יוסף צבי דושינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף צבי דושינסקי
Dushinsky22.jpg

מהרי"ץ דושינסקיא
תאריך לידה כ"ה בתמוז תרכ"ז
תאריך פטירה י"ד בתשרי תש"ט (בגיל 81)
תאריך לידה לועזי 28 ביולי 1867
תאריך פטירה לועזי 17 באוקטובר 1948
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות העדה החרדית
נושאים בהם עסק גאב"ד
תפקידים נוספים פוסק, ראש ישיבה
חיבוריו שו"ת מהרי"ץ
עם רבי אהרן ראטה
מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937

הרב יוסף צבי דושינסקייידיש: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של גלנטה וחוסט וגאב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה פאקש שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ושל רבי משה פולק, רבה של בוניהד.

נישא לבתו של רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר, רבה של מאד. בשנת תרנ"א נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים ישיבה גדולה. בשנת תרפ"א עבר לכהן כרבה של חוסט, שם התקיימה ישיבה מהגדולות בהונגריה. בשנת 1904 חתם על כרוז שהתנגד בחריפות לציונות וחדירתה להונגריה[1].

במרץ 1932 הגיע לארץ ישראל לביקור, במהלכו פגש את הרב יוסף חיים זוננפלד. כעבור מספר ימים נפטר הרב זוננפלד, והרב דושינסקי השתתף בהלוויתו ואף נשא הספד[2]. בספטמבר 1932 החליט ועד העיר האשכנזי (הגוף המאורגן של העדה החרדית) להזמינו לכהן כרב העדה החרדית במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של חלקים מהקבוצה שרצו את הרב יואל טייטלבוים[3], ולמורת רוחם של חלק מהחסידים שהתנגדו לרב דושינסקי בשל היותו מתנגד[4]. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפת רב מהונגריה על פני רבני ירושלים[5].

בז' באלול תרצ"ג עלה לארץ ישראל[6] יחד עם חלק מתלמידיו מהונגריה, והקים בירושלים ישיבה (בראשה עמד) שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו[7]. בישיבה זו לימד בעצמו תנ"ך לתלמידים, בניגוד למקובל בישיבות.

עמד בין ראשי אגודת ישראל בארץ, שיוסדה תחילה על ידי אנשי העדה החרדית בירושלים. בשנת 1934 היה הרב דושינסקי שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת לבחירות לעיריית ירושלים. הוא צוטט כאומר שאילו גר ברחביה היה מצביע עבור יצחק בן צבי, נציג הרשימה המאוחדת במקום[8]. הרב דושינסקי חפץ להשתתף להשתתף בהלווית הרב קוק ב־1935, אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים שהשתמשו בכח[דרוש מקור].

בדצמבר 1936 העיד בפני ועדת פיל בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם משה בלוי, יצחק ברויאר וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וציפייתו הארוכה לגאולה וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל[9].

בשנת 1937 השתתף בכנסייה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד, צ'כוסלובקיה, והיה שותף בגיבושה של מועצת גדולי התורה כסמכות העליונה של תנועת אגודת ישראל. הרב דושינסקי לא נבחר בין 7 חברי המועצה, אך נקבע כי על המועצה להתייעץ בדיוניה עם קבוצת רבנים, ביניהם הרב דושינסקי.

התנגד לשותפות עם הועד הלאומי וכנסת ישראל, וקרא ליציאה מאורגנת מגופים אלו, וכן התנגד למגבית כופר הישוב ולרכישת בשר ממערכת השחיטה שתחת הרבנות הראשית.

בשלהי 1942 התנגד להשתתפות באירוע צום ותפילה בבית הכנסת החורבה על רקע הידיעות שהתפרסמו על השואה, שאורגן על ידי האדמו"ר מגור בשיתוף עם כנסת ישראל והרבנות הראשית, וזאת בשל תפיסת ההתבדלות והתנגדות לשיתוף פעולה עם גופים ציוניים וחילונים של העדה החרדית, ובמקביל הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת נטורי קרתא, שהחזיקו בדעות קיצוניות כנגד שיתוף פעולה עם גופים ציוניים וחילוניים. ההתנגדות הובילה למשבר פנימי בתוך אגודת ישראל בין הפלגים השונים שהיו שותפים לה, וסופה שהובילה כעבור מספר שנים לפרישתה של אגודת ישראל מהעדה החרדית הירושלמית שעליה השתלטו אנשי נטורי קרתא, ולפירוד בין הקבוצות[10]. בעקבות הפירוד ירדה השפעתו של הרב דושינסקי על היהדות בארץ, והצטמצמה בעדה החרדית בירושלים.

ב־1946 בזמן פעילות ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שלחה הועדה המדינית של העדה החרדית תזכיר לועדה בה הבהירה את עמדתה, שאושר על ידי הרב דושינסקי שאף צירף מכתב נוסף מטעמו לתזכיר.

הרב שלמה גורן סיפר שבעת הקרבות על ירושלים ערב הקמת המדינה ב־1948 הגיע אל הרב דושינסקי מטעם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בבקשה שיוציא היתר לחפור תעלות נגד טנקים בליל שבת כדי למנוע כניסת טנקים ומשוריינים של הלגיון הערבי לירושלים היהודית שתוכננה ליום השבת, ונודעה למודיעין. הרב דושינסקי סירב לחתום על היתר, אולם אמר לרב גורן שהוא צודק שמדובר בפיקוח נפש ואמר לו "תעשו מה שאתם רוצים". בזכות הסכמתו שבשתיקה יצאו מאות יהודים דתיים לעבודת החפירות בליל שבת והשתתפו במניעת כניסת טנקי הלגיון לירושלים[11].

נפטר בערב סוכות תש"ט ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת מהרי"ץ, שני כרכים
  • תורת מהרי"ץ, על התורה
  • חידושי מהרי"ץ, על כמה ממסכתות הש"ס
  • תהילות מהרי"ץ, על תהילים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף צבי דושינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]