טיוטה:אברהם כפלי

אברהם כפלי

לידה	15 בינואר 1972 (גיל: 51) סימפרופול, אוקראינה
מדינה
תאריך עלייה	1999

ד"ר אברהם כפלי - מ"מ רב אשדוד בקהילת היהדות הקראית משנת 2000, רכז רשמי ליחסי-חוץ במזרח-אירופה של היהדות הקראית, קומפוזיטור, חבר איגוד הקומפוזיטורים בישראל, פסנתרן, חוקר ספרות ופולקלור קראי, חזן.

נולד 15.01.1972, סימפרופול, אוקראינה

מצאצאי חכמים מפורסמים בהיהדות הקראית בחצי האי קרים

מ-1988 עד 1990 למד במכללה למוזיקה בעיר מינסק ע"ש גלינקה במחלקת פסנתר-ג'אז. בשנת 1992 סיים את לימודיו במכללה לאמנויות ברוסטוב, וב-1997 באקדמיה למוסיקה הממלכתית ברוסטוב על שם ס. ו. רחמנינוב בהתמחות קומפוזיציה אצל פרופסור ו. פ. קרסנוסקולוב ובהתמחות פסנתר-פופ-ג'אז אצל פרופסור ק. א. נזרטוב.

בשנים 1997–2003 המשיך את לימודיו לתואר שלישי בכיתת קומפוזיציה של פרופסור ו. פ. קרסנוסקולוב

בשנים 1997–1999 לימד קומפוזיציה בבית הספר הגבוה למוזיקה של קייב גלייר .

בישראל למד קומפוזיציה אצל פרופסור אנדרה היידו בלימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן בשנים 1999–2001, ובנוסף למד גם אתנומוזיקולוגיה אצל פרופסור אדווין סרוסי באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 2001–2002. השלים את הדוקטורט שלו בקומפוזיציה בשנת 2003 באקדמיה למוסיקה ברוסטוב על דון (רוסיה). בשנת 2006 למד הנדסת סאונד בבית הספר לסאונד יואב גרא בתל אביב .

אברהם כפלי למד שפות קראית ועברית באופן עצמאי מספרי הלימוד של I. I. Kazas, O. Ya. Prik ו- G. S. Yalpachik . עבר התמחות בנושאי תפילה קראית אצל החזן מווילנה M. I. Firkovich , ובישראל בקהילות רמלה ואשדוד.

ב-27 באפריל 1999 עלה עם משפחתו לישראל, שם עיברת את שמו הפרטי מאלכסיי ל-אברהם. בשנים 1999–2000 לימד קומפוזיציה, אורגן ופסנתר במכון לפיתוח האמנויות "תיתורה" במודיעין, עבד כמנצח על תזמורת הג'אז (ביג בנד) של הקונסרבטוריון ברחובות (2007- 2012). כיום הוא עובד כראש החוג לעיבוד ממוחשב של מוזיקה ומורה לתיאוריה בקונסרבטוריון אקדמה אשדוד (משנת 2007). חבר באגוד הקומפוזיטורים בישראל משנת 1999 . משנת 2000 מכהן בתפקידי חזן, שוחט וממלא מקום רב-אשדוד בעדה הקראית . למד שחיטה קראית אצל הרב חפץ חיים הלוי והרב חיים בן יצחק לוי . חבר ומזכיר "מועצת החכמים " (מועצת החכמים של הקראים בישראל משנת 2009 עד 2019) .

פעילות חברתית

א.כפלי - רכז רשמי של היהדות הקראית של יחסי חוץ במזרח-איורפה. בשנות ה-90 לקח חלק פעיל בפעילותן של קהילות הקראיות של ברית המועצות לשעבר. בין היתר נתן קונצרטים לפסנתר במוסקבה, בערים מרכזיות של חצי האי קרים ( Evpatoria, Simferopol, Feodosia ) וליטא ( Vilnius, Trakai ) .

בשנת 2004 הפך לאחד ממייסדי הארגון הציבורי האזורי ברוסטוב על דון של החברה הקראית הלאומית-תרבותית "דוגונמה" .

