טיוטה:סגירת סניפי דואר ישראל בשטחי הרשות הפלסטינית
במהלך השנים 1994–1995, כחלק מתהליך הקמת הרשות הפלסטינית, סגר דואר ישראל בהדרגה את סניפי הדואר אותם הפעיל ביישובים הערביים שבאזורי יהודה, שומרון ורצועת עזה.
הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
דואר ישראל החל לפעול בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה בשנת 1967, זמן קצר לאחר תום מלחמת ששת הימים. במסגרת הפעילות להשבת סדרי החיים האזרחיים לקדמותם נפתחו סניפי דואר בערים הגדולות, ולאחר מכן הורחב השירות בהדרגה גם למקומות יישוב קטנים יותר.
בשנת 1994, כחלק מן ההסכמים להקמת הרשות הפלסטינית, נמסרו לידיה בתי הדואר ביישובים שהועברו לאחריותה. דואר ישראל הפסיק במועד שנקבע את מתן השירות לתושבים, סגר את בתי הדואר והעביר אותם לאחריות ולהפעלה של אנשי הרשות הפלסטינית. כמקובל, הוצע לאספני הבולים לרכוש מעטפות ועליהן חותמת היום האחרון לפעילות כל אחד מן הסניפים של דואר ישראל.
הסכם אוסלו א' - העברת האחריות על רצועת עזה ויריחו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלב הראשון להקמת הרשות הפלסטינית, אשר נוסח בהסכם אוסלו א', סוכם בהדרגה במהלך החודשים הראשונים של שנת 1994. במסגרת הסכם זה הועברו לאחריות הרשות הפלסטינית כל היישובים הערבים בשטח רצועת עזה בנוסף לשטח העיר יריחו שבגדה המערבית. תהליך גיבוש ההסכם היה ארוך ובעייתי, ובמהלכו אירעו משברים רבים אשר העמידו לא אחת בספק את היכולת לסיימו בהצלחה.
אי הודאות שלוותה כל שלב בחתימתם וביישומם של הסכמי האוטונומיה השתקפה בשלבי הסגירה של דואר ישראל ברצועת עזה וביריחו. כוונת ישראל הייתה להעביר את משרדי הדואר כגוף חי ופעיל על מנת לאפשר הפעלה סדירה ומיידית של כל שירותי הדואר על ידי אנשי הרשות הפלסטינית. למרות זאת, לא כך התרחשו הדברים. הפלסטינים שאפו בראש ובראשונה להתנתק מהר ככל האפשר מן החסות של הממשל הישראלי ומשיטות העבודה של דואר ישראל, והעדיפו לקבל לאחריותם את בתי הדואר אף על פי שלא היו ערוכים להפעלתם הסדירה. מסיבה זו נסגרו למעשה משרדי הדואר במועד כניסת הסכמי האוטונומיה לתוקף, ופעילותם שותקה.
סגירת סניפי הדואר ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איסוף חותמות הדואר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום 4 במאי 1994 חתמו בקהיר יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, ויאסר ערפאת, ראש הרשות הפלסטינית, על הסכמי האוטונומיה. באותו יום הורה הממונה על הדואר ברצועת עזה לאסוף את חותמות הדואר מן הסניפים ובתי הדואר ברצועת עזה. הוא זכר את המהומות שפרצו באל עריש בשנת 1982, בימים האחרונים לפני פינוי סיני ומסירת השטח לידי השלטון המצרי, אשר מנעו את האפשרות לפנות באופן מסודר את הציוד מבית הדואר הישראלי בעיר, והחליט להקדים ולאסוף את החותמות מבתי הדואר ברצועת עזה.
כל החותמות (למעט שלוש שיפורטו בהמשך) רוכזו במשרדו של הממונה, במחנה המנהל ליד מחסום ארז, ובימים 5–16 במאי לא נעשה בהן כל שימוש. הן חזרו לשימוש ליום אחד בלבד (17 במאי 1994), במועד שהוכרז באופן רשמי כ"יום האחרון" לדואר ישראל ברצועת עזה.
לאחר יום 4 במאי 1994 נותרו בשימוש ברחבי רצועת עזה שלוש חותמות דואר בלבד:
חותמת עזה 11
חותמת זו המשיכה לתפקד במרכז המיון בדואר המרכזי בעזה. היום האחרון לשימוש בחותמת זו היה 10 במאי 1994, מועד בו נאספה גם היא אל משרדו של הממונה על הדואר. בימים 11–16 במאי לא נעשה בה כל שימוש, והיא הוחזרה לשימוש ליום אחד ב-17 במאי, היום האחרון של דואר ישראל ברצועת עזה.
