הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת 2019

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
‹ 2017 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת 2024 ›
הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת 2019
12 בדצמבר 2019

שיעור ההצבעה 67.3% (Decrease1.6)
  Boris Johnson election infobox.jpg Jeremy Corbyn election infobox.jpg
מועמד בוריס ג'ונסון ג'רמי קורבין
מפלגה המפלגה השמרנית מפלגת הלייבור
מספר הקולות 13,966,565 10,269,076
מספר המושבים 365 202
שינוי במושבים Increase 48 Decrease 60
אחוזים 43.6% 32.1%
שינוי באחוזים Increase 1.2 Decrease 7.9
Results of the 2019 General Election in the UK v2.png
הזוכה: בוריס ג'ונסון

הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת נערכו ביום חמישי, 12 בדצמבר 2019. הצעת הקדמת הבחירות בידי ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, התקבלה בהצבעה בבית הנבחרים ב-29 באוקטובר 2019.[1]

הבחירות נערכות לאור המבוי הסתום אליו הגיעה המדינה עם תוכנית הברקזיט, בתקווה שתוצאות הבחירות יאפשרו לפרלמנט לקדם אג'נדה ברורה בנושא.

זו הפעם הראשונה מאז 1923 שבה נערכות בחירות כלליות בבריטניה בחודש דצמבר, כאשר בדרך כלל נמנעים מכך בשל הסמיכות לחג המולד, ובשל הימים הקצרים והקרים של החורף שמקשים על קמפיין הבחירות.

שיטת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה מחולקת ל-650 מחוזות בחירה. כל מחוז מיוצג על ידי ציר אחד בבית הנבחרים הבריטי, הבית התחתון של הפרלמנט. המועמדים בכל מחוז יכולים להתמודד במסגרת מפלגה או לרוץ כמועמדים עצמאיים. הזוכה במספר הקולות הרב במחוז הוא הנציג הנבחר. רוב המועמדים מתמודדים מטעם מפלגות ומיעוטם באופן עצמאי. שתי המפלגות הגדולות הן המפלגה השמרנית ומפלגת הלייבור. המפלגה השמרנית נחשבת ימנית ודוגלת בימין כלכלי (קפיטליזם) ובשמרנות. מפלגת הלייבור (העבודה) נחשבת בעלת עמדות שמאל והיא דוגלת בסוציאל-דמוקרטיה. בבחירות של השנים האחרונות התמודדו גם מפלגות קטנות, כגון המפלגה הלאומית הסקוטית, התומכת בעצמאות סקוטלנד מבריטניה, ההמפלגה הליברל-דמוקרטית, הדוגלת בליברליזם חברתי או המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית, הדוגלת ביוניוניזם, כלומר בהישארותה של צפון אירלנד בתוך הממלכה המאוחדת. המפלגות הקטנות אינן משיגות מושבים רבים בבית הנבחרים ומספר הצירים שלהם אינו מגיע למאה.

שיטת הבחירות האזורית-רוּבָּנית מבטיחה הלימה מועטה בין המספר המוחלט של המצביעים למספר הצירים ומסייעת למפלגות קטנות שיש להן בסיס תמיכה גאוגרפי. מנהיג המפלגה או הקואליציה שיש בידם רוב נציגים, מזומן על ידי המלכה אליזבת השנייה להיות ראש הממשלה הבא.

זכות הצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי זכות ההצבעה בממלכה המאוחדת, הם:

  • רשומים במרשם המצביעים הבריטי
  • בני 18 ומעלה ביום הבחירות
  • אזרחים בריטי, אזרחים של חבר העמים הבריטי, או אזרחי צפון אירלנד
  • בעלי כתובת מגורים בממלכה המאוחדת (או אזרחים בריטיים המתגורר מחוץ לממלכה המאוחדת, שנרשמו להצבעה בממלכה המאוחדת ב-15 שנים האחרונות)
  • אינם מנועים מהצבעה על פי החוק (לדוגמה: כלואים מסיבות פליליות, אשמים בעבר בשחיתות, חולי נפש מאושפזים וכדומה)

