2017

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ גיורא עילם, רעננה בת 50 - מושבה בתנופה של בנין ופיתוח, דבר, 26 באפריל 1972
  7. ^ תאריכים אירועים אוכלוסיה, דבר, 26 באפריל 1972
  8. ^ יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת. רעננה - דגם להתיישבות פרטית בארץ-ישראל, 1981-1922, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017, עמ' 367
  9. ^ מפה בהוצאת הקרן הקימת, 1925 בערך, עם סימון השם 'רענניה', באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  10. ^ שלושה בתי כנסת טוענים: אנחנו היינו הראשונים בעיר, באתר mynetraanana, ‏2017-09-29
  11. ^ ״שכונת רסקו – בן צבי״, באתר המורשת של עיריית רעננה
  12. ^ 1 2 אילן זומר, חוסלה מעברת כפר־נחמן, הַבֹּקֶר, 17 ביוני 1964
  13. ^ אות "אביר איכות שלטון" לשנת 2000, באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל
  14. ^ רועי רובינשטיין, אלפיים במצעד הגאווה הראשון ברעננה: "לא יתעלמו מאיתנו", באתר ynet, 18 ביוני 2019
  15. ^ פרופיל רעננה באתר הלמ"ס
  16. ^ אוהד לוביאניקר, נפטרה הרבנית חיה לאה מלץ, באתר local.co.il, ‏4 באוגוסט 2009(הקישור אינו פעיל)
  17. ^ שרון קדמי, רכבת מאדום לירוק, באתר הארץ, 20 באפריל 2006
  18. ^ תמ"א 23א שינוי 4
  19. ^ אתר למנויים בלבד דניאל שמיל, משרד התחבורה מאשים: ראש עיריית רעננה בלם את פרויקט הסעת ההמונים בשרון; כ"ץ: "סיכמנו עם ראש עיריית רעננה הקודם שנקדם את כביש 531 תמורת קידום הקו הוורוד. ראש העיר החדש מסרב לעשות את חלקו", באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2014
  20. ^ האישה שהקימה את מועדון הכדורגל נשים של הפועל רעננה
  21. ^ על פי סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בעבור בדיקת City של TheMarker ורשת ה"עיר". פורסם ביום שני 1/9/2008
  22. ^ סמל העיר באתר העירייה
  23. ^ הודעה על כינון ברית ערים תאומות עם ריו דה ז'ניירו, בעמוד הפייסבוק של עיריית רעננה, 22 בפברואר 2021
  24. ^ מפה בהוצאת מחלקת המדידות, 1953 (גליון Jaffa Tel Aviv 1:100,000) הדפסה חופה בעברית בסגול על בסיס מפה מנדטורית, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
ראשי עיריית רעננה
כמועצה מקומית ברוך אוסטרובסקי מיכאל פסויג ברוך אוסטרובסקי מיכאל פסויג יצחק שקולניק בנימין וולפוביץ'
1955–1931 1957–1955 1959–1957 1960–1959 1969–1960 1982–1969
כעירייה בנימין וולפוביץ' זאב בילסקי עוזי כהן נחום חופרי זאב בילסקי איתן גינזבורג חיים ברוידא
1989–1982 2005–1989 2005 2013–2005 2018–2013 2018 2018 ואילך