סילואד
![]() | |
סילואד במבט מעפרה | |
טריטוריה |
![]() |
---|---|
נפה | רמאללה ואל-בירה |
שטח | 18.8 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 6,000 (2007) |
קואורדינטות | 31°59′10″N 35°15′33″E / 31.986111111111°N 35.259166666667°E |
אזור זמן | UTC +2 |
סילואד (בערבית: سلواد) היא עיירה פלסטינית בשומרון השייכת לנפת רמאללה ואל-בירה. היא משתרעת על שטח של 18.8 קילומטרים רבועים ובשנת 2007 חיו בה כ-6,000 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאב וילנאי לא הצליח להתחקות אחרי מקור שמו של הכפר,[1] , אולם התושבים מעלים שני הסברים. הראשון הוא שהשם הוא הֶלחם של שתי המילים: לְסָאן (لسان. בעברית: לשון) וְ ואדי (وإدي. בעברית: וואדי, ערוץ נחל) והישוב אכן נראה כלשון הוואדי. הוא ממוקם בעמק שמצפון לו הרים ומדרום הוא נפתח אל עבר ואדי אל-חרמייה (בערבית: وادي الحرامية), שבו עובר כיום כביש 60.[2] אחרים טוענים ששם הכפר הוא הלחם של המלה "סאל" שפרושה הקדום היה קנקן, עם המלה ואדי והם מצביעים על צורת הקנקן של הכפר: צדו הצפוני מעוגל והצד הדרומי מלבני מאורך.[2]
הסבר נוסף: שמה של העיירה בתרגום לעברית הוא "מעל הואדי".[דרוש מקור]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סילואד נסקרה במסגרת הסקר הארכאולוגי שנערך לאחר מלחמת ששת הימים, ונגתלו בה חרסים מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית.[3]
העיירה הוקמה לאחר שתושבי הכפר 'ליאסן אל ואדי' עזבו את כפרם ששכן מספר קילומטרים צפונה בגלל בעיות ביטחוניות והקימו כפר חדש.[דרוש מקור] תושבי העיירה הם משבט בני המורה שהיו ידועים כשודדים אכזריים, על-כן נקרא הואדי שעובר ליד העיירה נחל השודדים.[דרוש מקור]
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בסילואד 380 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1635 תושבים, 4 נוצרים והשאר מוסלמים[4].
ביוני 1947 נחנך בכפר מסגד חדש[5]. סילואד הפכה לעיירה בתקופת השלטון הירדני. ב-4 בפברואר 1976 נחנך בכפר סניף דואר[6]. בשנות ה-70 במסגרת המאבק בטרור ברצועת עזה הוגלו תושבים מרצועת עזה לשכונה שהוקמה עבורם בסילואד[7]. רבים מתושבי העיירה מחזיקים באזרחות של ארצות הברית ומקיימים קשרי משפחה עם קרוביהם בארצות הברית[7].
סילואד היא מקום לידתו של יושב ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל (יליד 1956).
אוכלוסיה
מפקדי אוכלוסין - סלואד | |||
שנה | תושבים | מקור | הערות |
1870 | 817 | [8] | גברים בלבד. גרו ב 205 בתים |
1896 | 1845 | [9] | |
1922 | 1,344 | [10] [11] | |
1931 | 1,635 | [10] | גרו ב 380 בתים. מהם היו 4 תושבים נוצרים |
1945 | 1,910 | [10][12] | |
1961 | 3,215 | [10] | |
1982 | 2,552 | [10] | |
1987 | 4,170 | [10] | |
1997 | 5,121 | [10] | |
2005 | 7,006 | [10] | |
2007 | 7,492 | [10] |
שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1969 מונה חג' איבראהים פארס חאמד לראש עיריית סילואד[13]. בשנת 1972 התקיימו בחירות למועצה ובמאי 1972 ניתן לעיריית סילוואד כתב מינוי[14]. במרץ 1976 התפטרה מועצת העירייה במסגרת מחאה נגד השלטון הישראלי[15].