תחומי מחקר

אחד מתחומי הפעילות המחקרית שלו - איסוף, סיווג וסידור המורשת המוזיקלית הלאומית של הקראים. על בסיס תוצאות עבודת-שטח שלו בחצי האי קרים, א' כפלי פרסם לראשונה אוסף פולקלור מוזיקלי של קראי קרים. הספר הכולל כ-430 עמודים, ובו מתועדים 199 יחידות של שירים עם תווים, טקסטים בשפה הקראית ותרגומם לרוסית. ספר זה פורסם בשנת 2018 בסימפרופול (חצי האי קרים) .

בסוף שנות ה-90 - תחילת שנות ה-2000, מחקרים של א. כפלי ברוסית, אוקראינית וקראית פורסמו באופן פעיל במדינות חבר העמים.

כך א.כפלי נמנה עם מחברי הקטלוג "בית קברות קראי ליד העליץ'" (לבוב-האליץ 2000), הוציא לאור את הספר "אגדות הקראים בקרים" (קייב 2002).

משנת 2008 א' כפלי עוסק במחקר ומוציא לאור ספרי חכמי קראים בעברית: "פינת יקרת" מאת ר.יצחק בן שלמה אלדור (אשדוד 2009), "פתח תקווה" מאת ר.מרדכי סולטנסקיי (אשדוד 2011), "תורת האדם" ו"כבשונו של עולם" (אשדוד 2014) מאת א.א.קזאז, מהדורה ביקורתית בת שני כרכים של הספר "מסה ומריבה" מאת ר' אברהם פירקוביץ' (אשדוד 2019–2020), "מלחמת חובה" (אשדוד 2023) מאת ר' שלמה ידידיה בכה"ר אליעזר אפידה כהן זצ"ל וכו'.

בשנת 2002 הכין את החוברת "קראים" - חוברת הסברה על תולדות הקראים במזרח-אירופה, ויסודות הדת הקראית", בתוכה קרא לחזור לתפיסה היסטורית אמיתית, תוך כדי שהוא מצביע על הקשר הבלתי ניתן להפרדה של הקראים לעם ישראל, כדלקמן:

חזרו לשורשינו ולדתנו! אל תחפש את הקראות בתיאוריות על מוצא הטורקי של הקראים. תיאוריות כאלה היוו טקטיקה של הישרדות הקראים בתקופה הנאצית! אף בשנות הכיבוש הנאצי של חצי האי קרים, התקיימו תפילות בשפה העברית המקורית ביבפטוריה! ואף אחד, אפילו בתקופה הנוראה הזו, לא חשב לכסות את לוחות הזיכרון ההיסטוריות בשפה זאת שבחצר בית הכנסת של יבפטוריה! <...> אנו מבינים ששנות השלטון הסובייטי ברוסיה מחקו בתודעת הקראית הרוסית את כל מה שהמסורת שלנו צברה במשך מאות שנים. אף על פי כן, מתוך כבוד עמוק לאבותינו, שתרמו תרומה שלא תסולא בפז, הן לקראות והן לפילוסופיה, פילולוגיה, היסטוריה ותרבות הכלל-ישראלית, אנו רוצים לעזור לכם, לעזור לחזור לשורשים שלכם.

— אברהם כפלי.

ביקורת

כותבת מערכת מגזין המוזיקה המקוון "ישראל XXI". :

מאמר מעניין מאוד של אברהם כפלי עוסק בגישתו של המלחין המודרני לפולקלור מוזיקלי. הכותב הוא רב, מלחין ופולקלוריסט, כיום הוא מנהל אולפן למוזיקה אלקטרונית. המאמר שיקף את כל כישרונותיו המגוונים. באמצעות הדוגמה של הפולקלור הקראי מארץ מולדתו, שירים וטקסטים דתיים ותפילות, המחבר מספר הכל על פולקלור - מהמקורות הרוחניים של הפולקלור (המאמר מנתח את ספרי-הקודש והאגדות של הקראים) ועד למגוון שיטות מוסיקליות מקצועיות המשמש כיום את מלחינים מהכיוון הפולקלוריסטי, ובוחן את המתאימים ביותר למטרות אלו, גם את תוכנות המחשב, ונותן עצות למורים לקומפוזיציה .