חותמת עזה 8
חותמת זו שימשה בסניף הדואר של הממשל האזרחי בעזה, אשר פעל בצפון רצועת עזה, בשטח שלא הועבר לרשות הפלסטינית ונותר תחת ממשל צבאי ישראלי. חותמת זו שימשה עד יום 10 במאי. בימים 11–16 במאי לא נעשה בה כל שימוש, והיא הוחזרה לשימוש ליום אחד ב-17 במאי, היום האחרון של דואר ישראל ברצועת עזה.
חותמת אזור תעשייה/עזה
חותמת זו שימשה בסניף הדואר שהיה ממוקם סמוך למחסום ארז, בגבול הצפוני של רצועת עזה, בשטח שנותר תחת ממשל צבאי ישראלי. חותמת זו הייתה ככל הנראה בשימוש עד מספר ימים לפני היום האחרון הרשמי, והיא הוחזרה לשימוש ליום אחד ב-17 במאי, היום האחרון של דואר ישראל ברצועת עזה.
הפעלת סניפי דואר חדשים ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר הפעלת הסכם אוסלו א' ופינוי סניפי הדואר הישראלים שפעלו ביישובים הערבים ברצועת עזה, הפעיל דואר ישראל שני סניפי דואר חדשים בצפון רצועת עזה. למעשה מדובר היה בשינוי שמם של שני בתי הדואר אשר המשיכו לפעול ברציפות באזור שנותר תחת ממשל צבאי. בתי דואר אלו סיפקו במידה רבה פתרון לחוסר יכולתם של אנשי הרשות הפלסטינית להפעיל את בתי הדואר שהועברו לאחריותם. דברי הדואר היוצא של תושבי רצועת עזה נותבו באופן פרטי על ידי שליחים אל סניפי הדואר החדשים או אל בית הדואר של אשקלון, העיר הגדולה הקרובה ביותר אל רצועת עזה.
מבוא עזה
שם בית הדואר של הממשל האזרחי, אשר השתמש קודם לכן בחותמת "עזה 8", שונה מיד עם כניסת הסכם אוסלו א' לתוקף ביום 18 במאי 1994, והוא נקרא בשם "מבוא עזה" (הודעה לקהל על הכוונה לפתוח סניף זה פורסמה ביום 3 במאי 1994).
התלבטות אם לכלול בחותמת בית הדואר את המילה צה"ל עיכבה את הכנת החותמת של בית הדואר החדש, ורק לאחר שהוחלט כי המילה צה"ל אכן תיכלל בעיצוב החותמת, היא יוצרה ונכנסה לשימוש ביום 1 ביוני 1994.
בית הדואר לא הפסיק לפעול גם בימים בהם לא הייתה ברשותו חותמת דואר. בתקופת הביניים שנמשכה כעשרים יום (מאז נלקחה ממנו חותמת "עזה 8" ביום 10 במאי ועד שהתקבלה חותמת "מבוא עזה" ביום 1 ביוני) הועברו דברי הדואר היוצא שנמסרו בסניף להחתמה בבית הדואר באשקלון.
מבוא עזה 1
בבית הדואר, אשר השתמש קודם לכן בחותמת "אזור תעשייה/עזה", הוכנסה לשימוש ביום 1 באוגוסט 1994 חותמת חדשה בשם "מבוא עזה 1". בית הדואר לא הפסיק לפעול גם בימים בהם לא הייתה ברשותו חותמת דואר. בתקופת הביניים הועברו דברי הדואר היוצא שנמסרו בסניף להחתמה בבית הדואר באשקלון.
סגירת סניף הדואר ביריחו[עריכת קוד מקור | עריכה]
איסוף חותמת הדואר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יריחו הייתה העיר היחידה בגדה המערבית שהועברה לשלטון הרשות הפלסטינית במסגרת הסכם אוסלו א', ולכן תהליך סגירת השירות בה היה פשוט יותר מזה שהתרחש ברצועת עזה. ביום 9 במאי ביקר במקום הממונה על הדואר במנהל האזרחי, רשם בנוכחות אנשי הרשות הפלסטינית את המצאי בבית הדואר, ולקח את חותמת הדואר (פירוט במסמך המצורף).
יום 9 במאי הוכרז גם כיום האחרון הרשמי של שירותי הדואר הישראלי ביריחו.
