לדלג לתוכן

טיוטה:הקול המוסלמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. עריכה

הקול המוסלמיאנגלית: The Muslim Vote) היא קבוצת לחץ מוסלמית-בריטית אשר הוקמה בדצמבר 2023 ותמכה במועמדים המתנגדים לעמדות ההנהגה של השמרנים והלייבור בנוגע למלחמת חרבות ברזל.

ארבעה מועמדים אותם התנועה קידמה הצליחו להביס את מועמדי הלייבור בארבעה מחוזות בחירה ולהיכנס לבית הנבחרים הבריטי כמועמדים עצמאיים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר שנערך בקרב מצביעים מוסלמים דיווח כי 86% הצביעו למפלגת הלייבור בבחירות הכלליות בבריטניה ב-2019. לאחר שבתחילה תמכה הלייבור בפעילות הצבאית הישראלית במלחמת חרבות ברזל שהחלה לאחר מתקפת הפתע על ישראל, ירדה התמיכה במפלגה בקרב המוסלמים, כאשר סקר של מכון <i>Survation</i> מצא כי רק 43% אמרו כי יצביעו ללייבור בבחירות הבאות.[1] ניתוח של ה-BBC של תוצאות הבחירות המקומיות בבריטניה ב-2024 אמר כי שיעור ההצבעה של הלייבור ירד ב-21 אחוז במחוזות הבחירה שבהן יותר מ-20% מהתושבים הם מוסלמים, וניתוח של Number Cruncher Politics מצא שהלייבור איבד 33 אחוזים באזורים בעלי רוב מוסלמי.[2][3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הקול המוסלמי הושקה בדצמבר 2023.[2] היא "קמה בקווי מבצע הקול השחור (אנ')".[4] המתאם הלאומי שלה, אבובאקר ננבאווה, היה בעבר פעיל מפלגת הלייבור כסטודנט באוניברסיטת ברמינגהאם.[5] המנהיג לשעבר של סניף חזב א-תחריר בבריטניה, ג'לאלודין פאטל, אמר שהוא עזר לקול המוסלמי, ואנאס אלטיקריטי אמר שהוא ייעץ לה.[5]

במאי 2024 פרסמה התנועה רשימה של שמונה-עשרה דרישות למנהיג הלייבור קיר סטארמר, כולל התנצלות על עמדתו הקודמת במלחמת חרבות ברזל.[6][7]

השקת התנועה במאי 2024 בוויילס נתמכה על ידי סניפים מקומיים של הקמפיין לסולידריות עם פלסטין והארגון הבריטי Stop the War Coalition (אנ').[8]

במאי וביוני 2024 קידמה הקבוצה מועמדים בבחירות הכלליות בבריטניה ב-2024. היא הודיעה כי היא בחרה במועמדים המתנגדים לגישת ממשלת בריטניה למלחמת חרבות ברזל, לצד רשימה של סדרי עדיפויות נוספים, כולל תמיכה בשירותים ציבוריים, וכי "על מורים לקחת בחשבון רגישויות תרבותיות ודתיות, במיוחד כאשר דנים בסוגיות להט"ב בבתי ספר בהם לרוב הקהילה יש רקע דתי".[9] תנועת הקול המוסלמי אמרה שעל הבוחרים לפסול את פתקי ההצבעה שלהם אם אין להם מועמד "פרו-פלסטיני, בעד שלום".[10]

הארגון ספג ביקורת על ידי כמה מוסלמים על כך שהם תמכו בארבעה חברי פרלמנט מהלייבור שהצביעו בעד הצעה שקראה להפסקת אש בעזה.[11]

איוב ח'אן (אנ'), עדנן חוסיין (אנ'), איקבל מוחמד (אנ') ושוקט אדאם (אנ'), מועמדים המקודמים בידי הקבוצה, קיבלו 462,728 קולות בבחירות (1.61%), והביסו את מועמדי הלייבור ב-4 אזורי בחירה. כל ארבעת המועמדים שנבחרו רצו כעצמאיים.[12][13][14][15][16][17] בנוסף, שני מועמדים עצמאיים נוספים שנתמכו בידי הקבוצה הפסידו במספר זעום של מאות בודדות של קולות בלבד.[18][19]

תמיכה וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הקול המוסלמי נתמכת על ידי מספר ארגונים מוסלמים כולל:[6][8][10][20]

