אלישע פורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלישע פורת
ElishaPorat.JPG
לידה 25 ביוני 1938
עין החורש, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 במרץ 2013 (בגיל 74)
עין החורש, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מתרגם, עיתונאי, סופר, חוקר ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אלישע פורת, ליד באר המטמונים בפרדסי מהדרין

אלישע פורת (25 ביוני 193824 במרץ 2013) היה משורר וסופר עברי, עיתונאי וחוקר ספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישע פורת נולד, גדל והתגורר כל חייו בקיבוץ עין החורש, שהוריו נמנו עם מייסדיו. אביו, אליהו פורת, היה איש התנועה הקיבוצית, פובליציסט ומתרגם.

פורת פרסם שישה קובצי שירים, שבהם הוא מחייה את תבנית הולדתו וגידולו, מפרש את עולמו הישראלי והעברי ומתעמת עם השינויים שחלו בחייו ובארץ ישראל.

כן פרסם פורת גם ספרי סיפורת אחדים, ובהם סיפורים קצרים, נובלות וסיפורים לילדים ובני נוער. ספרו "אפיזודה" (2001) עוסק בקורות חייו של אריה להולה.

משנת 2005 ועד מותו, היה פורת פעיל בכתיבת ערכים אנציקלופדיים בוויקיפדיה העברית, והיה בין התורמים הבולטים בה. הוא חיבר יותר מ-450 ערכים, שעסקו בעיקר ביוצרים עבריים ויידיים. עקב חיבתו לחקר הספרות ולגילוי סופרים ומשוררים נשכחים, כינה את עצמו "בלש ספרותי".

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת גוונים ספרו "קריאה מאוחרת" – ספר מסות העוסק בשירת אבא קובנר ואמיר גלבע, ביצירת אורי ניסן גנסין, ובפרשה של גילוי שני פרקים גנוזים ומתורגמים לעברית מספרו האוטוביוגרפי של איליה ארנבורג בארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה ועוד.

רבות מיצירותיו, שירה וסיפורת, תורגמו לאנגלית, חלקן בדפוס וחלקן מוצגות ברחבי האינטרנט.

שירו "פחיתה" נחקק באבן ומוצג בשכונת "אוהל משה" בירושלים, במסגרת מיזם "תמונה באבן".

פורת זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשנ"ו ולשנת תש"ע.

היה נשוי ליעל ואב לארבעה. נפטר במרץ 2013, בשנה ה-75 לחייו. נקבר בקיבוצו, עין החורש.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דְרוֹסֶת הַבָּר שֶׁלַּכְּבִישׁ

רְשִׁימַת חַיּוֹת הַבָּר הַדְרוּסוֹת
בָּאָבִיב הַנּוֹרָא הַזֶּה, עַל
הַכְּבִישׁ שֶׁמִּסְפָּרוֹ חָמֵשׁ שְׁמוֹנֶה
אַחַת, תוֹפַחַת בִּמְהִירוּת כָּל
יוֹם: תּוֹסִיף, אוֹמְרִים לִי חֲבֵרִים,
נְמִיָּה דְרוּסָה. תּוֹסִיף גִּירִית
שֶׁנִּמְחֲצָה. תּוֹסִיף פִּרְחוֹן שַׁלְדָּג
נִמְעָךְ. נוֹצָה כְּחֻלָּה קְטָנָּה
נִרְעֶדֶת, עַל הַאַסְפַלְט הֶחָמִים.
בִּרְכִיבַת הָעֶרֶב שֶׁלִי, בַּחֲשֵׁכָה,
אֲנִי חוֹלֵף עַל פְּנֵיהֶם בִּדְמָמָה,
מְדַוֵּשׁ לְצִדָּם מְאַוֵּשׁ לִקְרָאתָם.
מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁחָלַפְתִּי אָז,
בַּקַּיִץ הַמְּקֻלָּל הַהוּא: עַל
פְּנֵי הַשּׁוֹכְבִים בַּשּׁוּרוֹת הָאֲרֻכּוֹת,
בְּצֵל הַקִּיר הַצְּפוֹנִי וְהַמּוּגָן
שֶׁל מִשְׁטֶרֶת גֶ'נִין הָעֲשֵׁנָה.

אביב תשס"ז

קובצי שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חושניה, המסגד (1975)
  • שיר, זיכרון (1986)
  • ילוד תרצ"ח (1996)
  • הדינוזאורים של הלשון (1999)
  • ארכה תקפה (2005)
  • פְּחִיתָה (2012)

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפיזודה (2001)
  • קריאה מאוחרת (2008)
  • עונג שבת (1982)

מבחר מאמרים ומסות משלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו: