חנינא פורת
לידה |
1942 (בן 82 בערך) עין החורש, פלשתינה (א"י) |
---|---|
ענף מדעי | גאוגרפיה |
מקום מגורים | ישראל |
תרומות עיקריות | |
גאוגרפיה של ישראל, המחקר על קרקעות הנגב והבדואים. | |
חנינא פורת (נולד ב-1942) הוא משורר עברי, חוקר ומרצה בתחום הגאוגרפיה ההיסטורית, מחלוצי המחקר על קרקעות הנגב והבדואים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנינא פורת נולד בקיבוץ עין החורש. אביו היה המתרגם והפובליציסט אליהו פורת, ואחיו היה המשורר, הסופר, והמסאי אלישע פורת. לאחר שירותו הצבאי בחיל השריון, הצטרף בשנת 1963 לקיבוץ להב.
השלים את לימודיו בתחום הגאוגרפיה ההיסטורית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פורת משמש כמרצה וכחוקר בתחום זה במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון זה שנים רבות. מחקריו הבסיסיים בנושא רכישת הקרקעות בנגב עד מלחמת העצמאות, פיתוח ויישוב הנגב עד שנות השבעים, תוכניות המתאר הארציות והמקומיות ויחסן לנגב, עשיית הקק"ל בנגב ומעמד קרקעות הבדואים ויישובי הקבע שלהם בנגב משמשים בסיס לעניין ההולך וגובר בנגב ובמצב הבדואים באזור. שימש כמנהל המדעי של מרכז ג'ו אלון, מוזאון לתרבות הבדואים ולראשית ההתיישבות בנגב, שבקיבוץ להב וחבר בוועדות המרכז.
חנינא פורת ערך, יחד עם מוקי צור ותאיר זבולון, את קובץ המקורות כאן על פני אדמה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988. וכן ערך, יחד עם פרופ' יהודה גרדוס, את הנגב, יובל של עשייה, קובץ מאמרים לזכרו של יצחק ורדימון, מחקרים מאמרים צילומים ושירים לתולדות הנגב, אריאל, ירושלים, 2002.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מישורים לבנים, שירים, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
- מישימון לארץ נושבת, רכישת קרקעות והתיישבות בנגב בשנים 1930 עד 1947. הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 1996.
- הנגב ממדבר לארץ מזרע, פיתוח ויישוב הנגב, בשנים 1949 עד 1956, הוצאת המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר, 2002.
- מספר מדבר למטרופולין, תוכניות האב ותוכניות הפיתוח של העיר באר שבע, הוצאת מורשת בן-גוריון שדה בוקר, 2009.
- הבדווים בנגב בין נוודות לעיור, אוניברסיטת בן-גוריון, 2009.
- ארגון עובדים בונה עיר במדבר: ההסתדרות ותרומתה לפיתוח באר שבע והנגב בעשורים הראשונים למדינה, בהוצאת מרכז הנגב לפיתוח אזורי, ירושלים 2013
- המוכתרים העבריים בנגב, סיפורם של מוכתרי היישובים העבריים וקשריהם עם השלטון הבריטי והשכנים הבדואים, בהוצאת ספריית יהודה דקל, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, מקוה ישראל, 2015