הפעלת סניף דואר חדש בגדה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום 11 במאי 1994 פתח הממשל הצבאי הישראלי סניף דואר חדש צפונית ליריחו, בצומת הפונה לגשר אדם (ראה הודעה לקהל שפורסמה בחודש יוני 1994). (הודעה לקהל על הכוונה לפתוח סניף זה פורסמה ביום 3 במאי 1994). סניף זה נועד להקל במידה מסוימת את מתן שירותי הדואר לתושבי יריחו והסביבה, ולספק פתרון לחוסר יכולתם של אנשי הרשות הפלסטינית להפעיל את בית הדואר ביריחו שהועבר לאחריותם. ביום פתיחת הסניף בצומת אדם לא הייתה עדיין במקום חותמת דואר, והיא הוכנה והובאה לסניף רק ביום 25 במאי 1994. בתקופה בה פעל הסניף ללא החותמת הוטבעה על דברי הדואר המבויילים חותמת גומי מלבנית בה נרשם בשלוש שפות הכיתוב "נשלח מדואר צומת אדם", והם הועברו למשלוח בסניף הדואר הישראלי בעיר שכם.
הטבעת חותמות "יום אחרון" לאספנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קביעת מועד ההחתמה
אי הוודאות שליוותה את תהליך חתימת הסכמי האוטונומיה ומועד כניסת ההסכם לתוקף מנעה פרסום מוקדם של "היום האחרון" להחתמת דברי דואר בבתי הדואר הישראלים ביריחו וברצועת עזה. רשות הדואר הישראלית פרסמה בחודש דצמבר 1993 הודעה לקהל בה הוצע לאספנים המעוניינים בחותמות אלו להעביר מראש מעטפות מבויילות אל הממונים על הדואר ביו"ש וברצועת עזה, וזאת מבלי לנקוב את תאריך ההחתמה (לחץ לקריאת המסמך המקורי).
בתחילת חודש מאי טרם נקבע מועד סיום השירות (ראה בהודעה לקהל שפורסמה ביום 3 במאי 1994). רק לאחר חתימת ההסכם, ביום 4 במאי 1994, נקבע כי "היום האחרון הרשמי" לפעילות הדואר הישראלי ברצועת עזה יהיה יום 17 במאי 1994 (זאת אף על פי שבפועל הופסק השירות במרבית הסניפים כשבועיים קודם לכן, ביום 4 במאי 1994). ביריחו נקבע היום האחרון הרשמי ליום 9 במאי 1994, היום בו אכן הופסק השירות.
הכנת החותמות
רוב החותמות שנאספו מבתי הדואר היו תקינות, וניתן היה להחתים בהן את המעטפות של האספנים, אולם חותמות מעטות התגלו כשחוקות ושבורות. על מנת לאפשר לאספנים לקבל מעטפות המוחתמות בצורה ברורה ונקייה, הכין השירות הבולאי עותקים חדשים של כל חותמות בתי הדואר שפונו. חותמות אלו הוכנו מיציקת גומי, ונכלל בהן תאריך קבוע - 17 במאי 1994.
בנוסף, פרסם השירות הבולאי בתחילת חודש יוני 1994 הודעה לקהל ובה הצעה לרכוש סדרה של 22 מעטפות רשמיות של השירות הבולאי ועליהן חותמות "יום אחרון" של סניפי הדואר הישראלים שנסגרו ברצועת עזה וביריחו (לחץ לקריאת נוסח ההודעה לקהל). החותמות על המעטפות האלו הודפסו בבית דפוס ולא הוטבעו ביד.
לפיכך, ניתן למצוא כיום את חותמות "היום האחרון הרשמי" באחת משלוש צורות:
- חותמות הברזל המקוריות שנאספו מבתי הדואר.
- חותמות הגומי שהוכנו לצורך החתמת מעטפות האספנים.
- החותמות המודפסות שהוטבעו על סדרת המעטפות שהכין השירות הבולאי.
