סילואד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סילואד
سلواد
Silwad69.jpg
סילואד במבט מעפרה
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 18.8 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 6,000 (2007)
קואורדינטות 31°59′10″N 35°15′33″E / 31.986111111111°N 35.259166666667°E / 31.986111111111; 35.259166666667 קואורדינטות: 31°59′10″N 35°15′33″E / 31.986111111111°N 35.259166666667°E / 31.986111111111; 35.259166666667 
אזור זמן UTC +2

סילואדערבית: سلواد) היא עיירה פלסטינית בשומרון השייכת לנפת רמאללה ואל-בירה. היא משתרעת על שטח של 18.8 קילומטרים רבועים וחיים בה כ-6,000 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

פירוש שמה של העיירה בתרגום לעברית הוא "מעל הואדי".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה הוקמה לאחר שתושבי הכפר 'ליאסן אל ואדי' עזבו את כפרם ששכן מספר קילומטרים צפונה בגלל בעיות ביטחוניות והקימו כפר חדש. תושבי העיירה הם משבט בני המורה שהיו ידועים כשודדים אכזריים, על-כן נקרא הואדי שעובר ליד העיירה נחל השודדים.

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בסילואד 380 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1635 תושבים, 4 נוצרים והשאר מוסלמים[1].

ביוני 1947 נחנך בכפר מסגד חדש[2]. סילואד הפכה לעיירה בתקופת השלטון הירדני. ב-4 בפברואר 1976 נחנך בכפר סניף דואר[3]. בשנות ה-70 במסגרת המאבק בטרור ברצועת עזה הוגלו תושבים מרצועת עזה לשכונה שהוקמה עבורם בסילואד[4]. רבים מתושבי הכפר מחזיקים באזרחות של ארצות הברית ומקיימים קשרי משפחה עם קרוביהם בארצות הברית[4].

סילואד היא מקום לידתו של יושב ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל (יליד 1956).

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 מונה חג' איבראהים פארס חאמד לראש עיריית סילואד[5]. בשנת 1972 התקיימו בחירות למועצה ובמאי 1972 ניתן לעיריית סילוואד כתב מינוי[6]. במרץ 1976 התפטרה מועצת העירייה במסגרת מחאה נגד השלטון הישראלי[7].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילואד שוכנת 12 ק"מ צפונית לרמאללה, קילומטר אחד צפונית ליישוב היהודי עפרה, מערבית להר בעל חצור. חלקה המערבי צופה על כביש 60. לעיירה שתי כניסות: הכניסה המערבית לכביש 60 והכניסה המזרחית מכביש 449. מערבית לה יושב הכפר הערבי יברוד.

הסמיכות לעפרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1966 הכריז השלטון הירדני על הפקעת שטחים מדרום לסילואד, על מנת להקים בסיס צבאי. בטרם הושלמו הליכי ההפקעה, עברו אזורי יהודה ושומרון לשליטת צה"ל. ב-1975 התנחלו בשטח הבסיס הירדני הנטוש ראשוני מתיישבי עפרה. לאחר הקמת עפרה עלו תלונות מצד תושבי סילואד על הפקעת אדמות שלהם שהם עיבדו. מנגד טענו המתנחלים ונציגי המדינה שהקרקעות היו אדמות טרשים. לגבי חלק מהקרקעות שהופקעו ניתן שהם הופקעו לצורכי ביטחון או שבכלל היו אדמות מדינה[8].

הגדר המקיפה את ההתנחלות עפרה כולאת בתוכה חלק מהאדמות החקלאיות של סילואד. בעקבות עתירה לבג"ץ[9] ב-2009, הבטיח צה"ל להקים עד סוף 2012 גדר חדשה. ואולם נכון לראשית פברואר 2013, העבודות טרם החלו[10].

אירועי ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1973 נרצח בכפר גרמני פרוטסטנטי שרכש בכפר בית וביקש להתגורר בו[11]. בדצמבר 1978 הודיעו השלטונות על כוונה להרוס ארבעה בתים בכפר של חשודים בפעילות נגד משתפי פעולה עם ישראל[12]. אחד הבתים נהרס למרות שהוצא צו על תנאי של בג"ץ שאסר את הריסת הבתים[13]. בעקבות ההריסה נאספו כספים ונכונות של מתנדבים לבנות את הבית מחדש, התארגנות ראשונה מסוגה ביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים[14].

בשנת 1980 הוטל על הכפר עוצר לפחות שלש פעמים[15]. ביולי 1980 בזמן הטלת העוצר רוכזו כל הגברים בכפר לבדיקות של גורמי הביטחון, לאחר רצח של תושב הכפר שנודע כמשתף פעולה עם ישראל בבית קפה במרכז הכפר[16]. בנוסף, נמנע מתושבי הכפר לצאת לירדן ונערכו בכפר סריקות שהעלו טענות של תושבים על הרס ציוד ומזון בבתים בכפר[17]. הסריקות הסתיימו בגילוי חולייה שהייתה אחראית לשלוש רציחות של תושבים בכפר ופעילויות חבלה אחרות[18].

בימי האינתיפאדה הראשונה היה סילואד אחד ממוקדי הפרות הסדר ותושבים בכפר נפצעו[19], בין השאר מירי כדורי גומי[20], ואף נהרגו[21]. בעקבות פיגועים שיצאו מהכפר לכיוון כביש 60, הוטל על הכפר עוצר[22]. הכפר נודע כמעוז של חמאס ומוגדר על ידי גורמים בצה"ל כאחד הכפרים האלימים ביותר בגזרת בנימין.[4] בהתמודדות עם פיגועים היוצאים מהכפר צה"ל מפעיל בכפר אמצעים ביטחוניים ועונשיים שונים המקשים על שגרת החיים בכפר[23]. בשנת 2015 התקיימה בכפר תהלוכת שמחה על הצלחת פיגועים רצחניים של תושבים מהכפר כלפי ישראלים, בהם הביעו תושבים מהכפר שמחה על שבני כפרם הצליחו לבצע את הפיגועים[24].

אזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מהעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה פאודה מתרחש בסילואד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סילואד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 50
  2. ^ בעיתונות הערבית, משמר, 18 ביוני 1947
  3. ^ מ. יהושע, בול אוסטרי לכבוד יוהאן שטראוס (הבן), דבר, 20 בפברואר 1976
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 אסף גבור, חמולת המחבלים שממנה יצא רוצחו של אלחי טהרלב ז"ל, באתר nrg‏, 14 באפריל 2017
  5. ^ חג' איבראהים פארס חאמד, דבר, 9 בפברואר 1969
  6. ^ הושלמה מסירת כתבי המינוי לעיריות, דבר, 21 במאי 1972
  7. ^ עוצר ברמאללה ואל־בירה, דבר, 16 במרץ 1976
  8. ^ הברי הוועדה הבינמוסדית להתיישבות הוזמנו להשתתף בישיבה דחופה הבוקר, מעריב, 6 באוקטובר 1977
    עמוס לבב, ההתנחלות בבית־אל - בשבוע הבא בביהמ"ש, מעריב, 25 באוקטובר 1978
  9. ^ פסק דין בעתירה 10078/09, ראש עיריית סילוואד ואח' נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה ואח'
  10. ^ חיים לוינסוןצה"ל הפר התחייבות לבג"ץ להסיר גדרות בין פלסטינים לאדמותיהם, באתר הארץ, 7 בפברואר 2013
  11. ^ נעצרו 2 חשודים ברצח הגרמני, דבר, 19 בפברואר 1973
  12. ^ יוסף צוריאלנאסרה הריסת 5 בתים ביו"ש, מעריב, 4 בדצמבר 1978
  13. ^ יוסף צוריאלבית המחבל נהרס לפני שהגיע הצו לעכב את הביצוע, מעריב, 5 בדצמבר 1978
  14. ^ יוסף צוריאל ויוסף וקסמן, "המגבית הערבית" אספה רבע מיליון ל"י לבניית חבית שהמימשל הרסו, מעריב, 11 בדצמבר 1978
  15. ^ עוצר בסילוואד, דבר, 23 באפריל 1980
    דני רובינשטייןנעצרו עשרות צעירים בחברון, רמללה ושכם בהפגנות אלימות, דבר, 7 בדצמבר 1980
  16. ^ נרצח תושב סילוואד, דבר, 31 ביולי 1980
  17. ^ היציאה לירדן נמנעת מתושבי 2 כפרים ביו"ש, מעריב, 15 בדצמבר 1980
    דני רובינשטייןחיילים הודו בגניבות, הכאות והשתתת רכוש בעוצר בסילוואד, דבר, 17 בדצמבר 1980
  18. ^ יוסף צוריאלנלכדה כנופית מחבלים מכפר בנפת רמאללה, מעריב, 12 בינואר 1981
  19. ^ אירועים בשטחים, מעריב, 5 במאי 1988
    מטען צד התפוצץ בכפר סמוך לירושלים, מעריב, 23 בפברואר 1989
  20. ^ מחריף גל, מעריב, 4 בפברואר 1988
  21. ^ אבינעם בר יוסף, 3 חודשים להתנערות צויינו בשביתה ובהפגנות בהן נהרגו שלושה, מעריב, 10 במרץ 1988
    אבינעם בר יוסף, שיא חדש בהתקוממות בשטחים, מעריב, 17 באפריל 1988
    איתן לוין, חייל מואשם בגרימת מוות שלא בכוונה לתושב סילואד, מעריב, 29 בנובמבר 1989
  22. ^ בכיר בצה"ל: נערכים לפיגוע ראווה בשטחים, מעריב, 7 בדצמבר 1990
  23. ^ כוחות הביטחון הענישו את תושבי העיירה סילוואד שליד רמאללה על פיגוע דריסה שביצע תושב העיירה, אתר בצלם, 25 ביוני 2017
  24. ^ דליה הלוי, בסילוואד חוגגים את רצח יהודים, באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2015