טיוטה:מעשי אלוהינו

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ (נוסח מקוצר הנאמר בתפילת יום הכיפורים)
מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ אֵין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לוֹ, בִּבְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לוֹ, גְּבוֹהִים עִלָּה לְמוֹשַׁב לוֹ, דָּרֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ לָכֵן יִתְגָּאֶה הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, וְהַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ זַעַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ, חָשׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ לָכֵן יִתְגָּאֶה ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יוֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו כִּתֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו, לֹא יָשׁוּרוּ כְּבוד מַרְאָיו לָכֵן יִתְגָּאֶה הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת, נִקְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, סוֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת, עוֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת לָכֵן יִתְגָּאֶה אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלהֵינוּ פּוֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו, צוּר יוֹדֵע חוֹסָיו קָדושׁ מַפְלִיא נִסָּיו, רַחוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו לָכֵן יִתְגָּאֶה וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ תַּחְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה, שִׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה, רְפִידָתוֹ רִמָּה, קָבוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה אֲבָל מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ שׁוֹמֵעַ שַׁוְעוֹת, שׁוֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת, תּוֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת, תַּכְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת לָכֵן יִתְגָּאֶה הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ הוא פיוט הנאמר בקהילות האשכנזים בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית של יום הכיפורים.

יש המייחסים פיוט זה לרבי משולם בר קלונימוס מלוקא

מבנה ותוכן

הפיוט (בנוסחו המלא) כולל שנים-עשר בתים, שישה עוסקים בגדלותו של האל, ושישה עוסקים בשפלות האדם לעומתו, והם מסודרים לסירוגין: בית אחד עוסק בגדלות האל ולאחריו בית העוסק בשפלות האדם.

הבתים העוסקים בגדלות האל פותחים במילים "מעשה אלהינו" ומתארים בארבע צלעות מחורזות את גדולת מעשיו של האל. בתים אלו חותמים במשפט הפותח במילים "לכן יתגאה" ולאחריהם תיאור של האל (בדרך כלל תיאור הלקוח מפסוק במקרא) המתחרז אף הוא עם צלעות הבית. שבחי האל מסודרים בסדר אלפביתי, בכל בית ארבע אותיות. הבית האחרון כולל ארבע צלעות לשתי האותיות האחרונות, ש' ו-ת'.

הבתים העוסקים בשפלות האדם פתוחים במילים "מעשה אנוש" וחותמים במשפט "ואיך יתגאה אדם להבל דמה". בתים אלו בנויים לפי סדר תשר"ק.

אמירתו

במחזורים לפי מנהג אשכנז, מופיע הפיוט בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית של יום הכיפורים. ברוב המנהגים לא אומרים את הנוסח המלא של הפיוט, אלא רק שבעה בתים: חמישה בתים מסדרת "מעשה אלהינו", לאחריהם בית אחד מסדרת "מעשה אנוש", והבית האחרון פותח במילים "אבל מעשה אלהינו" כדי להנגידו לבית שלפניו.

נהוג לפתוח את ארון הקודש בעת אמירת הפיוט, לסוגרו כשאומרים "מעשה אנוש" ולפתחו מחדש כשאומרים "אבל מעשה אלהינו".

קישורים חיצוניים

• הפיוט במהדורה מדעית עם ביאור, בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים (ה'תש"ל), עמ' 135 - 137.
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הזמנה לפיוט
  סוג לא תואם [ 1 ] הפיוט שגיאה: יותר מ-5 ספרות+*×+×*00000005171/NLI מעשה אלהינון, באתר הפיוט והתפילה

[2]