לדלג לתוכן

טיוטה:יהדות חוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקהילה היהודית בחוסט הייתה מהקהילות הגדולות והחשובות בקרפטורוסיה, שהתקיימה לאורך מאות שנים ובאה לקיצה בשואת יהודי הונגריה.

העיר חוסט נזכרת לראשונה בשנת 1241, בזמן פלישת המונגולים להונגריה, העיר סבלה רבות מחילופי שלטון בעקבות מלחמות וכתוצאה מכך הפכה למרכז רב לאומי חשוב במזרח אירופה.

בין השנים 1526 ל־1686 כבשה האימפריה העות'מאנית חלקים מהונגריה, מה שהביאה להגירת יהודים רבים מזרחה להרי הקרפטים, אלו הצטרפו לפליטי הפוגרומים של חמלניצקי שנמלטו מאוקראינה למערב והביאו ליצירת אחד מהמרכזים היהודיים המשמעותיים במזרח אירופה[1].

ראשית ההתיישבות היהודית בחוסט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון של יהודים בחוסט הוא משנת 1695, אז קנה יהודי בשם הירש אספקה לצבא ההונגרי.

בשנת 1712 מוזכרים לראשונה יהודים במפקד אוכלוסין בעיר, באותה עת הייתה בעיר משפחה יהודית אחת, בשנת 1735 היו בעיר כבר שלוש משפחות וב־1792 גדלה הקהילה לארבע עשרה משפחות.

[2]

בשנת 1830 נמנו בעיר 132 יהודים מ־23 משפחות, יהודי העיר היוו אז 6.13% מאוכלוסייתה, ב־1880 היו בעיר 1062 יהודים, וקצב ריבוי היהודים החל לגדול במהירות, ב־1900 היו בעיר 2,371 יהודים שהיוו 23.04% מהאוכלוסייה הכללית בעיר,

[פסקה מורחבת בתחתית הדף]

בראש הקהילה עמדה מועצה בת שלושים ואחד חברים, אלה בחרו את ראש הקהל[3].

רב העיר הראשון היה רבי יעקב בן אברהם, יליד זידיטשוב, כיהן כרב העיר משנת תקע"ב (1812) ועד שנת תקפ"ג (1823), נפטר בבריד (או') ונקבר שם. לאחר מכן נבחר לרב העיר הרב יעקב גוטליב מטוקאי, כיהן כרב העיר משנת תקפ"ג ועד שנת תר"ה (1845), אז עזב לביהרנאג'באיום, נפטר בשנת תר"ך (1860). אחריו כיהן ברבנות הרב מנחם איזנשטטר בן רבי מאיר, הוא הקים בחוסט ישיבה אולם כיהן בעיר רק כשבע שנים, שכן בשנת תרי"ב נפטר אביו והוא עבר למלא את מקומו כרבה של אונגוואר. במקומו של רבי מנחם איזנשטטר נבחר רבי שמעלקא קליין[4] שהמשיך לטפח ולהגדיל את הישיבה שהקים קודמו בתפקיד, הרב קליין כיהן בעיר כתשע שנים ובשנת תרכ"א נבחר לרבה של סעליש ועזב את חוסט. בין השנים תרכ"א לתרל"ט כיהן בעיר רבי משה שיק תלמידו של החתם סופר ואחד מגדולי רבני הונגריה בדורו. בצוואתו התיר לבני הקהילה לבחור רב שלא מצאצאיו, בעקבות כך נבחר רבי עמרם בלום לרב העיר, הרב בלום לא מצא שפה משותפת עם הקהילה[5] וכעבור שנתיים החליף את משרתו עם רבי יואל צבי ראטה שכיהן עד אז כרבה של ברטיואויפאלו, לאחר פטירת הרב ראטה בשנת תרנ"ג נבחר הרב משה גרינוולד המוכר יותר בכינוי "ערוגות הבושם", על שם ספרו, הרב גרינוולד נפטר בשנת תר"ע ואת מקומו מילא בנו רבי אברהם יוסף, פטירת רבי משה גרינוולד פגעה בישיבה, ומלחמת העולם הראשונה שפרצה מעט לאחר מכן הפחית העוד את מספר התלמידים, הרב גרינוולד הבן החליט לעזוב את העיר לטובת קהילת אונגוואר, שם הייתה ישיבה מבוססת הוא כיהן כרב העיר במשך 11 שנים, עם עזיבתו הוזמן רבי יוסף צבי דושינסקי שהיה אז ראש ישיבה בגאלאנטה לכהן כרב העיר, הוא הביא עמו את ישיבתו - מהלך שתרם לביסוס הישיבה המקומית ולחיזוקה, והעלה את קרנה בעיני יהודי האזור, הרב דושינסקי עלה לארץ ישראל עם שמונים מתלמידיו בשנת תרצ"ג ושוב נותרה העיר ללא רב, כעבור כשנה נבחר הרב יהושע גרינוולד על ידי חלק מהקהילה לכהן כרב העיר, קבוצות מסוימות בעיר התנגדו למינויו וחלקו עליו מצב זה נמשך עד חיסול הקהילה בשואת יהודי הונגריה. על המחלוקת בבחירת מחליפו של הרב דושיסקי – [6]

[7]

בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול של חוסט (גר'), שכן במתחם בו היו גם בית הרב, מקווה[8] ומשרדי הקהילה[9].

בית הכנסת עץ חיים

[10][11]

מקווה גברים[12].

חברה קדישא, חברה ביקור חולים, חברה משניות ועוד,

בית הקברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[13]

תלמודי תורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[14][15], היה תלמוד תורה נוסף ברחוב סבובודה, בו לימד הרב יחיאל בלוך[16]. תלמוד התורה של הרב יהושע פרקש היה ברמה לימודית גבוהה יותר וכונה "קליינע ישיבה" (ישיבה קטנה)[17], חיידר נוסף היה של ר’ אברהם מרדכי (או מרדכי אברהם) שכונה צ"ו, ע"ש שכרותו[18].

בתי ספר יסודיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדי היהודים למדו בתלמודי תורה רבים שהיו מפושרים ברחבי העיר, וכן חויבו ללמוד גם חצי יום במוסדות הלימוד הממשלתיים[19], בסוף שנות השלושים הוקם גם בית ספר יסודי עברי־ציוני בבית ספר זה לימדו בעברית[20]. ילדי היהודים למדו בבוקר בבית הספר הממשלתי ואחר הצהריים בתלמודי התורה[21].

בתי ספר על יסודיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[22]

קולנוע ותיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע סלובנסקי דום[23][24]

מועדונים, מועדון החלוץ הצעיר[25]. רחיצה בנהר, משחקים. להקות תיאטרון נודדות שהיו מכונות "פוילישע זינגרס" (זמרים פולניים) היו מגיעות מדי פעם לעיר ומציגות מחזות יהודיים קלאסיים[26].

בחוסט היו כמה קבוצות כדורגל, האחת, SK Ros נחשבה לקבוצה רותינית, ולעומתה, Huszti Sport Egyesület[27], הייתה נחשבת לקבוצה "יהודית" יותר ורוב אוהדיה ושחקניה היו יהודים[28]. (שחקנים – גיבו הרטשטיין – בלם, איצו ויוסי אקרמן – חלוצים, שימי אפודי – קפטן, קשר (בהמשך היה קפטן קבוצת הכדורגל של הצבא הצ’כוסלובקי[29]), דיולה (גוי) – שוער[30].דובז’נצקי – שוער, שמידט וגיבה – מגנים, ויינראוך, נוימן ודן – קשרים, האחים אקרמן, אפודי, אילש ופורדי - התקפה[31] מנהל הקבוצה היה הערשל פריד[32])

רוב היהודים החרדים בעיר התנגדו לציונות, עם זאת, היו בעיר התאגדויות ציוניות קטנות, תנועת המזרחי הייתה הגדולה ביותר, ולאחריה בית"ר. מבין תנועות הנוער, בית"ר הייתה הגדולה ביותר[33]

מוסדות ציוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר העברי (מוזכר למעלה), מועדון[34]

לאחר השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיירות הסביבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות טורון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות קושולי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[35]

יהדות ברזוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[36]

יהדות דנילף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[37]

יהדות סקרניצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[38]

יהדות שאנדריף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[39]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איתן פורת, קולם של הילדים המתים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חוסט, 462-463
  2. ^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה
  3. ^ חוסט 413
  4. ^ הערך "רבי שמואל שמעלקא קליין", באתר המכלול
  5. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 598
  6. ^ חוסט, 69, 285, 492
  7. ^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה
  8. ^ על המקווה - חוסט, 433
  9. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 66
  10. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 257
  11. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 284
  12. ^ חוסט, 433
  13. ^ חוסט, 329
  14. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 105
  15. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 115
  16. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 141
  17. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 91, 121
  18. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 91, 121
  19. ^ 425
  20. ^ 425
  21. ^ חוסט, 423
  22. ^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה
  23. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 157
  24. ^ חוסט,428
  25. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 142
  26. ^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 427
  27. ^ על הקבוצה
  28. ^ חוסט, 327
  29. ^ חוסט, 84
  30. ^ חוסט, 80
  31. ^ חוסט, 332
  32. ^ איתן פורת, קולם של הילדים המתים
  33. ^ 107
  34. ^ חוסט, 425
  35. ^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  36. ^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  37. ^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  38. ^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  39. ^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)