טושיהיקו קוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טושיהיקו קוגה
古賀稔彦
אין תמונה חופשית
לידה 21 בנובמבר 1967 (בן 52)
מיאקי, סאגה, יפן
לאום יפןיפן  יפן
אמנות הלחימה ג'ודו
קטגוריית משקל עד 71 ק"ג, עד 78 ק"ג
דרגה דאן 8
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
זהבברצלונה 1992 עד 71 ק"ג
כסףאטלנטה 1996 עד 78 ק"ג
אליפות העולם
זהבבלגרד 1989עד 71 ק"ג
זהבברצלונה 1991עד 71 ק"ג
זהבצ'יבה 1995עד 78 ק"ג
ארדאסן 1987עד 71 ק"ג
משחקי אסיה
ארדבייג'ינג 1990עד 71 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טושיהיקו קוגהיפנית: 古賀稔彦; נולד ב-21 בנובמבר 1967) הוא ג'ודוקא עבר יפני אשר התחרה בקטגוריית המשקל הבינוני, האלוף האולימפי מברצלונה 1992 וזוכה מדליית הכסף באטלנטה 1996. הוא שלוש פעמים אלוף עולם מהשנים 1989, 1991 ו-1995 ומחזיק במדליית ארד ממשחקי אסיה.[1] קוגה נחשב לבין המבצעים הגדולים אי פעם של תרגיל האיפון סיאו-נגי (אנ').

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוגה נולד במיאקי שביפן ב-1967. הוא החל להתאמן בג'ודו בבית הספר היסודי, במהלך תקופת חטיבת הביניים קוגה נסע לטוקיו על מנת ללמוד בקודוגאקושה, בית ספר לג'ודו שבו למדו ג'ודוקא יפנים אולימפיים נוספים. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת ניפון למדעי ספורט. קוגה התחרה באליפות יפן בשנת 1985 כאשר היה כבן 18 וזכה במדליית הכסף. באותה השנה השתתף בטורניר 'Hungaria Cup Budapest' הבינלאומי וזכה במדליית הכסף לאחר שהפסיד בגמר ליריב יפני. ב-13 באפריל קוגה השתתף באליפות העולם לנוער שנערכה ברומא וזכה במדליית הזהב כשניצח בגמר את אלכסנדר זחרקין הרוסי. ב ב-3 בנובמבר 1986 הוא התחרה בגביע ג'יגורו קאנו טוקיו היוקרתי (כיום גראנד סלאם טוקיו), וזכה במדליית הזהב לאחר שניצח בגמר את מייקל סוואין האמריקאי.

באליפות העולם 1987 שנערכה באסן, קוגה זכה במדליית הארד בקטגוריית המשקל עד 71 ק"ג. בקרב הראשון הוא ניצח את אנג'לו רואיז מפוארטו ריקו, בשמינית הגמר את לואיס אונמורה הברזילאי וברבע הגמר הפסיד למייקל סוואין האמריקאי ונשר לבית הניחומים שם גבר על לי ג'ונג-וו הקוריאני והגיע לקרב על הארד. בקרב על המדליה ניצח את צ'נג סו-לי הצפון-קוריאני.

באליפות יפן 1987 שנערכה בפוקואוקה, קוגה זכה לראשונה במדליית הזהב כשניצח בקרב הגמר את סאטושי פורוטה. עוד באותה השנה זכה בטורניר 'Matsutaro Shoriki Cup Tokyo' כאשר שוב ניצח בגמר את מייקל סוואין האמריקאי.

קוגה השתתף לראשונה במשחקים האולימפיים בסיאול 1988 והודח בסיבוב השלישי.[2] באותה השנה זכה באליפות יפן ובטורניר 'Matsutaro Shoriki Cup Tokyo'.

באליפות העולם 1989 שנערכה בבלגרד התחרה קוגה בקטגוריית המשקל עד 71 ק"ג וזכה במדליית הזהב. בקרב הראשון הוא ניצח את צ'ונג סיו צ'ין מהונג קונג, בשמינית הגמר ניצח את עבדלחאק מאך המרוקאי וברבע הגמר את מג'מיט אומגבלוווג'ה האמריקאי. בחצי הגמר ניצח את צ'אנג סו-לי הצפון-קוריאני ובגמר ניצח את מייקל סוואין האמריקאי. באותה השנה זכה בטורניר 'Matsutaro Shoriki Cup Tokyo' ובאליפות יפן בפעם השלישית ברצף לאחר שניצח בגמר את הידמאסה טוקויאסו.