אדם שיש לו שני בתים (כגון סטודנט באוניברסיטה שיש לו כתובת זמנית ומתגורר בבית בזמן החגים) יוכל להירשם, להצביע בבחירות בשתי הכתובות כל עוד הם לא נמצאים באותו אזור בחירות, אך יוכל להצביע רק באזור בחירה אחד במהלך הבחירות הכלליות.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקרים לאורך הקמפיין
תוצאות הבחירות הכלליות 2019
רשימה ראש הרשימה מושבים קולות אחוזים
המפלגה השמרנית בוריס ג'ונסון
365 / 650
13,966,565 43.6%
מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין
202 / 650
10,295,607 32.2%
המפלגה הלאומית הסקוטית ניקולה סטרג'ון
48 / 650
1,242,372 3.9%
המפלגה הליברל-דמוקרטית ג'ו סווינסון
11 / 650
3,696,423 11.6%
המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית ארלן פוסטר
8 / 650
244,128 0.8%
שין פיין מרי לו מק'דונלד
7 / 650
181,853 0.6%
פְּלַייְד קָמְרִי אדם פרייס (אנ')
4 / 650
153,265 0.5%
מפלגת הירוקים ג'ונתן ברטלי ושיאן בארי
1 / 650
865,697 2.7%
מפלגת ברקסיט נייג'ל פרג'
0 / 650
642,303 2.0%
מקור: PA Media באמצעות dpa-infocom.

היום שאחרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניצחון של ג'ונסון יאפשר לו לבצע את הברקזיט ולהוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי כבר בחודש הבא, אולם המהלך הזה עשוי להביא בסופו של דבר לפירוק הממלכה המאוחדת, שבה שותפות אנגליה, וויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד כבר מאות שנים.

למפלגה הלאומית הסקוטית ולתומכי האיחוד האירי בצפון אירלנד היו הישגים גדולים. מנהיגת הסקוטים סטרג'ן דורשת משאל עם חדש על עצמאות: "לג'ונסון יש מנדט להוציא את אנגליה מהאיחוד האירופי, אבל לא את סקוטלנד". מנהיגת השין פיין: "אנחנו בדרך למשאל משלנו".בשעה שג'ונסון והשמרנים סחפו אליהם המוני מצביעי אופוזיציה ברחבי רוב אנגליה בעזרת ההבטחה לסיים את סאגת הברקזיט, המפלגה הלאומית הסקוטית גרפה 48 מ-59 המושבים המוקצים בפרלמנט לסקוטלנד.

בצפון אירלנד, תומכי אירלנד המאוחדת זכו ביותר מושבים מאלה שבהם זכו תומכי השארתה של הטריטוריה הצפון-אירית חלק מבריטניה – וזו הפעם הראשונה שהדבר הזה קורה מאז הפילוג ב-1921 שבו התחלקה אירלנד לחלק בריטי בצפון ולרפובליקה של אירלנד בדרום. גם בצפון אירלנד הצביעו ב-2016 רוב התושבים נגד עזיבת האיחוד האירופי, ומפלגות המתנגדות לברקזיט זכו הלילה לראשונה אי פעם ברוב המושבים בטריטוריה הצפון-אירית. הלאומנים טוענים כי התוצאה צריכה לסלול את הדרך לקיום משאל על איחוד צפון אירלנד עם הרפובליקה של אירלנד."אנחנו צועדים לעבר משאל כזה – אני לא יכולה לומר לכם בדיוק מתי, אבל אנחנו צריכים להתכונן", אמרה מנהיגת השין פיין, מארי לו מקדונלד. "עלינו – באופן מסודר – לבנות שיח על אירלנד חדשה ועל שינוי חוקתי. אני לא חושבת שהיוניוניזם (התמיכה באחדות בריטניה) צריך להיבהל או לפחד – זו הזדמנות ענקית לכל מי שחי באי הזה".[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניהבריטניה מערכות בחירות בבריטניה

1802180618071812181818201826183018311832183518371841184718521857185918651868187418801885188618921895190019061910 (ינו')1910 (דצמ')1918192219231924192919311935194519501951195519591964196619701974 (פבר')1974 (אוק')19791983198719921997200120052010201520172019