לדלג לתוכן

טאורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנה הטאורין
טאורין
שם סיסטמטי 2-Aminoethane-1-sulfonic acid
כתיב כימי C₂H₇NO₃S עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 125.14 גרם/מול
מספר CAS 107-35-7
צפיפות 1.734 גרם/סמ"ק
מסיסות 63 גרם בליטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טאורין (Taurine) היא חומצה אורגנית שנוסחתה C2H7NO3S, המהווה מרכיב של מלחי מרה ומתפקדת גם כמוליך עצבי במערכת העצבים המרכזית.

בטאורין נעשה שימוש במספר ״משקאות אנרגיה״.

הטאורין התגלתה לראשונה בשנת 1827 על ידי המדענים האוסטרים פרידריך טידמן (אנ') ולאופולד גמלין, שבודדו אותה מכבד של שור.

מקור השם "טאורין", במילה הלטינית "טאורוס", שמשמעותה "שור".

תפקידיו בגוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטאורין נמצא בגוף באופן טבעי ברמה של 0.1% והוא משמש במספר תפקידים ותהליכים ביולוגיים ופיזיולוגיים, כולל נטייה של חומצות מרה, אנטי-חמצון, וייצוב קרום. כמו כן הוא משמש באפנון של איתות סידן, חיוני לתפקוד לב, כלי דם, וכן להתפתחות והתפקוד של שרירי שלד, הרשתית, ומערכת העצבים.

נבדקת ההשערה שטאורין ממלאת תפקיד בהאטת תהליכי הזדקנות[1] ונכון לעתה אין אישוש מחקרי להשערה זו. אין המלצה לנטילת טאורין כתוסף תזונה.

טאורין וצמחונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטאורין, המוכרת גם בשמה "חומצה דו-אמינואתנסולפונית", היא חומצה ממקור אורגני, הנמצאת ברקמות של בעלי חיים ובמיני בקטריות. מזון שמקורו בצומח אינו מכיל טאורין, כך שתזונה ללא מזון מן החי אינה מספקת טאורין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאורין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.