בשנת 1990, קוגה השתתף במשחקי אסיה שנערכו בבייג'ינג וזכה במדליית הארד. ב-2 בדצמבר זכה בטורניר הבינלאומי 'גביע ג'יגורו קאנו טוקיו' לאחר שניצח בגמר את בן ארצו היפני דייסוקה הידשימה. באותה השנה התחרה באליפות יפן בקטגוריית המשקל עד 71 ק"ג ובקטגוריית המשקל הפתוח. בקטגוריית המשקל עד 71 ק"ג קוגה זכה במדליית הזהב ובקטגוריית המשקל הפתוח קוגה זכה במדליית הכסף לאחר שהצליח להגיע עד הגמר ובו הפסיד לנאויה אוגאווה, אלוף העולם המכהן במשקל פתוח.

לאליפות העולם 1991 שנערכה בברצלונה, קוגה הגיע כאלוף העולם המכהן. הוא הצליח לשמור על התואר כאשר זכה שוב במדליית הזהב. בקרב הראשון הוא ניצח את לורן פלה השווייצרי, בשמינית הגמר ניצח את צ'נגשנג שי הסיני וברבע הגמר ניצח את מאסימו סולי האיטלקי. בחצי הגמר גבר באיפון על ברטלן האג'טוס ההונגרי ובגמר ניצח את חואקין רואיז הספרדי. באליפות יפן באותה השנה זכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל עד 71 ק"ג בפעם החמישית ברצף.

אל אולימפיאדת ברצלונה 1992, קוגה הגיע עם פציעה בברך שקיבל בזמן שהתאמן עם חברו לנבחרת הג'ודו היפנית, הידהיקו יושידה.[3] למרות זאת הוא התחרה בקטגוריית המשקל עד 71 ק"ג וזכה במדליית הזהב. בקרב הראשון קוגה גבר על חואן ורגאס מאל סלוודור, בשמינית הגמר ניצח את הסיני צ'נגשנג שי וברבע הגמר את ויסלב בלאך הפולני. בחצי הגמר הוא ניצח באיפון את סטפן דוט הגרמני ובגמר קוגה ניצח את ברטלן האג'טוס ההונגרי.

באליפות העולם 1995 שנערכה בצ'יבה שביפן, קוגה התחרה בקטגוריית המשקל עד 78 ק"ג וזכה במדליית הזהב. בקרב הראשון קוגה ניצח את ארטגין בויאנג'רגאל המונגולי באיפון תוך פחות מדקה, בשמינית הגמר הוא ניצח את הרוסי קונסטנטין סבצ'ישקין וברבע הגמר ניצח באיפון את אלכסנדרו צ'ופה הרומני. בחצי הגמר ניצח באיפון את דג'מל בורס הצרפתי ובגמר גבר שוב באיפון על אורן סמדג'ה הישראלי.

ב-23 בדצמבר 1995 התחרה באליפות יפן וזכה במדליית הזהב השביעית שלו באליפות כשניצח בגמר קטגוריית עד 78 ק"ג את טאטסוטו מוצ'ידה.

באטלנטה 1996, קוגה התחרה בקטגוריית המשקל עד 78 ק"ג וזכה במדליית הכסף. בקרב הראשון קוגה ניצח את לו ווי-יו מטאיוואן, בשמינית הגמר את ברוניסלב וולקוביץ' הפולני וברבע הגמר גבר באיפון על פלאביו קנטו הברזילאי. בחצי הגמר ניצח את צ'ו אין-צ'ול הקוריאני ובגמר הפסיד בהחלטת שופטים לדג'מל בורס הצרפתי.[4]

בשנת 2000, קוגה הכריז על פרישתו מג'ודו תחרותי ומונה למאמן נבחרת ג'ודו הנשים של יפן. באפריל 2003 הוא ייסד בית ספר לג'ודו לילדים בשם 'קוגה ג'וקו' בעיר קווסאקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע על הג'ודוקא באתר JudoInside.
  2. ^ פרופיל וסטטיסטיקות אודות הג'ודוקא באתר sports-reference.com
  3. ^ פיליפ ניקסן, ‏ "Koga the mystic of the mat", ‏ 14 ביולי 1996, 'האינדפנדנט'
  4. ^ הקרב נגד דג'מל בורס בגמר האולימפי באטלנטה 1996, אתר JudoInside.