  • האגודה המוסלמית של בריטניה (אנ')
  • המועצה המוסלמית של סקוטלנד (אנ')
  • המועצה המוסלמית של ויילס (אנ')
  • מעורבות ופיתוח מוסלמית (אנ')

כמה ארגונים התומכים בקבוצה נקראו על ידי מייקל גוב כמעמידים רף חדש של קיצוניות.[10] הפוליטיקאים השמרנים אנדרו פרסי ואיאן דאנקן סמית כינו את הארגון "איום על הדמוקרטיה", ופוליטיקאי הלייבור טאן דסי אמר שהם מנסים "לייבא פוליטיקה רעילה של שכנוע אנשים להצביע על סמך דת".[9] סטיבן אוונס מהחברה החילונית הלאומית קרא למפלגת הלייבור להתעלם מהדרישות של הקול המוסלמי, וקבע כי הארגון "מייצגים את עצמם, לא בוחרים מוסלמים", והוסיף כי המוסלמים אינם גוש הצבעה מונוליטי והזהיר כי "נטישת האוניברסליזם לטובת סרסור בסוג זה של בדלנות עדתית תהיה מסוכנת ומפלגת".[21]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Khan, Shehab. "British Muslim support for Labour falls drastically, according to new poll".
  2. ^ 1 2 Gohil, Neha (2024-05-20). "'We had to break the status quo': UK campaign seeks to mobilise Muslim vote". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-07. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  3. ^ "Labour vote share down a third in some majority Muslim areas, analysis reveals".
  4. ^ Stacey, Kiran; Adu, Aletha (2024-01-30). "Labour acts on fears Muslims will not vote for party over Gaza stance". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-07.
  5. ^ 1 2 Sigsworth, Tim (2024-05-25). "Muslim Vote frontman suggested Britain helped 'create racism'". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2024-06-07.
  6. ^ 1 2 Mitchell, Archie (2024-05-07). "Muslim group issues 18 demands for Keir Starmer to win back voters lost over Gaza". The Independent (באנגלית). נבדק ב-2024-06-07. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":2" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  7. ^ Gibbons, Amy (2024-05-05). "Muslim group issues Starmer with demands to win back lost votes over Gaza". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2024-06-07.
  8. ^ 1 2 Mansfield, Mark (2024-05-11). "Muslim campaign launch in Wales aimed at getting people to vote against the Tories and Labour". Nation.Cymru (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-06-07. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Wales" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  9. ^ 1 2 "UK election: What is The Muslim Vote - and why does it matter?". Middle East Eye (באנגלית). נבדק ב-2024-06-07. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":3" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  10. ^ 1 2 3 Holl-Allen, Genevieve (2024-04-07). "Muslim voting campaign supported by groups investigated over extremism". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2024-06-07. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "telegraph-extemism" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  11. ^ 5Pillars (RMS) (2024-06-06). "The Muslim Vote endorses four Labour candidates". 5Pillars. נבדק ב-2024-06-07.
  12. ^ Stacey, Kiran (5 ביולי 2024). "Senior Labour figures admit stance on Gaza cost party seats". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-6 ביולי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Ford, Robert (7 ביולי 2024). "Labour put 'safe' seats at risk to target marginals. It paid off – but there's a cost". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-7 ביולי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Schofield, Kevin. "Huge Shock As Labour Attack Dog Jonathan Ashworth Loses His Seat". Huffington Post (באנגלית). נבדק ב-5 ביולי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Pro-Gaza candidates dent Labour's UK election victory". Reuters. 5 ביולי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Pro-Palestine candidates, including Corbyn, secure wins in UK election". Al Jazeera. 5 ביולי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Mulla, Imran (5 ביולי 2024). "UK election 2024: Pro-Palestine independent beats Labour's Jon Ashworth in Leicester South". Middle East Eye. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Mulla, Imran. "UK election 2024: British-Palestinian Leanne Mohamad narrowly loses to Labour's Wes Streeting". Middle East Eye. נבדק ב-6 ביולי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Kelly, Kieran. "Labour's Jess Phillips wins seat by less than 700 votes against candidate who said trans people are 'danger to society'". LBC. נבדק ב-6 ביולי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "UK election: What is The Muslim Vote - and why does it matter?". Middle East Eye (באנגלית). נבדק ב-2024-06-07.
  21. ^ "Scrapping admissions cap signals alarming lurch towards religious privilege". National Secular Society. 21 במאי 2024. נבדק ב-2 ביולי 2024. {{cite web}}: (עזרה)