חסידות דאראג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר מדאראג

חסידות דאָראָג (קרי: דוֹרוֹג) היא חצר חסידית המונה מאות חסידים, ומשכנה בבני ברק. שורשי החסידות במאה ה-19 והיא הוקמה מחדש בשלהי המאה ה-20.

חסידות דאראג בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמואל פרנקל (ה' בניסן תקע"ה - ט"ו בחשוון תרמ"ב), תלמידו של רבי חיים מצאנז, כיהן כאדמו"ר בקאמאד (הונגרית: Komádi) ובדאראג שבהונגריה. לא לבש בגדי אדמו"ר. חיבר את הספר "אמרי שפר" על התורה[1].

חתנו, רבי זאב ציטרון (תרי"ז - ט"ז בניסן תרפ"ז) מילא את מקומו. היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מדעעש ושל רבי אברהם יצחק מקליינוורדיין. משנת תרמ"ד שימש כרב וראש ישיבה בדאראג. חיבר את הספר אגדות מהרז"צ.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 נוסדה בבני ברק חסידות דאראג על ידי הרב ישראל משה רוזנפלד, צאצא של רבי שמואל פרנקל. בעת הקמת החסידות, היא ספגה ביקורת בעולם החסידי משתי סיבות עיקריות: האחת בעולם החסידי מקובל כי חסידות עוברת בירושה מאדמו"ר לבנו או במקרים מיוחדים לחתנו או לנכדו, נדיר מאוד שאדם פותח חסידות יש מאין. הסיבה השנייה והבולטת יותר היא כי רוב החסידים שהצטרפו אליה, היו חסידים צעירים שמשפחתם השתייכה לחסידות אחרת ובחסידויות המקוריות ובמשפחות הושמעה ביקורת רבה על נטישת החסידות וההצטרפות לחסידות חדשה. עם השנים שככה הביקורת.

מרכז החסידות והישיבה שלה נמצאים ברחוב רבי יצחק נפחא בבני ברק. מוסדות החסידות כוללים גם תלמוד תורה, ישיבה לצעירים, ישיבה גדולה, כוללים, מכון להוצאת ספרים ומפעלי צדקה וחסד.

מנהגי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירת "שלום עליכם" בליל שבת לא נוהגים לומר את הבית "צאתכם לשלום". לאחר מכן אומרים את תהילים כ"ג, "מזמור לדוד". רבים מקבלים שבת חצי שעה לפני השקיעה כתקנת האדמו"ר. נוהגים לא למחוא כפיים בשבת ויו"ט כמובא בשולחן ערוך (סימן של"ח סעיף ד'). מדי שבוע מתפלל האדמו"ר את תפילת 'קבלת שבת' לפני העמוד.

בחנוכה נוהגים הבחורים לצאת ידי חובת הדלקת נר חנוכה בהדלקת האדמו"ר בבית המדרש. בליל הסדר של האדמו"ר משתתפים הבחורים מישיבה גדולה.

במוצאי שושן פורים עורך האדמו"ר טיש בבני ברק לכבודה של ירושלים.

המכון התורני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון להוצאת ספרים דאראג מפיץ בחוברות את דברי התורה של האדמו"ר. החוברות מקובצות לשני ספרים מדי שנה. עוד מוציא המכון עלון שבועי בשם "ישקו העדרים" וחוברת ללימוד יומי של הלכות שמירת הלשון היוצאת מדי חודש.

המכון הוציא את הספר "רבינו הקדוש מדאראג" על רבי שמואל פרנקל והדפיס את ספרו "אמרי שפר" בשני כרכים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]