טאורין
 | |
 | |
| שם סיסטמטי | 2-Aminoethane-1-sulfonic acid |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₂H₇NO₃S  |
| מסה מולרית | 125.14 גרם/מול |
| מספר CAS | 107-35-7 |
| צפיפות | 1.734 גרם/סמ"ק |
| מסיסות | 63 גרם בליטר |
  | |
טאורין (Taurine) היא חומצה אורגנית שנוסחתה C2H7NO3S, המהווה מרכיב של מלחי מרה ומתפקדת גם כמוליך עצבי במערכת העצבים המרכזית.
גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטאורין התגלתה לראשונה בשנת 1827 על ידי המדענים האוסטרים פרידריך טידמן (אנ') ולאופולד גמלין, שבודדו אותה מכבד של שור.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור השם "טאורין", במילה הלטינית "טאורוס", שמשמעותה "שור".
תפקידיו בגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטאורין נמצא בגוף באופן טבעי ברמה של 0.1% והוא משמש במספר תפקידים ותהליכים ביולוגיים ופיזיולוגיים, כולל נטייה של חומצות מרה, אנטי-חמצון, וייצוב קרום. כמו כן הוא משמש באפנון של איתות סידן, חיוני לתפקוד לב, כלי דם, וכן להתפתחות והתפקוד של שרירי שלד, הרשתית, ומערכת העצבים.
טאורין וצמחונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטאורין, המוכרת גם בשמה "חומצה דו-אמינואתנסולפונית", היא חומצה ממקור אורגני, הנמצאת ברקמות של בעלי חיים ובמיני בקטריות. מזון שמקורו בצומח אינו מכיל טאורין, ועל כן הימנעות מאכילת מזון מן החי מובילה למחסור בטאורין.
