טיוטה:איריס בן-דוד הדר
איריס בן דוד הדר היא דוקטור לכלכלה וחינוך ומדיניות המימון של החינוך. מרצה בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. מייסדת ויושבת ראש שותפה בקבוצת המחקר בנושא כלכלה ומימון החינוך באגודה לחינוך בין-לאומי השוואתי (CIES).
בנוסף ד"ר בן- דוד הדר נבחרה כחברת חבר המנהלים בארגון הלאומי האמריקאי לחקר המימון של החינוך NEFA- National Education Finance Academy
מחקרה של ד"ר בן-דוד הדר מתמקד בניתוח, תאורטיזציה וקונספטואליזציה של מדיניות המימון של החינוך (כלומר, מנגנוני הקצאה ונוסחאות מימון), מנגנוני הקצאה מחדש ושיווניות במימון - equity. באופן ספציפי, ברמת המיקרו, חוקרת את הקשרים התאורטיים והאמפיריים בין (א) מדיניות מימון בתי ספר, שיטות להקצאת משאבים והתפלגות הישגי חינוך (EAD Educational Achievement Distribution-); וברמת המאקרו מחקרה מתמקד בניתוח (ב) הקשרים בין ה- EAD של המדינה, יכולת התחרותיות והלכידות החברתית שלה. ברמה הגלובלית (ג) מחקרה מתמקד ביחסים ההדדיים שבין חינוך וכלכלה לבין האסטרטגיה העולמית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בישראל. שירתה בצה"ל כעתודאית לכלכלה וסטטיסטיקה. אמא לשלושה ילדים- אור, שירה וכפיר.
בשנים 2006–2010 למדה לקראת תואר שלישי כמלגאית נשיא (דוקטורנטים מצטיינים) באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ' זיידרמן מהמחלקה לכלכלה. במסגרת לימודי התואר השלישי פרסמה מאמרים בנושא הקצאת משאבים מחדש במטרה לצמצם פערים במערכת החינוך בישראל.
בשנת 2009 ערכה באוניברסיטת סטנפורד את הפוסט דוקטורט אצל פרופסור מרטין קרנוי, מומחה עולמי בתחום כלכלת החינוך.
היא מספרת: "זה היה מרגש לראות את כל הספרים בספרייה, וכל האנשים שכתבו אותם נמצאים בחדרים ואפשר לדבר איתם".
בשנת 2014 עשתה שנת שבתון באוניברסיטת קולומביה בניו יורק אצל פרופסור הנרי לוין, חוקר מוביל בעולם בתחום כלכלת החינוך.
ד"ר בן-דוד הדר השתתפה במספר וועדות ציבוריות ברמה הלאומית, ביניהן (בשנת 2019) לקחה חלק בוועדה לבחינת שיטת ההערכה של בתי הספר במטרה לבחון האם יש להמשיך לקיים את מבחני המיצ"ב, מטעם משרד החינוך והראמ"ה. כמו כן, ד"ר בן-דוד הדר הוזמנה להציג בכנסת ובוועדות ממלכתיות שונות כגון - ועדת אלאלוף, ועדת דוברת וועדת טרכטנברג. כיום ד"ר בן-דוד הדר לוקחת חלק בוועדת ההיגוי של PIAC, (סקר בינלאומי לבחינת מיומנויות בוגרים) ועבודתה בתחום זה מתמקדת במחקר השוואתי בינלאומי של PIAC במשולש של עבודה, הגירה וחינוך.
ד"ר בן-דוד הדר חברת מערכת בכתבי עת שונים כגון Journal of Education Finance. כמו כן היא מייעצת למספר גורמים בהם למשל לבנק העולמי- שם פורסם דוח השוויוניות, לוועדת החינוך בראשותו של טוני בלייר, ראש ממשלת אנגליה לשעבר. בפרסום הדו"ח, שכותרתו The Learning Generation, מפורסמים מנגנוני הקצאה חדשניים למימון החינוך. בנוסף, ייעצה לקרן הלאומית למדע (Israeli Science Foundation) בוועדה שעסקה במדידת שיפור בבתי הספר בישראל וכן לחברי כנסת שונים בישראל.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקריה של איריס בן-דוד הדר עוסקים במדיניות המימון של החינוך, זהו תחום ייחודי. במחקריה דיסציפלינת החינוך ודיסציפלינת הכלכלה מנותחות מנקודת מבט אינטרדיסציפלינרית.