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סילואד שוכנת 12 ק"מ צפונית לרמאללה, קילומטר אחד צפונית להתנחלות עפרה, מערבית להר בעל חצור. חלקה המערבי צופה על כביש 60. לעיירה שתי כניסות: הכניסה המערבית לכביש 60 והכניסה המזרחית מכביש 449. מערבית לה יושב הכפר הערבי יברוד.
אדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1945 ערך המנדט הבריטי סקר ובו נמצא ששטח הכפר הוא: 18,880 דונם, מתוכם: על 72 דונם הכפר היה בנוי, 15,405 דונם היו שטחים חקלאיים והיתר - 3,403 דונם היו אדמות בּוּר.[10] בשנת 1980 הגיעו ממדי הכפר עצמו לכדי יותר מ 300 דונם.[2] ובשנת 2012 נמצא שהשטח הבנוי הוא כ- 1,496 דונם.[16]
ב-1966 הכריז השלטון הירדני על הפקעת שטחים מדרום לסילואד, על מנת להקים בסיס צבאי. בטרם הושלמו הליכי ההפקעה, עברו אזורי יהודה ושומרון לשליטת צה"ל. ב-1975 התנחלו בשטח הבסיס הירדני הנטוש ראשוני מתיישבי עפרה. לאחר הקמת עפרה עלו תלונות מצד תושבי סילואד על הפקעת אדמות שעובדו על ידם ומנגד המתנחלים ונציגי המדינה טענו שהקרקעות היו אדמות טרשים. לגבי חלק מהקרקעות שהופקעו נטען שהם הופקעו לצורכי ביטחון או שבכלל היו אדמות מדינה[17].
הגדר המקיפה את ההתנחלות עפרה כולאת בתוכה חלק מהאדמות החקלאיות של סילואד. בעקבות עתירה לבג"ץ[18] ב-2009, הבטיח צה"ל להקים עד סוף 2012 גדר חדשה. ואולם נכון לראשית פברואר 2013, העבודות טרם החלו[19].
בעקבות הסכמי אוסלו בשנת 1995 סווגו כ-317 דונם (1.7% משטח הכפר) כשטח A (רש"פ מחזיקה בכל האחריות), כ-6,981 דונם (37.7% משטח הכפר) סווגו כשטח B (לרש"פ יש שליטה על העניינים האזרחיים וישראל ממשיכה להיות אחראית על הביטחון) ושאר השטח, כ- 11,216 דונם (60.6% מכלל השטח), מסווגים כשטח C (לישראל יש אחריות מלאה).[16]
אירועי אלימות בעיירה ובסביבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה נודעת כמעוז של חמאס ומוגדרת על ידי גורמים בצה"ל כאחת העיירות האלימות ביותר בגזרת בנימין[7] ומחבלים רבים יצאו ממנה[20][21].
בפברואר 1973 נרצח בעיירה גרמני פרוטסטנטי שרכש בעיירה בית וביקש להתגורר בו[22]. בדצמבר 1978 הודיעו השלטונות על כוונה להרוס ארבעה בתים בעיירה של חשודים בפעילות נגד משתפי פעולה עם ישראל[23]. אחד הבתים נהרס אף על פי שהוצא צו על תנאי של בג"ץ שאסר את הריסת הבתים[24]. בעקבות ההריסה נאספו כספים ונכונות של מתנדבים לבנות את הבית מחדש, התארגנות ראשונה מסוגה ביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים[25].
בשנת 1980 הוטל על העיירה עוצר לפחות שלש פעמים[26]. ביולי 1980 בזמן הטלת העוצר רוכזו כל הגברים בעיירה לבדיקות של גורמי הביטחון, לאחר רצח של תושב העיירה שנודע כמשתף פעולה עם ישראל בבית קפה במרכז העיירה[27]. בנוסף, נמנע מתושבי העיירה לצאת לירדן ונערכו בעיירה סריקות שהעלו טענות של תושבים על הרס ציוד ומזון בבתים בעיירה[28]. הסריקות הסתיימו בגילוי חוליה שהייתה אחראית לשלוש רציחות של תושבים בעיירה ופעילויות חבלה אחרות[29].
