חנה סנש (אוניית מעפילים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספינה חנה סנש הפוכה על צידה בחוף נהריה לאחר שהמעפילים ירדו ממנה, דצמבר 1945
קובץ:אוניית המעפילים חנה סנש - מסלול.jpg
מסלול ההפלגה של "חנה סנש"
הכרזה שהציבו מעפילי הספינה חנה סנש בחוף נהריה בהתרסה כנגד הבריטים
קובץ:צופים באוניית המעפילים חנה סנש.jpg
צופים ב"חנה סנש"

הספינה "חנה סנש", הייתה ספינת מעפילים אשר שימשה בשנת 1945 להברחת 252 מעפילים, מרביתם ניצולי שואה, לישראל בשלהי תקופת המנדט הבריטי. נקראה על שמה של הלוחמת הציונית חנה סנש,

תולדותיה

הספינה נרכשה בג'נובה שבאיטליה בתחילת דצמבר 1945 על ידי המוסד לעלייה ב' ובסיוע נדבנים יהודים איטלקים. הספינה הוסבה לצורך המבצע והותקנו בה מיטות מאולתרות, שהובאו לנמל ארוזות כארגזי יין.

רב חובל ממוצא איטלקי, בשם אנסלדו, פיקד על הספינה יחד עם ישראל חרקובסקי ובסיוע פרטיזנים איטלקים. הספינה יצאה למסעה ב-14 בדצמבר 1945 מסבונה שבאיטליה דרך הים האגאי, כרתים, רודוס, כף אנמור, כף אנדריאס וחופי לבנון. במהלך ההפלגה הים היה סוער והתנאים בספינה היו קשים. הנוסעים סבלו מצפיפות, מחסור במים ובמזון ורבים נפלו למשכב.

בליל 25 בדצמבר[1] בחסות החשיכה הגיעה הספינה לחופי נהריה והתנגשה בשרטון. צוותי פלמ"ח ותושבי נהריה סייעו בחילוץ כלל המעפילים מהספינה הטובעת. אנשי הפלמ"ח הותירו מאחוריהם במקום דגל הנושא מסר לשלטונות הבריטיים ובו נכתב בהתרסה:

"הספינה חנה סנש הורדה בעזרת ארגון ההגנה העברית. תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותנו. תהיה זאת תעודת קלון לממשלה הבריטית"

המעפילים שחולצו, נשלחו במשאיות אל יישובי הסביבה והסתתרו בהם. עד הגעת המשטרה הבריטית למקום הייתה הספינה ריקה מאדם[2]. משמר של חיילים בריטים הוצב לשמור על הספינה, ובימים שלאחר מכן ביקרו באתר העגינה של האנייה תושבים רבים של נהריה, בהם תלמידי בתי הספר והגנים, וקבלו במקום הסבר על ההעפלה ועל חנה סנש[3].

בחגיגה שנערכה לרגל הצלחת מבצע ההעפלה פתח רב החובל אנסלדו בנאום פרו ציוני אשר סחף את הנוכחים. בתגובה לנאום זה, חיבר לכבודו המשורר נתן אלתרמן את שירו המפורסם "נאום תשובה לרב חובל איטלקי".[4] לאחר גמר המבצע, הסתתר הצוות האיטלקי כמה ימים בישראל ושב לאיטליה ללא הספינה.

שימושים נוספים

במלחמת העצמאות הייתה הספינה אחת מספינות צי הצללים ששימשו את חיל הים הישראלי ונקראה "אח"י חנה סנש". בתום המלחמה עברה לצי הסוחר הישראלי ולאחר תקופה קצרה עברה לגריטה.

ייצוגיה בתרבות

כיום מוצג הדגל המקורי של "חנה סנש" במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים