יצחק שלמה אונגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק שלמה אונגר
אין תמונה חופשית
לידה 27 במרץ 1921
י"ז באדר ב' תרפ"א
פטירה 11 ביוני 2004 (בגיל 83)
כ"ב בסיון תשס"ד
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות הונגריה, ישראל
השתייכות רבני הונגריה, חסידות
רבותיו הרב יעקב יחזקיהו גרינוואלד, ר' ישכר דב רוקח ור' אהרן רוקח מבלז
חיבוריו "תורת אי"ש".
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצבת הרב יצחק שלמה אונגר

הרב יצחק שלמה אונגר (י"ז באדר ב' תרפ"א, 27 במרץ 1921 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 11 ביוני 2004) היה תלמיד חכם חסידי, פוסק הלכה, רבה הראשון של קהילת חוג חת"ם סופר ברח' הרב יהודה לייב מיימון בבני ברק[1], וראש ישיבת חוג חת"ם סופר-מחנה אברהם בבני ברק.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה בעלעד שבהונגריה לאברהם צבי ולחוה לאה אונגר. אביו היה רב ואב"ד קאפאוואר וחיבר את הספר מחנה אברהם. אמו הייתה בתו של ישי הכהן לוינשטיין.

בשנת תרפ"ו עבר עם משפחתו לעיירה קאפאוואר, בשנת תרצ"ו גלה לעיירה פאפא, שם למד תורה מפי הרב יעקב יחזקיהו גרינוואלד בעל ה"ויגד יעקב". בשנת תרצ"ט חזר לבית אביו, עקב מחלת אביו.

הרב אונגר עבר טלטולים רבים בזמן השואה בשנת תש"ד וביניהם שהה במחנה ברגן בלזן, ביום כ"ב באייר ניצל מידי הנאצים, וציין יום זה מדי שנה כיום ההצלה שלו.

בשנת תש"ו נישא בווינדסהיים לרחל בת יהודה לוי. בי"ט בכסלו תשנ"ג נפטרה עליו אשתו רחל, אז נשא בזיווג שני את אשתו מרת צארטל בתו של יהושע פאלק גרינבוים, שנפטרה בשנת תש"ע אחרי פטירתו.

בשנת תש"ט התמנה לרבה של שכונת גבעת שאול בירושלים, ובט"ו בשבט שנת תשי"ז התמנה לרבה של קהילת חוג חת"ם סופר בבני ברק.

נפטר בכ"ב בסיוון תשס"ד. בהלווייתו נספד על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר והרב נתן גשטטנר. הובא לקבורה בבית הקברות שומרי שבת.

הרב אונגר לא השאיר אחריו בנים. ממלא מקומו ברבנות הקהילה הוא הרב יוסף מאיר אלטמן.

ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש חודש אלול שנת תשכ"ב הקים את ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם, על שמו ולזכרו של אביו אשר חיבר את הספר "מחנה אברהם".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת איש על התורה ודרשות (שלשה כרכים).
  • זמירות שבת ליקוטי תורת איש.
  • רשומים בשמך - סיפורים על גדולי הדורות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדותיו בספר "תורת איש" חלק ג'.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דבורי גולובנציץ (26 באפריל 2018). "לא נורמלי". בתוך המשפחה (934): 32–36.