טבלה מסכמת של טיפוסי החותמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם בית הדואר |
שלושת סוגי החותמות | הערות | ||
|---|---|---|---|---|
| חותמת הברזל |
החותמת היצוקה |
החותמת המודפסת | ||
| עזה 4 |  |
 |
 |
מלל |
| עזה 5 |  |
 |
 |
מלל |
| עזה 9 |  |
 |
 |
מלל |
| עזה 10 |  |
 |
מלל | |
| עזה 12 |  |
 |
 |
מלל |
| בני סוהילה 2 |  |
 |
 |
מלל |
| בית חנון 1 |  |
 |
 |
מלל |
| בית להיה 1 |  |
 |
 |
מלל |
| דיר אל-בלח' 2 |  |
 |
 |
מלל |
| ג'בליה 2 |  |
 |
 |
מלל |
| חאן יונס 3 |  |
 |
 |
מלל |
| נצירת 2 |  |
 |
 |
מלל |
| קטע עזה |  |
 |
 |
מלל |
| רפיח 1 |  |
 |
 |
מלל |
| רפיח 2 |  |
 |
 |
מלל |
| רפיח 3 |  |
 |
 |
מלל |
| מסוף רפיח |  |
 |
 |
מלל |
| שיח' רדואן 1 |  |
 |
 |
מלל |
| יריחו |  |
 |
 |
מלל |
טבלה מסכמת של טיפוסי החותמות שנשארו[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם בית הדואר |
שלושת סוגי החותמות | הערות | ||
|---|---|---|---|---|
| חותמת הברזל |
החותמת היצוקה |
החותמת המודפסת | ||
| עזה 8 |  |
 |
 |
מלל |
| עזה 11 |  |
 |
 |
מלל |
| מרכז תעשייה רצועת עזה |  |
 |
 |
מלל |
הסכם אוסלו ב' - העברת האחריות על הגדה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלב השני להקמת הרשות הפלסטינית, אשר נוסח בהסכם אוסלו ב', סוכם בהדרגה במהלך שנת 1995. במסגרת הסכם זה הועברו לאחריות הרשות הפלסטינית מרבית היישובים הערבים בשטח הגדה המערבית. במהלך תהליך גיבוש ההסכם אירעו משברים רבים אשר העמידו לא אחת בספק את היכולת לסיימו בהצלחה.
בשלב זה כבר הייתה ברשות הפלסטינית היכולת לתת שירותי דואר נאותים לאוכלוסייה שתחת אחריותה. בתקופה שחלפה מאז חתימת הסכם אוסלו א' במאי 1994 נצבר הידע והניסיון הדרושים, הודפסו בולים, הוכנו חותמות ונקבעו הנהלים שאפשרו להעביר בצורה מסודרת יותר את האחריות על המשך שירותי הדואר במקומות בהם הפסיק דואר ישראל את פעילותו.
סגירת סניפי הדואר בגדה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
איסוף חותמות הדואר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום 31 באוקטובר 1995, בעקבות חתימת הסכם אוסלו ב', התקיימה פגישת חפיפה בין אנשי הדואר של הרשות הפלסטינית ובין אנשי המנהל האזרחי. בפגישה זו סוכם כי העברת האחריות הרשמית על בתי הדואר בגדה המערבית יתבצע ביום ראשון, 5 בנובמבר 1995, בשעה 14:00.
כמו כן סוכם כי פעילות בתי הדואר הישראלים תופסק ביום חמישי, 2 בנובמבר 1995, וזאת על מנת לאפשר פרק זמן מספיק לאיסוף חותמות הדואר, לרישום מסודר של המלאי בבתי הדואר ולעריכת המאזנים (ראה פירוט הסיכום במסמך המצורף).
הטבעת חותמות "יום אחרון" לאספנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קביעת מועד ההחתמה
אי הוודאות לגבי מועד כניסת ההסכם לתוקף מנעה פרסום מוקדם של "היום האחרון" להחתמת דברי דואר בבתי הדואר הישראלים בגדה המערבית. רשות הדואר הישראלית פרסמה בחודש יולי 1995 הודעה לקהל בה הוצע לאספנים המעוניינים בחותמות אלו להעביר מראש מעטפות מבויילות אל הממונה על הדואר ביהודה ושומרון, וזאת מבלי לנקוב את תאריך ההחתמה (לחץ לקריאת המסמך המקורי).
כחודש לאחר מכן, בסוף חודש אוגוסט 1995, פרסמה רשות הדואר הודעה לקהל בה עודכנה רשימת החותמות שהפעלתן תופסק עם כניסת ההסכם לתוקף, אולם גם במועד זה טרם נקבע יום סיום השירות (לחץ לקריאת המסמך המקורי). רק בסוף חודש אוקטובר נקבע כי "היום האחרון הרשמי" לפעילות הדואר הישראלי בגדה המערבית יהיה יום 2 בנובמבר 1995.
הטבעת החותמות
חלק מחותמות המתכת המקוריות, שנאספו מבתי הדואר ברחבי הגדה המערבית, לא היו תקינות. לצורך החתמת מעטפות המזכרת בצורה ברורה הכין השירות הבולאי סט נוסף של חותמות, עשויות גומי.
