בית סאחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית סאחור
بيت ساحور
BeitSahour Logo.jpg
סמל בית סאחור
Beit sahour.jpg
בית סאחור
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה בית לחם
ראש העיר חאני אל-חייק
שטח 6.9 קמ"ר
גובה 609 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 12,367 (2007)
קואורדינטות 31°42′00″N 35°13′00″E / 31.7°N 35.216666666667°E / 31.7; 35.216666666667 
אזור זמן UTC +2
www.beitsahour.ps
כנסיית שדה הרועים הקתולית בבית סאחור

בית סאחור (ערבית: بيت ساحور) היא עיר פלסטינית בהרי יהודה הסמוכה לבית לחם ממזרח, ומשתייכת לנפת בית לחם של הרשות הפלסטינית. העיר נמצאת בשטח המוגדר כ"שטח B".

אוכלוסיית בית סאחור מונה 12,367 תושבים (נכון לשנת 2007), שמתוכם 80% נוצרים והשאר מוסלמים. בית סאחור נחשבת לפי המסורת הנוצרית כמקום בו היה שדה הרועים, להם בישר המלאך על לידת ישו. בבית סאחור שתי כנסיות שנבנו לזכר האירוע - הכנסייה היוונית אורתודוקסית וכנסיית שדה הרועים הפרנציסקנית, השייכת לכנסייה הקתולית. כל כנסייה טוענת שהאירוע התרחש בשטחה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ייחוס אירוע סגידת הרועים למקום, בנתה בו הלנה אם הקיסר קונסטינוס מנזר; כיום ידוע מקום זה כ"מערת הרועים".

הגאוגרף הערבי מוג'יר א-דין מזכיר שני כפרים בשם בית סאחור, בית סאחור העתיק ובית סאחור הנוצרי, בביוגרפיה של מלומד מוסלמי בשם שבאן בן סלים בן שבאן, שמת בבית סאחור בשנת 1483 בגיל 105. הגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן, שנפטר בסוף המאה התשע עשרה, מזכיר את בית סאחור העתיקה כמקום שנמצא 40 דקות מירושלים ומרחק קצר מעמק קידרון.

בית סאחור העתיקה נבנתה מסביב לקברו של השייח' אחמד א-סאחורי. השייח' נחשב לקדוש מוסלמי והשבט המקומי אל-סוואחרה רואה בו את אביו ומשמו נגזר שם משפחתם. סקר ארץ ישראל המערבית מתאר את בית סאחור כשרידי הכפר עם בארות וקבר שייח'. בית סאחור החדשה מתוארת באותו סקר כפרוור של בית לחם הנמצאת על אותו רכס.

בתקופת המנדט הבריטי נבנה בסיס צבאי הצופה על העיר בקרבתה המיידית. הבסיס המשיך לפעול לאורך השנים בשימוש הלגיון הירדני וצה"ל, בתקופתו נקרא הבסיס שדמה. צה"ל נטש את בשנת 2006 והותיר אותו כשטח צבאי סגור, וב-2010 חזר ואייש אותו. ב-2016 אושרה מסירת השטח לפלסטינים לשם הקמת בית חולים.

ב–1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, ארגנו פלסטינים נוצרים ומוסלמים בבית סאחור חרם מסים בלתי־אלים על ישראל, במחאה על הכיבוש. במשך 42 ימים ניסה הצבא הישראלי לשבור את החרם, אך נחל כישלון[דרושה הבהרה]. כדי לציין את ניצחונם, קראו תושבי בית סאחור לתפילה בלתי־אלימה למען השלום בכנסייה הקתולית במקום. בתפילה נכחו המופתי המוסלמי של ירושלים, פטריארכים נוצרים, יהודים ישראלים ומאות מתושבי בית סאחור.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת העיר מבוססת בעיקר על תיירת ותעשיות נלוות, כמו גילוף בעץ הזית. חלק מהתושבים מועסקים בחקלאות או עובדים בישראל. לעיר היה תפקיד חשוב בפרויקט "בית לחם 2000", שנועד לשקם את האתרים התיירותיים, בתי מלון ועסקים וגם אתרים היסטוריים לכבוד חגיגות המילניום. המגזר התיירותי והכלכלי נפגעו משמעותית מהאינתיפאדה ב-2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית סאחור בוויקישיתוף