בימי האינתיפאדה הראשונה היה סילואד אחד ממוקדי הפרות הסדר במהלכן תושבים מהעיירה נפצעו[30] ואף נהרגו[31], בין השאר מירי כדורי גומי[32]. בעקבות פיגועים שיצאו מהעיירה לכיוון כביש 60, הוטל על העיירה עוצר[33].
בשנת 2015 התקיימה בעיירה תהלוכת שמחה על הצלחת פיגועים רצחניים של תושבים מהעיירה כלפי ישראלים, בהם הביעו תושבים מהעיירה שמחה על שבני עיירתם הצליחו לבצע את הפיגועים[34].
ב-25.12.2015 ניסתה מחבלת לדרוס לוחמי מג"ב שסיירו בעיירה. הלוחמים הצליחו לחסל את המחבלת מבלי שנפגעו[35].
ב-26 באוגוסט 2016 ירה חייל מגדוד נצח יהודה שהוצב בעמדה בעיירה, בגבו של איאד חאמד. החייל טען בחקירה כי חש סכנה לאחר שראה את הפלסטיני רץ בצורה חשודה לעבר הכוח בעמדת הפילבוקס ולא נענה לקריאות החיילים לעצור. מצ"ח פתחה בחקירה משום שלפי הממצאים הוא לא היה חמוש וגם הוא נורה בגבו. כמו כן, לטענת הפלסטינים איאד היה ידוע כאדם בעל צרכים מיוחדים.[36]
ב-6.4.2017 דרס למוות מחבל תושב סילוואד את לוחם צה"ל סמל אלחי טהרלב בצומת היציאה מעפרה הנמצאת סמוך לעיירה[37].
בהתמודדות עם פיגועים היוצאים מהעיירה צה"ל מפעיל אמצעים ביטחוניים ועונשיים שונים המקשים על שגרת החיים בעיירה[38].
ב-20 באוגוסט 2022 מחבלים פתחו באש לעבר אוטובוס אזרחי שנסע סמוך לעיירה. זוהו שמונה פגיעות באוטובוס, אולם לא היו נפגעים בנפש.[39]
אזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק ניכר מהעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה פאודה מתרחש בסילואד, אך צולם בכפר קאסם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניר יהב ויהושע בריינר, נוהל שכן: בין העיירה סילוואד להתנחלות עפרה, וואלה, 29 במאי 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 5472
- ^ 1 2 3
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , سلواد - قضاء رام الله - סלואד מחוז רמאללה, - פלקורה, אנציקלופדיה לכפרים הפלסטינייםpalqura - ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 172
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 50
- ^ בעיתונות הערבית, משמר, 18 ביוני 1947
- ^ מ. יהושע, בול אוסטרי לכבוד יוהאן שטראוס (הבן), דבר, 20 בפברואר 1976
- ^ 1 2 3 אסף גבור, חמולת המחבלים שממנה יצא רוצחו של אלחי טהרלב ז"ל, באתר nrg, 14 באפריל 2017
- ^ Socin, A., Alphabetisches Verzeichniss von Ortschaften des Paschalik Jerusalem, 1879, עמ' 161
- ^ Schick, C., Zur Einwohnerzahl des Bezirks Jerusalem". Zeitschrift des Deutschen, 1896, עמ' 122
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 سلواد - Silwad - סילואד, באתר Palestine Remembered, 2007
- ^ Barron, J.B., ed., Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922., Government of Palestine., 1923, עמ' 17
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, (1945). Village Statistics, אפריל 1945, עמ' 26
- ^ חג' איבראהים פארס חאמד, דבר, 9 בפברואר 1969
- ^ הושלמה מסירת כתבי המינוי לעיריות, דבר, 21 במאי 1972
- ^ עוצר ברמאללה ואל־בירה, דבר, 16 במרץ 1976