לדברי ההיסטוריונית טטיאנה שצ'גולבה, אברהם כפלי "שב לקראימיזם מסוג פירקוביץ', ומאמין שגילוייו של מדען זה נכונים ומדפיס על כריכת החוברת שלו תחריט מקברו של בוקה בן יצחק כהן, מתוארך פירקוביץ' 6 לספירה . נ. ה.» פרופסור לאמנויות, פרופסור מרינה דוברובסקיה מעירה: 

אירוע חשוב התרחש לפני כשנתיים בפדרציה הרוסית, סוף-סוף, יצא מהדפוס האוסף היסודי המיוחל לו בשם "Sivri Sinek Saz" (Simferopol), הראשון בתולדות איסוף הפולקלור המוזיקלי של הקראים בקרים. מחברו אברהם כפלי, שהוא כיום ללא ספק האספן והפולקלור הגדול ביותר של המורשת המוזיקלית הקראית הלאומית, מלבד הקלטות ותמלול אישיות שאסף בשטח, ושבוצעו מאז שנות ה-90, הוא השתמש גם בחומרים מוזיקליים אותנטיים ייחודיים שנאספו על ידי חובבי שימור. תרבות קראית בשטחי רוסיה ואוקראינה בין שנות ה-30 ועד שנות 80 של מאה העשרים. האוספים הללו ותרומתו האישית העצומה של המחבר - פולקלוריסט-מוזיקולוג וחוקר קראי - הפכו את האוסף של א.כפלי לתופעה חסרת-תקדים, הן מבחינת היקף מערכת הז'אנר, והן מבחינת ייצוגיות היצירות המוסיקליות ​העממיות של קראים בקרים המוצגת בו [1] ההתלהבות היצירתית ואהבתו של א.כפלי לאומנות ארץ מולדתו מחזירות אותו ללא הרף לארץ-קרים, שם הוא נמצא בקשר עם החברות התרבותיות הלאומיות של הקראים, והכשרתו המקצועית הגבוהה אפשרה למחבר זה לא רק לחשוף את היופי של המורשת המוזיקלית המקורית של התרבות הקרים-קראית, אבל גם מעשירים את היצירתיות הקומפוזיציונית שלהם ופעילויות ההוראה שלהם.

יצירות מוזיקליות

תזמורתי

• Chufut-Kale – Fortress Jewish (פואמה סימפונית) , תזמורת גדולה, 1994;
• קונצ'רטו לפסנתר, פסנתר סולו ותזמורת גדולה, 1997;
• Dreams of the Gypsy Baron לפסנתר ותזמורת כלי מיתר, 2000;
• Tahanun - Plea (סימפוניה), תזמורת גדולה, 1997-2002
• LIGHTNESS לפסנתר סולו ותזמורת, אשדוד 2004
• האב-ברכה (הברכה), סימפוניה לתזמורת נשיפה, אשדוד 2008

אופרה

מלך הכזריה (2005-2018)

מוזיקה קאמרית :

• סוויטה לסולו קלרינט ולפסנתר, קלרינט, פסנתר, 1992;
• סונטה לצ'לו, צ'לו, פסנתר, 1992;
• וריאציות לרביעיית מיתרים על שיר העם הקראי 'אלף בינה' - למד את בנך 1993;
• בראשית, סקסופון טנור, טרומבון, פסנתר, כלי הקשה, 1994;
• חמישיית CeliHa (1997) לחליל, כינור, צ'לו וכלי הקשה, 1996;
• מוזיקה לשלושה, גיטרה, כינור, ביאן, 1997;
• שלושה חזונות לקונטרבס ופסנתר, 2000;
• נערת-בארוק או החיפושיות בסגנון בארוק, לתזמורת קאמרית, 2001
• סונטה, לכינור סולו, 2001;
• קרמקורדינו (2004), לחליל, כינור, צ'לו וכלי הקשה, אשדוד 2004
• צור מיש-שלו, לגיטרה, אשדוד 2007
• "קאיתר-מנטר", יצירה לסקסופון אלט ופסנתר, אשדוד 2012
• סרעפי מרום, לחצוצרה ופסנתר, אשדוד 2014
• QISIR ECHKI (עזה אקרה), לכינור ופסנתר, אשדוד 2016
• פסח סויטה, תזמורת כלי מיתר, אשדוד 2017

ביג בנד

• FLOAT ON AIR - יצירה לביג-בנד, 1992, 2011
• הצדעה לאייל גולן, יצירה לביג-בנד, 2011