מחקר ראשון מסוגו שפרסמה ד"ר בן-דוד הדר עוסק בפיתוח מנגנוני הקצאת משאבים לחינוך הנובעים מתיאוריות שונות של צדק חברתי. מאמר בנושא זה פורסם בכתב העת International journal of educational development. המחקר נחשב לפורץ דרך כיוון שמנגנוני הקצאת משאבים מגיעים מדיסצפלינת הכלכלה, ואילו תיאוריות של צדק חברתי מגיעות מדיסצפלינות של מדעי הרוח והחברה.
בנוסף, ד"ר בן-דוד הדר עוסקת בפיתוח מנגנון הקצאת משאבים לישראל במטרה לצמצם פערים, זה הוא מנגנון המשלב בין דינמיקה של תחרות גלובלית ולכידות חברתית. המנגנון ייחודי בכך שהוא מייצר ממשק בין עולמות החינוך והכלכלה, ובתרומה שלו לפיתוח תחרות גלובלית ולכידות חברתית של מדינה. במחקרה, ד"ר בן-דוד הדר מתייחסת לחינוך לא רק ברמת המיקרו (לדוגמה - דמות המנהל, תוכנית הלימודים וכדומה), אלא גם ברמת מאקרו - רמת המדינה, וברמה הגלובלית, כלומר, כיצד דינמיקה של יחסי כוחות בינלאומיים משפיעה על מדיניות החינוך של מדינה ולהפך.
כמו כן, פרסמה ד"ר בן-דוד הדר מספר ספרים כשהמרכזי בהם בשנת 2018 בהוצאת ספרינגר הינו-"Education, Finance, Equality and Equity". הספר עוסק בשוויון ושוויוניות במימון החינוך ומהווה חלק מגישת הניתוח של המחקר לחינוך השוואתי בינלאומיComparative international education. מרבית המחקר במימון החינוך הוא אמריקאי, ולכן שקוע ונטוע בתוך פרדיגמה אמריקאית ספציפית ומותנית מבחינה תרבותית לארצות הברית. החידוש של ד"ר בן-דוד הדר היה פיתוח מסגרת קונספטואלית חלופית לניתוח של מדיניות המימון של החינוך המבוססת על הקשרים שבין תחרותיות גלובלית ולכידות חברתית. בספר נערך ניתוח של מדינות נוספות מלבד ארצות הברית, כמו: הודו, טיבט, גאנה וישראל. כלומר, לצאת ממסגרת הממשק האמריקאי והשקפת העולם הניאו ליברלית, לפרוץ את המערך ולדבר על שוויוניות ברמה הבינלאומית.
שותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר בן-דוד הדר מציינת את פרופסור אדריאן זידרמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן כדמות מפתח בדרכה המקצועית. כמו גם פרופסור מיכה חן וד"ר נילי מארק תבדל"ה, פרופסור הנרי לוין מאוניברסיטת קולומביה ומרטין קרנוי מאוניברסיטת סטנפורד.
מנוע לעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התשוקה שממנה התחילה ד"ר בן-דוד הדר לפעול הייתה הדאגה למציאות בחברה בישראל ובעולם מבחינת מנגנונים של הקצאה, במובן הארצי ביותר, ולא הפילוסופי. חזונה הוא מציאות בה בכל העולם ילדים יוכלו להיות זכאים לחינוך איכותי. על פי השקפתה, חזון זה נובע מתוך הגשמת אחריות קולקטיבית גלובלית, ויוביל לפריצה, עלייה ברמת החיים, גדילה של הרווחה העולמית, תגליות מדהימות של ידע והתקדמות. לשיטתה, ההתפלגות של היכולות של ילדי העולם היא נורמלית, אך ההקצאה היא לא שוויונית, וכפועל יוצא, היכן שהוא בעולם יש ילד שיכול להמציא המצאה שוות ערך בחשיבותה להמצאת האינטרנט, ושאיפתה היא להעניק לו את ההזדמנות הזאת.