ג'ודו במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המנצחים במשקל קל באולימפיאדת מוסקבה (1980), מימין לשמאל: זוכה מדליית הכסף, המונגולי טסנדין דמדין, זוכה מדליית הזהב, הסובייטי ניקולאי סולודוחין, וזוכי מדליות הארד, הבולגרי איליאן נדקוב והפולני יאנוש פבלובסקי
הג'ודוקא הסלובנית אורשקה ז'ולניר, עם מדליית הזהב בה זכתה באולימפיאדת לונדון (2012), במשקל חצי בינוני
זוכי המדליות במשקל חצי-בינוני באולימפיאדת לונדון (2012). מימין: זוכי מדליות הארד, הרוסי איוואן ניפונטוב והקנדי אנטואן ולואה-פורטייה, זוכה מדליית הזהב, הדרום קוריאני קים ג'ה-בום, וזוכה מדליית הכסף, הגרמני אולה בישוף

תחרויות ג'ודו נערכו לראשונה במסגרת המשחקים האולימפיים באולימפיאדת טוקיו (1964) והן נערכות לגברים בקביעות מאז אולימפיאדת מינכן (1972). טורניר ג'ודו לנשים התקיים לראשונה מחוץ למסגרת התחרותית באולימפיאדת סיאול (1988), ורק באולימפיאדת ברצלונה (1992) נוסף למשחקים באופן רשמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 נקבעה התוכנית לאולימפיאדת טוקיו (1964) שכללה תחרויות ג'ודו על פני ארבעה ימים[1]. בשנת 1963 יחד עם הקביעה שאולימפיאדת 1968 תהיה במקסיקו, נקבע שהיא לא תכלול את הג'ודו[2].

שיטת התחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרויות נערכות לפי קטגוריות משקל, וכל מדינה יכולה לשלוח ג'ודוקא אחד בלבד בכל קטגוריית משקל. הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט, והוא כולל בין חמישה לשבעה שלבים, בהתאם למספר המשתתפים. המנצח בגמר זוכה במדליית זהב והמפסיד זוכה במדליית כסף. ארבעת המפסידים בשלב רבע הגמר ממשיכים להתחרות בשלב ניחומים, ושני המנצחים מתחרים מול שני המפסידים בחצאי הגמר. המנצחים בשני קרבות אלה זוכים במדליית ארד, כך שבג'ודו מחולקות שתי מדליות ארד.

קטגוריות המשקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים נערכו שינויים בקטגוריות המשקל.

באולימפיאדת טוקיו היו ארבע קטגוריות משקל: קל (פחות מ-68 ק"ג), בינוני (68 עד 80 ק"ג), כבד (למעלה מ-80 ק"ג) וקטגוריית משקל פתוחה. לאחר החזרת הג'ודו למשחקים האולימפיים באולימפיאדת מינכן, עלה מספר קטגוריות המשקל לשש[3]: קל (פחות מ-63 ק"ג), חצי-בינוני (63 עד 70 ק"ג), בינוני (70 עד 80 ק"ג), חצי כבד (80 עד 93 ק"ג) כבד (93 ק"ג ומעלה) וקטגוריית משקל פתוחה. באולימפיאדת מוסקבה (1980) סווגו הג'ודוקות לשמונה קטגוריות: קל מאוד (עד 60 ק"ג), חצי קל (60 עד 65 ק"ג), קל (65 עד 71 ק"ג), חצי בינוני (71 עד 78 ק"ג), בינוני (78 עד 86 ק"ג), חצי כבד (86 עד 95 ק"ג), כבד (95 ק"ג ומעלה) וקטגוריית משקל פתוחה. באולימפיאדת סיאול בוטלה קטגוריית המשקל הפתוחה, ויתר שבע הקטגוריות נותרו כשהיו. השינוי האחרון נערך באולימפיאדת אטלנטה (1996). מספר הקטגוריות נשאר שבע, אך החלוקה הפנימית ביניהן השתנתה, פרט לקטגוריית קל מאוד, שנותרה כשהייתה. יתר הקטגוריות: חצי קל (60 עד 66 ק"ג), קל (66 עד 73 ק"ג), חצי בינוני (73 עד 81 ק"ג), בינוני (81 עד 90 ק"ג), חצי כבד (90 עד 100 ק"ג) וכבד (100 ק"ג ומעלה).