למקהלה

• הענן (טקסט מאת המלחין), למקהלה מעורבת, 1995
• "Karaylarga" (לקראים! ) - המנון קראי לפסוקיו של מיכאיל טינפוביץ' (בקראית-טורקית), קלוויר ופרטיטורה לתזמורת סימפונית ומקהלה

ווקאלית:

• "סגיש" ("מחשבה") בשפה הקראית, לטנור ופסנתר, מילים מאת מיכאיל טינפוביץ'
• "הנערה עם פנים כמו הירח" (טקסט מאת ניזמי גנג'ווי [תרגום המלחין; תרגום רוסי מאת פאבל אנטוקולסקי, V. Uspensky, I. Bruny]), טנור, פסנתר, 1995 (גם גרסה לטנור, תזמורת קטנה, 1995)

פסנתר

• פנטזיה על שני נושאים קראיים 1989
• Kefeli Haytarmasy 1990
• קטעים לפסנתר, 1990;
• פרלודים לפסנתר, 1993;
• קונצ'רטו לפסנתר, תזמורת גדולה, 1997;
• הסונטה 2001
• LIGHTNESS לפסנתר סולו ותזמורת, אשדוד 2004
• עכביש, לפסנתר, 2020

דיסקוגרפיה

• "אברהם כפלי. מלחין ופסנתרן"

סימפוניה תחנון (2002) המבוססת על ניגון יום-כיפור מצרי-קראי, 3 חלקים: [אלגרו - 9:16] [פסיון - 5:50] [פרסרו - 6:18] 2. סונטה לסולו כינור, 4 חלקים: אלגרו - 5:56 Lyric Pasionate - 4:59 אלגרטו פרסטו סונטה לפסנתר, 2 חלקים: אלגרו פרסטו פונומריוב-קרנליו, כינור; אברהם קפלי, פסנתר; ולרי ה\חלבניקוב/התזמורת הסימפונית הממלכתית האקדמית של רוסטוב-נה-דונו (מוזיקה ABCD: MFEK 0103, 2004)

• אלבום תקליטורים (2 תקליטורים): אברהם כפלי. יצירות מוזיקליות. (130 דקות)

1. קרמקורדינו

2. וריאציות לרביעיית כלי מיתר על שיר קראים קרים

3. "אלף בנך" ("למד את בנך") (1993)

4. "C(e)L(i)H(a"

5. "שיר המעלות", מוזיקת לילה לסינתיסייזר ALESIS (1993)

6. "חלומות הברון הצועני" (2000)

7. בראשית (1993)

8. קונצ'רטו לפסנתר (1997)

התזמורת הסימפונית הממלכתית, ולרי הלבניקוב, מנצח. "סונטת צ'לו" (1993) בישראל מאת ABCD Ltd 2006

• צור משלו. מוזיקה קאמרית מאת אברהם כפלי

התקליטור כולל יצירות קאמריות מאת קפלי אברהם, בין השנים 1992–2007:

צור משלו - היצירה לגיטרה סולו, נכתבה ב-2007 והוקלטה ב-2014 בביצוע של יורם זרביב (גיטרה) המבוססת על שיר העם הקראי והיהודי "צור משלו אכלנו"; סונטה לצ'לו ופסנתר ב-5 חלקים. מבוסס על המוטיב הליטורגי של קראים קרים "ברוך ה' יום-יום יעמס לנו". סובולב (צ'לו) והמחבר (פסנתר); מחזור השירים "הנערה עם הפנים כמו הירח" מאת ניזמי גנג'ווי, תורגם לעברית על ידי אברהם קפלי 2001), נכתב ב-1995 והוקלט על ידי המחבר (טנור, פסנתר) ב-2007, 2015. סוויטה לקלרינט ופסנתר, הולחנה ב-1992 והוקלטה בביצוע של רמזי קורטמולייב (קלרינט) והמחבר (פסנתר) ב-1993. דיסק יוצא לזכרו של אלי הארון בישראל על ידי CDI Ltd 2015 © אקו"ם.