- ^ 1 2 Silwad Town Profile (including Silwad Camp), The Applied Research Institute – Jerusalem, 2012
- ^ הברי הוועדה הבינמוסדית להתיישבות הוזמנו להשתתף בישיבה דחופה הבוקר, מעריב, 6 באוקטובר 1977
עמוס לבב, ההתנחלות בבית־אל - בשבוע הבא בביהמ"ש, מעריב, 25 באוקטובר 1978 - ^ פסק דין בעתירה 10078/09, ראש עיריית סילוואד ואח' נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה ואח'
- ^ חיים לוינסון, צה"ל הפר התחייבות לבג"ץ להסיר גדרות בין פלסטינים לאדמותיהם, באתר הארץ, 7 בפברואר 2013
- ^ שירות גלובס, שירותי הבטחון לכדו מחבלי חמאס שתכננו לרצוח חיילים ולכרות את ראשיהם, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חוליית חמאס בהנהגת משוחרר בעסקת שליט רצחה את מלאכי רוזנפלד, באתר ynet, 19 ביולי 2015
- ^ נעצרו 2 חשודים ברצח הגרמני, דבר, 19 בפברואר 1973
- ^ יוסף צוריאל, נאסרה הריסת 5 בתים ביו"ש, מעריב, 4 בדצמבר 1978
- ^ יוסף צוריאל, בית המחבל נהרס לפני שהגיע הצו לעכב את הביצוע, מעריב, 5 בדצמבר 1978
- ^ יוסף צוריאל ויוסף וקסמן, "המגבית הערבית" אספה רבע מיליון ל"י לבניית הבית שהמימשל הרסו, מעריב, 11 בדצמבר 1978
- ^ עוצר בסילוואד, דבר, 23 באפריל 1980
דני רובינשטיין, נעצרו עשרות צעירים בחברון, רמללה ושכם בהפגנות אלימות, דבר, 7 בדצמבר 1980 - ^ נרצח תושב סילוואד, דבר, 31 ביולי 1980
- ^ היציאה לירדן נמנעת מתושבי 2 כפרים ביו"ש, מעריב, 15 בדצמבר 1980
דני רובינשטיין, חיילים הודו בגניבות, הכאות והשחתת רכוש בעוצר בסילוואד, דבר, 17 בדצמבר 1980 - ^ יוסף צוריאל, נלכדה כנופית מחבלים מכפר בנפת רמאללה, מעריב, 12 בינואר 1981
- ^ אירועים בשטחים, מעריב, 5 במאי 1988
מטען צד התפוצץ בכפר סמוך לירושלים, מעריב, 23 בפברואר 1989 - ^ אבינעם בר יוסף, 3 חודשים להתנערות צויינו בשביתה ובהפגנות בהן נהרגו שלושה, מעריב, 10 במרץ 1988
אבינעם בר יוסף, שיא חדש בהתקוממות בשטחים, מעריב, 17 באפריל 1988
איתן לוין, חייל מואשם בגרימת מוות שלא בכוונה לתושב סילואד, מעריב, 29 בנובמבר 1989 - ^ מחריף גל, מעריב, 4 בפברואר 1988
- ^ בכיר בצה"ל: נערכים לפיגוע ראווה בשטחים, מעריב, 7 בדצמבר 1990
- ^ דליה הלוי, בסילוואד חוגגים את רצח יהודים, באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2015
- ^ נועם אמיר, סוכל ניסיון פיגוע דריסה נגד חיילי צה"ל בסמוך לכפר סילוואד, באתר מעריב, 25.12.2015
- ^ זיתון, יואב (2016-08-29). "לוחם צה"ל שירה למוות בפלסטיני חשוד בגרימת מוות". Ynet. נבדק ב-2022-08-21.
- ^ שבתי בנדט ואמיר בוחבוט, הרוג ופצוע קל בפיגוע דריסה בצומת עפרה; המחבל נעצר, באתר וואלה, 6.4.2017
- ^ כוחות הביטחון הענישו את תושבי העיירה סילוואד שליד רמאללה על פיגוע דריסה שביצע תושב העיירה, אתר בצלם, 25 ביוני 2017
- ^ ערוץ 7, ירי לעבר אוטובוס ישראלי צפונית לעפרה, באתר ערוץ 7, 2022-08-20
![]() | ||
---|---|---|
ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה | ![]() |
מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בדיוו אל-מוע'ראת • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
נפות הרשות הפלסטינית |