טיוטה:רשימת מונחים, מושגים ושמות ספרותיים בשירתו של ויליאם בלייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשימת המונחים, המושגים, והשמות הספרותיים, הנפוצים בשירתו של האמן הבריטי ויליאם בלייק, מוגשת כאן להלן, בגרסתה המורחבת והמעודכנת, של הרשימה שקדמה לה, "מילון מונחים, שמות ומושגים בבלייק" ("A Glossary of Terms, Names, and Concepts in Blake"). הרשימה הקודמת נמצאת בספר "מדריך קיימברידג' לויליאם בלייק" (The Cambridge Companion to William Blake), אשר יצא לאור בשנת 2003, בקיימברידג', על ידי הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' (Cambridge: Cambridge University Press, 2003), כאשר העורך של הספר הוא מוריס איבס (Morris Eaves). רשימה קודמת זו, כלולה בספר הנזכר לעיל, בעמודים 272–287. כמו כן, חלק מהמושגים ברשימה שתובא כאן, לקוחים מספר נוסף, פרי עטם המשותף של רות בלומרט וגיורא לשם, זכרונם לברכה, התרגום העברי ליצירתו של בלייק, ירושלים, האצלתו של הענק אלביון. רשימה זו מהווה משאב יקר ערך עבור אלה הקוראים את שירתו של ויליאם בלייק וניתן להשתמש בה בצורה הטובה ביותר, כאשר בלייק גורם לקורא להרגיש מסוחרר, אולם עד מהרה, כשמושג שיווי המשקל מחדש, מומלץ לחזור לקרוא את בלייק בתנאיו שלו. השמות המופיעים אצל בלייק, עלולים במיוחד, באופן דיי סביר, להשרות על הקורא אותו מצב של סחרחרת (ורטיגו), אולם אם בלייק היה מעוניין שנהיה תלויים בצורה ניכרת, ברשימות מושגים, מילונים וכלי לימוד נוספים, הוא היה כנראה מספק לנו אותם. ובכן, בכך שהוא לא הציע זאת, בלייק היה מעוניין שהקוראים אותו יבטחו בו ובעצמם, ויתרה מזאת, שלא יבטחו ב"מומחים" למיניהם. אולם, נראה שהוא העריך בצורה מוגזמת, עד כמה שאנו הקוראים, נדע למשל את התנ"ך ומסורות נוספות אשר אליהן הוא מתייחס בשירתו ואשר עליהן הוא נשען. רבות מהדמויות שלו, מקבילות באופן גס, לישויות מוכרות יותר ממיתולוגיות שונות, כאלה ואחרות, אך באמצעות שינוי שמותיהן, בלייק הצביע על כך שאנו הקוראים, צריכים להתרענן ולהתחיל לראות אותן כדמויות חדשות, זאת לפני שמישהו אמר לנו מה הן מסמלות. בו זמנית, רבות מהדמויות שלו, הן ישויות אלגוריות רב-משמעיות, המקבילות סימולטנית לדברים כגון: תכונות נפשיות, רגשות, קטגוריות פסיכולוגיות, דמויות או תפקידים פוליטיים, ישויות גאוגרפיות, חלקי גוף וכולי וכולי. מומלץ לקורא לא להתעלם מהאטימולוגיות השונות, בשל משמעותן הלשונית המרובדת והמבוזרת, אשר הוצעה כמקור לשמות הדמויות של בלייק במקומות כאלה ואחרים. מפני שאלה בתורן, עשויות כנראה לתרום לתפיסתו האישית של בלייק את הדמויות אותן יצר, למרות שרוב השמות הם משחקי מילים באנגלית, בעלי הדים פונולוגיים של שמות מיתולוגיים מוכרים. מומלץ לקורא אף לשים לב לכך שדמויותיו של בלייק עשויות להשתנות בהתנהגותן באופן קיצוני, במיוחד כאשר הן נפרדות כל אחת מהשנייה ומהאצלותיהן, ודמויות המוצגות בקונטקסט אחד, עשויות להיות מוצגות מפרספקטיבה שונה באופן מהותי ביותר במקום אחר, אפילו באותה יצירה ספציפית והן עשויות להופיע בכמה שמות שונים. ברשימה שתוצג כאן בערך, יהיה ניסיון לפשט את המורכבויות הללו באופן דיי ניכר.

הרשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדום (Edom): שם נרדף לעשו, אחיו של יעקב. בלייק דוחה את המחילה שהעניק עשו ליעקב. בואה של "ממלכת אדום", כמתואר בנישואי העדן והשאול (The Marriage of Heaven and Hell), מצביע על כך שעשו (אדום), השעיר, ישיג מחדש את בכורתו עקב היותו האח הגדול מבין השניים, אשר נגזלה ממנו ברמאות על ידי אחיו התאום בעל העור החלק, יעקב.