• QARAYLARGA - זמירות קראים במזרח-אירופה

(בשפה הקראית-טורקית)

• QARAYLARGA
• אהבת פורים
• LEBLEBICI
• AY, QAPU, QARA QAPU !
• שיר 1942
• AQYZYM SENI
• AY YARIQ GECESİNE
• אבלאמית קפודן
• EKİ KÖZÜN - EKİ ELMAZ
• ALTYNLY FESLI
• EVLERI VAR, HANE HANE
• QONUSHMA HAVASY
• ULUM VAR
• TURNAM
• TAN YILDIZI
• QARASU BENIM, ÖZ BAZARIM
• OREKE
• פנטזיה על שני שירי קארים
• SAGYSH
• כפלי קייטרמסי

• "המחפשים והדורשים" - השירים הדתיים המסורתיים של הקראים האירופים

• מחפשים ודורשים - הסופר ר' מרדכי יוסיפוביץ' סולטנסקי (לוצק, ראשית המאה ה-19)
• שתה את היין שלך - ליד הנהר שמחה יצחק לוצקי (צופות-קעלא - 1761)
• אור זורח מביתך - מאת ר. מרדכי;
• פאר חתני - מחבר ר. תושבי הרופא;
• יהי ביתך - מאת ר. יהודה;
• שלום לך - מאת ר. אליהו;
• יעלה החתן - מחבר לא ידוע;
• על אהבתך - מחבר ר. יהודה הלוי;
• יוצר אעולמים - מאת ר. יצחק (צ'ופות-קעלא 1755–1826)
• יבורך יה - הסופר ר. יצחק (חופות-קייל 1755–1826)
• אשריכם ישראל - מחבר אלמוני;
• שמך רם ונשא - ר' שמואל אגא, שופט ונשיא בצ'ופות-קעלא (1716–1769)
• אודך אל כי דליתני – ר' ישראל בן משה נג'ארה (דמשק תקכ"ה)
• יחיד ונורא - ר. יוגודה מרולי.
• עורי נפשי - הרב עזרא בן ניסן הרופא (המאה ה-17 של טראקאי)

בישראל על ידי CDI Ltd 2015 אקו"ם, © אברהם קפלי.

ביבליוגרפיה

 ספרים:

• סיפור על בחור עצלן: אגדה עממית קאראית / טרנסליטרציה עם תרגום O. Kefeli // תפרים של סיפורי חכמים: סיפורי עם: [אוקר.]. - ק.: ראש התמחות. הוצאה לאור ממשלתית למעוטים, אוקראינה, 1998. - עמ' 86–92. — 221 עמ'. - 1000 עותקים. — ISBN 966-522-051-9.
• קטלוג מצבות מבית העלמין הקראי בעיר העליץ' (אוקראינית) / I. Yurchenko, O. Kefeli, N. Yurchenko, O. Beregovsky; משרד התרבות והתעלומות של אוקראינה, לאומי. שמורת טבע "דבני גליך", גליצק. Sci. איזט.-תרבויות. t-vo. - לבוב-גליך, 2000. - 256 עמ'. - 500 עותקים.
• סיפורי הקראים בקרים (Kyrymdaki karailarnyn masallary) . בשפה קראית עם תרגום רוסי מאת א' כפלי. — וצאה לאור ממשלתית למעוטים, אוקראינה, 2002. - 256 עמ'. - 300 עותקים. — ISBN 966-522-177-9.
• קראים: חוברת הסבר על ההיסטוריה של הקראים של קרים ועל יסודות הדת הקראית / comp. א' כפלי. - אשדוד, 2002. - 28 עמ'.
• אלבום "Karaite Hadj to the Holy Land" = אלבום "Karaite Hadj (Pilgrimage) to Holy Land"/ הידור א. כפלי - Slippery-Rock, ארצות הברית - Simferopol, אוקראינה: International Institute of Crimean Karaites, 2004 (אנגלית).
• מוציא לאור הספר "פינת יקרת" מאת הגחם הקראי יצחק בן שלמה. אשדוד, 2008.
• הוצאת הספר "פתח תקווה" על דקדוק השפה העברית של הקראי גהם מרדכי סולטנסקי. אשדוד, 2011.
• הוצאת הספר "תורת האדם" מאת המאיר הקראי איליה איליץ' קאזס. אשדוד, 2014.
• הוצאת הספר "סודות עולם" מאת המאיר הקראי איליה איליץ' קאזס. אשדוד, 2014.
• אוסף פולקלור מוזיקלי של הקראים קרים / comp. א' כפלי. - סימפרופול: IP Zueva T.V., 2018. - 432 עמ'. - 300 עותקים. — ISBN 978-5-6040876-9-5.
• הוצאת הספר "מסה ומריבה" מאת אברהם פירקוביץ', בצירוף נספח חיבור ההסבר מאת א' כפלי "צדק ושלום", בשני כרכים. אשדוד, 2020.
• הוצאה לאור של הספר "מלחמת חובה" מאת החכם שלמה ידידיה בכה"ר אליעזר אפידה הכהן זצ"ל, אשדוד 2023.

