טיוטה:רבה (עיר מקראית)
רבה היא עיר מקראית, עיר הבירה של ממלכת בני עמון, ששכנה ממזרח לנהר הירדן. העיר נזכרת בהקשר לכיבושה על ידי ממלכת ישראל המאוחדת או ממלכת יהודה.
כיום העיר מזוהה עם העיר רבת עמון בירדן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמון היה אחד מהעמים הקדומים ששכנו בארץ ישראל, ובינו לבין עם ישראל היו במשך השנים, בייחוד בימי השופטים ושאול המלך, מלחמות רבות. המלחמה הראשונה של עם ישראל בעמון הייתה תחת הנהגתו של שאול המלך.
העיר 'רבה' נכבשה על ידי עם ישראל, לראשונה בימי דוד, אך לא ידוע כמה זמן נשלטה על ידם.
באחד ממלחמות אלו שהיו סביב העיר 'רבה', נהרג אוריה החתי בנסיון לכבוש את העיר, כשהוא מוצב בחזית הלחימה על ידי יואב בן צרויה בציוויו של דוד בכדי שיהרג.
במאה השלישית לפני הספירה - התקופה ההלניסטית - שינה תלמי השני (שנקרא גם פילדלפוס) ששלט באותה העת במצרים, את שמה של רבת-עמון לפילדלפיה על שמו.
על שמה זה של רבת-עמון נקראת העיר פילדלפיה שבארצות הברית.
בימי הצלבנים שונה שוב שמה של העיר ל'אהמנט' (AHAMANT), בעקבות שם זה נקראת העיר עד היום 'עמאן'.
במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מאת רבי שלמה אבן גבירול |
|
שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי / הַצַּח וְהָאַדְמוֹן לִקְרַאת אֲחוֹתָךְ רוּץ / צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ, מַה לָּךְ יְפֵה פִיָּה / כִּי תְעוֹרֲרִי אַהְבָה, הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ / אַהְבָה — אֲחִישֶׁנָּה |
| שלום לבן דודי |
העיר רבה כאמור הייתה ממלכתם של בני עמון. כיום המקום מזוהה בירדן עם העיר רבת עמון. העיר נזכרת כמה פעמים בתנ"ך לעתים בשם 'רבת בני עמון'[1], ולעתים 'רבה'[2]. כך למשל בספר דברים נזכרת העיר, בכך שמיטתו של עוג מלך הבשן נמצאת בה: ”כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ” (ספר דברים, פרק ג', פסוק י"א).
המחלמה בתקופת דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר שמואל במלחמת ישראל בעמון, בימי דוד נזכרת העיר.
וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמַּלְאֿכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
לאחר מעשה דוד ובת שבע, דוד מצווה את יואב בן צרויה, להציב את אוריה החיתי בחזית המלחמה על מנת שיהרג, יואב אכן מצווה על יואב שיתקרב עם קבוצת חיילים לנסות להבקיע את חומת העיר רבה, כשהוא יודע שבאותו המקום מוצבים חייליו החזקים של בני עמון, ואכן באותה נסיון להבקעת העיר, נהרג אוריה, וגיבורים נוספים.
בהצלחת הריגתו של אוריה, משתמש יואב על מנת להצדיק את הריגתם של אותם גיבורים, כשהוא שולח יואב להודיע לדוד כי על אף שידע את הסכנה האורבת בהתקרבות לחומת העיר, וכפי שאירע במעשה האישה מתבץ, שהרגה את אבימלך כשהשליכה על ראשו אבן ריחיים:
כ וְהָיָה אִם תַּעֲלֶה חֲמַת הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לְךָ מַדּוּעַ נִגַּשְׁתֶּם אֶל הָעִיר לְהִלָּחֵם הֲלוֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יֹרוּ מֵעַל הַחוֹמָה. כא מִי הִכָּה אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבֶּשֶׁת הֲלוֹא אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה וַיָּמָת בְּתֵבֵץ לָמָּה נִגַּשְׁתֶּם אֶל הַחוֹמָה? וְאָמַרְתָּ גַּם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת
בהמשך הפרק, לאחר תוכחת נתן הנביא עם משל כבשת הרש, יוצא יואב להילחם ב'רבה', וכובש אותה. בפסוק נזכרת העיר כ'עיר מלוכה': ”וַיִּלָּ֣חֶם יוֹאָ֔ב בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־עִ֥יר הַמְּלוּכָֽה׃” (ספר שמואל ב', פרק י"ב, פסוק כ"ו).
העיר נזכרת גם בתחילת ספר עמוס, שעונשם של בני עמון יהיה על ידי שריפת העיר 'רבה': ”וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ בִּתְרוּעָה בְּיוֹם מִלְחָמָה” (ספר עמוס, פרק א', פסוק י"ד).
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפיוטו של רבי שלמה אבן גבירול, שלום לך דודי, הזכיר את הצלחתו של דוד בן ישי בכך שכבש את העיר 'רבת בני עמון': ”וצלח כבן דוד - רבת בני עמון”.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבה, באתר תנ"ך ממלכתי
- שלום אורן, עמאן (רבת-עמון): פילדלפיה, באתר גלובס, 29 באפריל 2002