הנשים התחרו מלכתחילה בשבע קטגוריות משקל: קל מאוד (פחות מ-48 ק"ג), חצי קל (48 עד 52 ק"ג), קל (52 עד 56 ק"ג), חצי בינוני (56 עד 61 ק"ג), בינוני (61 עד 66 ק"ג), חצי כבד (66 עד 72 ק"ג) וכבד (72 ק"ג ומעלה). באולימפיאדת סידני (2000) חל שינוי בסיווג 5 קטגוריות המשקל הכבדות יותר, וכיום קטגוריות אלה מסווגות כך: קל (52 עד 57 ק"ג), חצי בינוני (57 עד 63 ק"ג), בינוני (63 עד 70 ק"ג), חצי כבד (70 עד 78 ק"ג) וכבד (78 ק"ג ומעלה).

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים זכו ג'ודאים מ-55 מדינות במדליות אולימפיות.

מדינה זהב כסף ארד סך הכל
1. יפןיפן  יפן 37 19 26 82
2. צרפתצרפת  צרפת 14 10 25 49
3. קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 11 16 16 43
4. הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין 8 3 11 22
5. קובהקובה  קובה 6 14 16 36
6. ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות 5 5 13 23
7. רוסיהרוסיה  רוסיה 5 4 7 16
8. איטליהאיטליה  איטליה 4 4 7 15
9. ברזילברזיל  ברזיל 4 3 15 22
10. הולנדהולנד  הולנד 4 2 17 23
11. פוליןפולין  פולין 3 3 2 8
12. גרמניהגרמניה  גרמניה 3 2 13 18
13. גאורגיהגאורגיה  גאורגיה 3 2 3 8
14. ספרדספרד  ספרד 3 1 2 6
15. ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 2 4 8 14
16. קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 2 2 4 8
17. אוסטריהאוסטריה  אוסטריה 2 2 1 5
18. בלגיהבלגיה  בלגיה 2 1 9 12
19. סלובניהסלובניה  סלובניה 2 0 3 5
20. הוועד האולימפי הבינלאומיהוועד האולימפי הבינלאומי המשלחת המאוחדת 2 0 2 4
21. גרמניה המערביתגרמניה המערבית  גרמניה המערבית 1 4 3 8
22. הונגריההונגריה  הונגריה 1 3 5 9
23. מונגוליהמונגוליה  מונגוליה 1 3 4 8
24. גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית 1 2 6 9
25. רומניהרומניה  רומניה 1 2 3 6
26. אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן 1 2 1 3
27. שווייץשווייץ  שווייץ 1 1 2 4
28. ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה 1 0 1 2
בלארוסבלארוס  בלארוס 1 0 1 2
טורקיהטורקיה  טורקיה 1 0 1 2
יווןיוון  יוון 1 0 1 2
32. צ'כיהצ'כיה  צ'כיה 1 0 0 1
קוסובוקוסובו  קוסובו 1 0 0 1
34. בריטניהבריטניה  בריטניה 0 8 11 19
35. אוזבקיסטןאוזבקיסטן  אוזבקיסטן 0 2 4 6
36. קנדהקנדה  קנדה 0 2 3 5
37. קזחסטןקזחסטן  קזחסטן 0 2 1 3
38. ישראלישראל  ישראל 0 1 4 5
39. אוקראינהאוקראינה  אוקראינה 0 1 2 3
בולגריהבולגריה  בולגריה 0 1 2 3
41. אלג'יריהאלג'יריה  אלג'יריה 0 1 1 2
מצריםמצרים  מצרים 0 1 1 2
German Olympic flag (1959-1968).svg
המשלחת הכלל-גרמנית
0 1 1 2
קולומביהקולומביה  קולומביה 0 1 1 2
45. סלובקיהסלובקיה  סלובקיה 0 1 0 1
46. אסטוניהאסטוניה  אסטוניה 0 0 3 3
47. אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה 0 0 2 2
יוגוסלביהיוגוסלביה  יוגוסלביה 0 0 2 2
פורטוגלפורטוגל  פורטוגל 0 0 2 2
50. איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 0 0 1 1
איסלנדאיסלנד  איסלנד 0 0 1 1
טג'יקיסטןטג'יקיסטן  טג'יקיסטן 0 0 1 1
לטביהלטביה  לטביה 0 0 1 1
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 0 0 1 1
קירגיזסטןקירגיזסטן  קירגיזסטן 0 0 1 1

ג'ודאים ישראלים במשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'ודו הוא הענף בו זכו הספורטאים האולימפיים הישראלים להצלחות הרבות ביותר. מעל מחצית (5 מתוך 9) מהמדליות בהן זכו הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים היו בג'ודו.

הג'ודוקא הראשון שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים היה יונה מלניק, שהשתתף באולימפיאדת מונטריאול (1976), והפסיד בסיבוב הראשון. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) רשם אדי קואז את ההישג הטוב ביותר במשלחת הישראלית[4], לאחר שסיים במקום השביעי בקטגוריית המשקל של עד 60 ק"ג. לצדו התחרה גם משה פונטי[5].

לאחר שהמשלחת לאולימפיאדת סיאול לא כללה אף ג'ודוקא, במשלחת לאולימפיאדת ברצלונה (1992) היו ארבעה ג'ודאים. יעל ארד זכתה במדליית כסף בקטגוריית המשקל של עד 61 ק"ג, והייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. אורן סמדג'ה הגדיל את ההישג, כשזכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 71 ק"ג. שני הג'ודאים האחרים שהשתתפו בברצלונה היו עמית לנג וסימון מיגרשווילי.

באולימפיאדת אטלנטה (1996) לא הצליחו ארד וסמדג'ה לשחזר את הישגיהם. ארד סיימה במקום החמישי, וסמדג'ה, שהגיע פצוע, הפסיד בסיבוב הראשון. באולימפיאדת סידני (2000) בלט אריק זאבי, שסיים במקום החמישי בקטגוריית המשקל של עד 100 ק"ג. באולימפיאדת אתונה (2004) היה לג'ודוקא הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית, מדליית ארד. המשלחת הישראלית לאתונה כללה מספר שיא של חמישה ג'ודאים. פרט לזאבי התחרו גם אודי וקס, גל יקותיאל, מיכל פיינבלט ויואל רזבוזוב. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) הודח זאבי כבר בסיבוב הראשון, ואילו גל יקותיאל סיים במקום החמישי.

המשלחת הישראלית לאולימפיאדת לונדון (2012) כללה חמישה ג'ודאים: זאבי, טומי ארשנסקי, גולן פולק, סוסו פללשווילי ואליס שלזינגר. שלזינגר העפילה לרבע הגמר וסיימה במקום השביעי, בעוד חבריה למשלחת הודחו בשלבים מוקדמים יותר.

המשלחת הישראלית באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) כללה שבעה ג'ודאים: שירה ראשוני, גילי כהן, ירדן ג'רבי, לינדה בולדר, גולן פולק, שגיא מוקי ואורי ששון. באולימפיאדה זו, זכתה ירדן ג'רבי במדליית הארד בקטגורית עד 63 ק"ג ואורי ששון זכה במדלית ארד בקטגורית מעל 100 ק"ג. שגיא מוקי הגיע למקום החמישי במשקל 73 ק"ג ולינדה בולדר הגיעה למקום השביעי במשקל עד 70 ק"ג. שירה ראשוני, גילי כהן, וגולן פולק הפסידו בסיבובים המוקדמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שינויים בתכנית האולימפית, מעריב, 5 בדצמבר 1962
  2. ^ מכסיקו תארח משחקי האולימפיאדה ב-1968, מעריב, 20 באוקטובר 1963
  3. ^ כשלונות הג'ודוקאים מעוררים חששות במערב־גרמניה, דבר, 11 ביולי 1976
  4. ^ אלכס דורון, אדי קואז קבע "שיא ישראלי", מעריב, 6 באוגוסט 1984
  5. ^ הספורטאים שלנו בלוס אנג'לס, ג'ודו, מעריב, 29 ביולי 1984