מאמרים ופרסומים:

• "עדה או לאום דתי" יחד עם "קטעים ממאמרו של א.ס. קויליו "הערות על חיי הקראים" בהערות ותוספות מאת א.ו. כפלי // מפעלים מדעיים יהודיים באוקראינה בשנות ה-20–30 של המאה ה-20. . : NAS של אוקראינה, 1997. עמ' 109–132.
• המורשת התרבותית של הקראים מהעליץ' ולוצק: היסטוריה ומודרנה // אדמות גליץ' וגליציה בתהליכי יצירת הכוח של אוקראינה: חומרים של ועידת היובל המדעית הבינלאומית. - איבנו-פרנקיבסק - גליץ': מחזה, 1998. - עמ' 322–326. — ISBN 966-7365-30-1.
• מורשת תרבות של הקראים של העליץ' ולוצק. היסטוריה ומודרנה. - הערות מדעיות. - ק.: המכון למחקרים פוליטיים ואתנו-לאומיים של האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה, 1998. - עמ' 104–111. - (מדעי המדינה ואתנולוגיה; גיליון 4). — ISBN 966-02-0538-4.
• אבולוציה סגנונית של מצבות קראיות וכתובות מצבות.
• תרבות מוזיקלית מסורתית של הקראים קרים // היסטוריה ותרבות עמי הערבות קיסקוקסיה וצפון הקווקז: בעיות של יחסים בין-אתניים. - רוסטוב-על-דון: קונסרבטוריון רוסטוב על שם. S. V. Rachmaninova, 1999. - עמ' 224–239.
• על היווצרותה ותפקידה הגלובלי של המחשבה המדעית הקראית באזור מערב אוקראינה וליטא המודרנית // קראימי גליץ': היסטוריה ותרבות: חומרים של הוועידה המדעית הבינלאומית. גליך, ו'-ט' אביב 2002. - לבוב-גליך, 2002. - עמ' 65–75.
• שירים דתיים מסורתיים של הקראים בקרים / השירים המסורתיים של קריים קרים
• על מקור הקראימיזם והופעתם של קראים בקרים // קאראימיקה. - 2007. - מס' 1. - עמ' 36–37.
• תפקידן של הקהילות הקריות בירושלים, קונסטנטינופול, ליטא ופולין בפיתוח הספרות הקראית והעולמית // קאראימיקה. - 2007. - מס' 1. - עמ' 39–42.
• בעיות של גישתו של מלחין מודרני לפולקלור מוזיקלי. חיפוש נתיבים באמצעות דוגמה של פולקלור קראי // ישראל XXI. - 2008. - מס' 10 (יוני).
• בעיות של גישתו של מלחין מודרני לפולקלור מוזיקלי. חיפוש נתיבים באמצעות הדוגמה של פולקלור קראי // Uluslararası karay çalışmaları sempozyumu. סימפוזיון בינלאומי על לימודי הקראים: הליכים, 05-08 באפריל 2010. - Bilecik: Bilecik Üniversitesi, 2011. - עמ' 711–742.
• הלווייתו של חזן יוסף בנו של אליהו סדיק באיסטנבול // חדשות המינהל הרוחני של הקראים של הרפובליקה של קרים. - Evpatoria, 2018. - ינואר (מס' 26 (35). - עמ' 9.

קישורים חיצוניים

• תוכנית על המלחין הקראי אברהם קפלי ב-NTV
• אברהם כפלי על עצמו ועל יסודות הקראייזם (מחזור של 7 שיחות)
• "Abraham Kefeli" (באנגלית). איגוד הקומפוזיטורים בישראל. אורכב מ-המקור ב-2020-07-01. נבדק ב-2020-07-01.

קטגוריה:ישראלים ילידי אוקראינה קטגוריה:ילידי 1972 קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו