טיוטה:יהדות חוסט

הקהילה היהודית בחוסט הייתה מהקהילות הגדולות והחשובות בקרפטורוסיה, שהתקיימה לאורך מאות שנים ובאה לקיצה בשואת יהודי הונגריה.

היסטוריה

העיר חוסט נזכרת לראשונה בשנת 1241, בזמן פלישת המונגולים להונגריה, העיר סבלה רבות מחילופי שלטון בעקבות מלחמות וכתוצאה מכך הפכה למרכז רב לאומי חשוב במזרח אירופה.

בין השנים 1526 ל־1686 כבשה האימפריה העות'מאנית חלקים מהונגריה, מה שהביאה להגירת יהודים רבים מזרחה להרי הקרפטים, אלו הצטרפו לפליטי הפוגרומים של חמלניצקי שנמלטו מאוקראינה למערב והביאו ליצירת אחד מהמרכזים היהודיים המשמעותיים במזרח אירופה^[1].

ראשית ההתיישבות היהודית בחוסט

האזכור הראשון של יהודים בחוסט הוא משנת 1695, אז קנה יהודי בשם הירש אספקה לצבא ההונגרי.

בשנת 1712 מוזכרים לראשונה יהודים במפקד אוכלוסין בעיר, באותה עת הייתה בעיר משפחה יהודית אחת, בשנת 1735 היו בעיר כבר שלוש משפחות וב־1792 גדלה הקהילה לארבע עשרה משפחות.

^[2]

התפתחות

בשנת 1830 נמנו בעיר 132 יהודים מ־23 משפחות, יהודי העיר היוו אז 6.13% מאוכלוסייתה, ב־1880 היו בעיר 1062 יהודים, וקצב ריבוי היהודים החל לגדול במהירות, ב־1900 היו בעיר 2,371 יהודים שהיוו 23.04% מהאוכלוסייה הכללית בעיר,

השואה

[פסקה מורחבת בתחתית הדף]

קהילה

בראש הקהילה עמדה מועצה בת שלושים ואחד חברים, אלה בחרו את ראש הקהל^[3].

דת

רבני העיר

רב העיר הראשון היה רבי יעקב בן אברהם, יליד זידיטשוב, כיהן כרב העיר משנת תקע"ב (1812) ועד שנת תקפ"ג (1823), נפטר בבריד (או') ונקבר שם. לאחר מכן נבחר לרב העיר הרב יעקב גוטליב מטוקאי, כיהן כרב העיר משנת תקפ"ג ועד שנת תר"ה (1845), אז עזב לביהרנאג'באיום, נפטר בשנת תר"ך (1860). אחריו כיהן ברבנות הרב מנחם איזנשטטר בן רבי מאיר, הוא הקים בחוסט ישיבה אולם כיהן בעיר רק כשבע שנים, שכן בשנת תרי"ב נפטר אביו והוא עבר למלא את מקומו כרבה של אונגוואר. במקומו של רבי מנחם איזנשטטר נבחר רבי שמעלקא קליין^[4] שהמשיך לטפח ולהגדיל את הישיבה שהקים קודמו בתפקיד, הרב קליין כיהן בעיר כתשע שנים ובשנת תרכ"א נבחר לרבה של סעליש ועזב את חוסט. בין השנים תרכ"א לתרל"ט כיהן בעיר רבי משה שיק תלמידו של החתם סופר ואחד מגדולי רבני הונגריה בדורו. בצוואתו התיר לבני הקהילה לבחור רב שלא מצאצאיו, בעקבות כך נבחר רבי עמרם בלום לרב העיר, הרב בלום לא מצא שפה משותפת עם הקהילה^[5] וכעבור שנתיים החליף את משרתו עם רבי יואל צבי ראטה שכיהן עד אז כרבה של ברטיואויפאלו, לאחר פטירת הרב ראטה בשנת תרנ"ג נבחר הרב משה גרינוולד המוכר יותר בכינוי "ערוגות הבושם", על שם ספרו, הרב גרינוולד נפטר בשנת תר"ע ואת מקומו מילא בנו רבי אברהם יוסף, פטירת רבי משה גרינוולד פגעה בישיבה, ומלחמת העולם הראשונה שפרצה מעט לאחר מכן הפחית העוד את מספר התלמידים, הרב גרינוולד הבן החליט לעזוב את העיר לטובת קהילת אונגוואר, שם הייתה ישיבה מבוססת הוא כיהן כרב העיר במשך 11 שנים, עם עזיבתו הוזמן רבי יוסף צבי דושינסקי שהיה אז ראש ישיבה בגאלאנטה לכהן כרב העיר, הוא הביא עמו את ישיבתו - מהלך שתרם לביסוס הישיבה המקומית ולחיזוקה, והעלה את קרנה בעיני יהודי האזור, הרב דושינסקי עלה לארץ ישראל עם שמונים מתלמידיו בשנת תרצ"ג ושוב נותרה העיר ללא רב, כעבור כשנה נבחר הרב יהושע גרינוולד על ידי חלק מהקהילה לכהן כרב העיר, קבוצות מסוימות בעיר התנגדו למינויו וחלקו עליו מצב זה נמשך עד חיסול הקהילה בשואת יהודי הונגריה. על המחלוקת בבחירת מחליפו של הרב דושיסקי – ^[6]

בתי כנסת

^[7]

בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול של חוסט (גר'), שכן במתחם בו היו גם בית הרב, מקווה^[8] ומשרדי הקהילה^[9].

בית הכנסת עץ חיים

^[10]^[11]

המקווה

מקווה גברים^[12].

החבורות

חברה קדישא, חברה ביקור חולים, חברה משניות ועוד,

בית הקברות

^[13]

חינוך

תלמודי תורה

^[14]^[15], היה תלמוד תורה נוסף ברחוב סבובודה, בו לימד הרב יחיאל בלוך^[16]. תלמוד התורה של הרב יהושע פרקש היה ברמה לימודית גבוהה יותר וכונה "קליינע ישיבה" (ישיבה קטנה)^[17], חיידר נוסף היה של ר’ אברהם מרדכי (או מרדכי אברהם) שכונה צ"ו, ע"ש שכרותו^[18].

ישיבות

בתי ספר יסודיים

ילדי היהודים למדו בתלמודי תורה רבים שהיו מפושרים ברחבי העיר, וכן חויבו ללמוד גם חצי יום במוסדות הלימוד הממשלתיים^[19], בסוף שנות השלושים הוקם גם בית ספר יסודי עברי־ציוני בבית ספר זה לימדו בעברית^[20]. ילדי היהודים למדו בבוקר בבית הספר הממשלתי ואחר הצהריים בתלמודי התורה^[21].

בתי ספר על יסודיים

כלכלה

^[22]

תרבות

קולנוע ותיאטרון

קולנוע סלובנסקי דום^[23]^[24]

בילוי

מועדונים, מועדון החלוץ הצעיר^[25]. רחיצה בנהר, משחקים. להקות תיאטרון נודדות שהיו מכונות "פוילישע זינגרס" (זמרים פולניים) היו מגיעות מדי פעם לעיר ומציגות מחזות יהודיים קלאסיים^[26].

ספורט

בחוסט היו כמה קבוצות כדורגל, האחת, SK Ros נחשבה לקבוצה רותינית, ולעומתה, Huszti Sport Egyesület^[27], הייתה נחשבת לקבוצה "יהודית" יותר ורוב אוהדיה ושחקניה היו יהודים^[28]. (שחקנים – גיבו הרטשטיין – בלם, איצו ויוסי אקרמן – חלוצים, שימי אפודי – קפטן, קשר (בהמשך היה קפטן קבוצת הכדורגל של הצבא הצ’כוסלובקי^[29]), דיולה (גוי) – שוער^[30].דובז’נצקי – שוער, שמידט וגיבה – מגנים, ויינראוך, נוימן ודן – קשרים, האחים אקרמן, אפודי, אילש ופורדי - התקפה^[31] מנהל הקבוצה היה הערשל פריד^[32])

ציונות

רוב היהודים החרדים בעיר התנגדו לציונות, עם זאת, היו בעיר התאגדויות ציוניות קטנות, תנועת המזרחי הייתה הגדולה ביותר, ולאחריה בית"ר. מבין תנועות הנוער, בית"ר הייתה הגדולה ביותר^[33]

מוסדות ציוניים

בית הספר העברי (מוזכר למעלה), מועדון^[34]

השואה

לאחר השואה

עיירות הסביבה

יהדות טורון

לקריאה נוספת

איתן פורת, קולם של הילדים המתים

קישורים חיצוניים

אברהם פוקס, חוסט ובנותיה: לתולדות עיר ואם בישראל וקהילותיה הכפריות, באתר המרכז לספרי יידיש – להחליף לתבנית של ספרי יזכור.

הערות שוליים

^ חוסט, 462-463
^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה
^ חוסט 413
^ הערך "רבי שמואל שמעלקא קליין", באתר המכלול
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 598
^ חוסט, 69, 285, 492
^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה
^ על המקווה - חוסט, 433
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 66
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 257
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 284
^ חוסט, 433
^ חוסט, 329
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 105
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 115
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 141
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 91, 121
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 91, 121
^ 425
^ 425
^ חוסט, 423
^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 157
^ חוסט,428
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 142
^ קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 427
^ על הקבוצה
^ חוסט, 327
^ חוסט, 84
^ חוסט, 80
^ חוסט, 332
^ איתן פורת, קולם של הילדים המתים
^ 107
^ חוסט, 425
^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
^ אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[1] חוסט, 462-463

[2] אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה

[3] חוסט 413

[4] הערך "רבי שמואל שמעלקא קליין", באתר המכלול

[5] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 598

[6] חוסט, 69, 285, 492

[7] אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה

[8] על המקווה - חוסט, 433

[9] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 66

[10] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 257

[11] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 284

[12] חוסט, 433

[13] חוסט, 329

[14] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 105

[15] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 115

[16] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 141

[17] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 91, 121

[18] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 91, 121

[19] 425

[20] 425

[21] חוסט, 423

[22] אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה

[23] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 157

[24] חוסט,428

[25] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 142

[26] קהילת חוסט והסביבה: ספר זכרון, עמ' 427

[27] על הקבוצה

[28] חוסט, 327

[29] חוסט, 84

[30] חוסט, 80

[31] חוסט, 332

[32] איתן פורת, קולם של הילדים המתים

[33] 107

[34] חוסט, 425

[35] אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[36] אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[37] אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[38] אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[39] אברהם פוקס, חוסט ובנותיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

היסטוריה

ראשית ההתיישבות היהודית בחוסט

התפתחות

השואה

קהילה

דת

רבני העיר

בתי כנסת

המקווה

החבורות

בית הקברות

חינוך

תלמודי תורה

ישיבות

בתי ספר יסודיים

בתי ספר על יסודיים

כלכלה

תרבות

קולנוע ותיאטרון

בילוי

ספורט

ציונות

מוסדות ציוניים

השואה

לאחר השואה

עיירות הסביבה

יהדות טורון

יהדות קושולי

יהדות ברזוב

יהדות דנילף

יהדות סקרניצה

יהדות שאנדריף

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים