חמשת השבטים המתורבתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נציגי חמשת השבטים המתורבתים, בתמונות שצוירו בין 1775 ל-1850. משמאל לימין מלמעלה למטה: סקוויה מצ'רוקי, פושמאטאחה מצ'וקטו, סלוקטה ממאסקוגי, איש לא ידוע מצ'יקאסו, אוצאולה מסמינול.

חמשת השבטים המתורבתיםאנגלית: Five Civilized Tribes) הוא מושג, שתיאר חמישה עמים ילידים בארצות הברית: צ'רוקי, צ'יקאסו, צ'וקטו, מאסקוגי (נקראים בפי האמריקנים גם קריק) וסמינול שבתחילת המאה ה-19 למדו מנהגים מהמתנחלים הלבנים ויסדו יחסי שכנות טובה איתם. המנהגים שמוזכרים בדרך כלל הם: אוריינות, שלטון מרכזי, נצרות, השתתפות בשוק המשותף, חוקות כתובות, נישואים עם לבנים ושימוש בעבדים בשדותיהם. על המושג נמתחה ביקורת בגלל שימוש באתנוצנטריות להגדרת הציוויליזציות[1].

רוב השבטים הללו השתייכו לתרבות המיסיסיפי טרם הגעת האירופים.

את תהליך השינוי התרבותי של השבטים יזמו כבר ג'ורג' וושינגטון והנרי נוקס. צ'רוקי וצ'וקטו למדו את התרבות האירופאית-אמריקאית עוד טרם לכך[2].

וושינגטון ראה בעמים ילידים שווים ללבנים בכל, אך בעלי ארגון חברתי נחות יותר. הוא ניסח עקרונות מדיניות המעודדת תהליך של הפיכתם ל"מתורבתים" ותומאס ג'פרסון המשיך בו[3]. ששת העקרונות היו:

  • שפיטה שוויונית כלפי האינדיאנים
  • קניית אדמות אינדיאנים רק על בסיס החלטות החוק הכלל-אמריקאי
  • קידום המסחר
  • קידום הניסויים "המשפרים" את האינדיאנים ומקרבים אותם לציוויליזציה (האירופית)
  • זכות הנשיא להענקת "מתנות" לילידים
  • הענשת הפוגעים בזכויות הילידים[4]

הממשלה מינתה סוכנים, כמו בנג'מין הווקינס שחיו בין הילידים, נישאו לנשותיהם והדגימו באופן אישי את צורת החיים של המהגרים[2].

מסלול הדמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מסלול הדמעות

חמשת השבטים המתורבתים חיו בדרום-מזרח ארצות הברית. במאה ה-19 אדמותיהם התחילו לעניין את המתיישבים הלבנים שהקימו תנועה לגירוש הילידים. ב-1830 חתם הנשיא אנדרו ג'קסון, שנתמך על ידי התנועה, על חוק פינוי האינדיאנים שהתקבל בקונגרס. החוק אילץ את הילידים לעבור במסלול הדמעות לגור בטריטוריה האינדיאנית (כעת מזרח מדינת אוקלהומה). רבים מהם מתו בדרך.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית צ'וקטו וצ'יקאסו נלחמו לרוב עם כוחות הקונפדרציה ושאר השבטים היו מפולגים בין שני הצדדים הלוחמים, דבר שהביא למיני מלחמת אזרחים בתוך שבט צ'רוקי.

במסגרת המעבר לטריטוריה האינדיאנית הובטח לילידים שהשטחים הללו לא ייושבו על ידי המתיישבים הלבנים. בפועל, ההבטחה לא קוימה גם טרם אישור הממשלה האמריקנית ב-1893 ליישב את האדמות שבהן ישבו צ'רוקי. ב-1907 אוחדו שטח הטריטוריה האינדיאנית ושטח אוקלהומה למדינת אוקלהומה ש"חמשת השבטים" הם רוב אוכלוסייתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Charles Robert Goins, Danney Goble, James H. Anderson (2006). "Historical Atlas of Oklahoma". University of Oklahoma Press.
  2. ^ 1 2 Perdue, Theda. Chapter 2 "Both White and Red" // Mixed Blood Indians: Racial Construction in the Early South. — The University of Georgia Press. — P. 51. — מסת"ב 0-8203-2731-X
  3. ^ Remini, Robert. "The Reform Begins" // Andrew Jackson. — History Book Club. — P. 201. — ISBNמסת"ב 0965063107.
  4. ^ Miller, Eric George Washington And Indians (HTML). Eric Miller (1994).