טבלה מסכמת של טיפוסי החותמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם בית הדואר |
שני סוגי החותמות | הערות | |
|---|---|---|---|
| חותמת הברזל |
החותמת היצוקה | ||
| צומת אדם |  |
 |
מלל |
| עג'ה |  |
 |
מלל |
| אלעיזריה |  |
 |
מלל |
| אליאמון (אנ') |  |
 |
מלל |
| ענבתא |  |
 |
מלל |
| עראבה |  |
 |
מלל |
| אט-טייבה |  |
 |
מלל |
| עתיל |  |
 |
מלל |
| עזון |  |
 |
מלל |
| באקה אלשרקיה |  |
 |
מלל |
| בית אימר |  |
 |
מלל |
| בית אומרין |  |
 |
מלל |
| בני נעים |  |
 |
מלל |
| בית ג'אלא 1 |  |
 |
מלל |
| בית לחם 1 |  |
 |
מלל |
| בית לחם 2 |  |
מלל | |
| בית סאחור 1 |  |
 |
מלל |
| בית לחם 1 |  |
 |
מלל |
| ביתוניא |  |
 |
מלל |
| ביר זית |  |
 |
מלל |
| דייר דיבואן |  |
 |
מלל |
| דייר אל גוסון |  |
 |
מלל |
| דאהיריה |  |
 |
מלל |
| דורא |  |
 |
מלל |
| אלפואר |  |
 |
מלל |
| ג'נין 1 |  |
 |
מלל |
| ג'נין 2 |  |
 |
מלל |
| ג'נין 3 |  |
 |
מלל |
| גשר אדם |  |
 |
מלל |
| גשר אלנבי 1 |  |
 |
מלל |
| חלחול |  |
 |
מלל |
| חווארה |  |
 |
מלל |
| חברון 1 |  |
 |
מלל |
| חברון 2 |  |
 |
מלל |
| חברון 5 |  |
 |
מלל |
| חברון 6 |  |
 |
מלל |
| חברון 7 |  |
 |
מלל |
| כיפל חארת' |  |
 |
מלל |
| שכם 1 |  |
 |
מלל |
| שכם 2 |  |
 |
מלל |
| קבאטיה |  |
 |
מלל |
| קלקיליה 1 |  |
 |
מלל |
| קלקיליה 2 |  |
 |
מלל |
| רמאלה 1 |  |
 |
מלל |
| רמאלה 2 |  |
 |
מלל |
| רמאלה 3 |  |
 |
מלל |
| רמאלה 4 |  |
 |
מלל |
| סלפית |  |
 |
מלל |
| סילת אד-דאהר |  |
 |
מלל |
| סילת אלחארתיה |  |
 |
מלל |
| סילואד |  |
 |
מלל |
| סינג'יל |  |
 |
מלל |
| תרקומיה |  |
 |
מלל |
| טובאס 1 |  |
 |
מלל |
| טול כרם 1 |  |
 |
מלל |
| טול כרם 2 |  |
 |
מלל |
| טול כרם 3 |  |
 |
מלל |
| טול כרם 4 |  |
 |
מלל |
| טול כרם 5 |  |
 |
מלל |
| יעבד |  |
 |
מלל |
| יטא |  |
 |
מלל |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדי פייבל, "קשיים באיסוף חותמות צה"ל בשטחים", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 14, אפריל 1995, עמ' 18.
- יוסף ואלך, "אחרית הימים של עזה ויריחו", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 11, אוקטובר-נובמבר 1994, עמ' 16–17.
- Dr. Josef Wallach, "The Gradual termination of Israeli Postal Services in the Gaza Strip and Jericho, 4 - 17 May 1994: An Eyewitness report", In: The Israel Philatelist, VOL XLV No. 7/8, August 1994, p.7049-7054
- Dr. Josef Wallach, "Termination of Israeli Postal Service in Gaza Strip and Jericho-Addendum", In: The Israel Philatelist, VOL XLV No. 9/10, October 1994, p.7096
- Josef Wallach, "The Gradual termination of Israeli Postal Services in the Gaza Strip and Jericho, 4 - 17 May 1994: An Eyewitness report", In: Holy Land Postal History, VOL III No. 59, Summer 1994, p.1023-1036
- Josef Wallach, "Last Days of the Israeli Post Offices in Jericho and in the Gaza Strip", In: Holy Land Postal History, VOL III No. 57-58, Winter/Spring 1994, p.988-990