דף השער של ספר תל, העתק O, מאת האמן הבריטי ויליאם בלייק
  • אדונה (Adona): בספר תל (The Book of Thel), בלייק מעניק את השם אדונה לנהר; שם זה הוא כנראה גרסה נשית לשם "אדוניס", אשר במיתולוגיה הקלאסית, ובמיוחד זו הרומית, מתואר כנער יפה תואר בו מתאהבת ונוס באופן פתאומי וכה עז, כמסופר במטמורפוזות, חלק מס' 10, מאת אובידיוס. לפי המסופר, האלה ונוס מתאבלת על מותו המוקדם של אדוניס ובעקבות זאת מחליטה לשנות את גופתו לפרח הכלנית קצר הימים; אותו פרח מופיע בדף השער של ספר תל.
  • אדם (Adam): אדם הראשון. בלייק ניצל את הניסוח המקראי "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם" (בראשית, פרק א', פסוק כ"ז) וטען, כי אלוהים רק הבדיל בין המינים אך ישו הפריד ביניהם בבוראו את חוה.
דף השער של ספר אהניה (The Book of Ahania), מאת ויליאם בלייק
האיור הקדמי לספר אהניה, המתאר את אוריזן משמיד את אהניה, ויליאם בלייק
  • אהניה (Ahania): אהניה (Ahania), היא האצלתו הנשית של אוריזן (Urizen). המקור לשמה הוא כנראה השם אוראניה, המוזה הקשורה לאסטרונומיה ולשמיים שמעל (ואף כינוי לונוס השמיימית). כמו כן, שמה מצביע על הקריאה: "אהה!!!", בעלת אלמנט ההפתעה המלווה אף בצחוק. היא מקושרת להנאה (אוריזן מכנה אותה "חטא") ואף מקושרת לצדקה ולנתינה. שניים עשר בניה מקבילים לשניים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
  • אולרו (Ulro): אולרו הוא הצורה השוממת ביותר של העולם החומרי הנפול, העולם בו ניתן רק להסתכל במבט חטוף בלבד על האושר של ארץ בעולה (Beulah (Blake)), באמצעות חלומות וחזיונות. מקומו בדרום וביצירה ירושלים, האצלתו של הענק אלביון, פירושו משגה.
דף השער של ספר אוריזן, העתק G
ציור מאת בלייק, המתאר את אלוהים, על מרכבתו, דן ושופט את אדם, כאשר בלייק מתאר את האל בדומה לתיאורו החזותי את אוריזן ביצירות אחרות
  • אוריזן (Urizen): אוריזן הוא אחד מהנצחיים או ארבע הזואות. הוא מקושר לשכל ולצורות שונות של רציונליזם, פרשנות מילולית בהקשר של חוקים דתיים וחומרנות. אוריזן מתואר לרוב כרודן או לפחות כאחד שמעוניין להיות כזה, אך לרוב הוא יוצא חלש ומגוחך ולעתים יוצא קצת גיבור. הוא משמש גם כחורש וכבנאי ואף מתואר כנוהג במרכבת השמש. השם מצביע על כמה מקורות אטימולוגיים: משחק מילים של אל השמיים היווני, אורנוס, משחק מילים באנגלית על הרציונל שלך (Your Reason), אופק (Horizon). אוריזן מייצג את ההגבלה על התפיסה והתודעה אשר נכפתה בעולמנו על ידי הרציונל האישי. לא כל האנשים המבוגרים בעלי הזקנים אצל בלייק הם אוריזן ואוריזן עצמו הוא לא בהכרח מיוצג תמיד כבחור הרע.
אורק מגיח מתוך הלהבות הבוראות כדי לקרוא תיגר על הכוחות האימפריאליסטיים, בלוח נחושת מס' 12 ביצירה אמריקה: נבואה (America a Prophecy)
  • אורק (Orc): אורק אצל בלייק (Orc (Blake)), מגלם את האנרגיה המהפכנית והמרדנית, אשר בתורו מהווה היבט של אחת מארבע הזואות, לובה (Luvah), המסמל אף תשוקה. מה שמכונה "מחזור אורק" (Orc Cycle), אשר במסגרתו המרדן והרודן מדיחים באופן מחזורי ונצחי אחד את השני, מהווה במקור רעיון שלא שייך לבלייק דווקא. מחוץ להקשר הבלייקיאני, המילה אורק מתייחסת לאורקה או לאורק כאל לווייתן קטלן או לחילופין, כשמדובר ביצור על היבשה, לרוב המילה אורק מתייחסת ליצור מפלצתי, כמו למשל האורקים, המופיעים בטרילוגיית הספרים שר הטבעות, על פי מחברה ג'ון רונלד רעואל טולקין.
  • אורתונה (Urthona): אורתונה (Urthona), הוא הביטוי המקורי של לוס (Los (Blake)) והוא אחד מארבע הזואות. מקור השם מצביע על היותו בעל-האדמה וכמו לוס (הפייסטוס ואף וולקן), הוא מתואר כנפח, המקושר לדמיון היוצר של היחיד. הוא מחשל את המחרשה, דבר אשר הופך אותו למומחה-אומן, אם לא לאמן. בעולמנו, אורתונה מחולק לארבעה וכל חלקיו פעילים. לוס הוא אנושיותו.
והענק אלביון קם, ציור מאת ויליאם בלייק
  • אלביון (Albion): אלביון הוא שמה המסורתי והפיוטי המקובל של אנגליה. אלביון היה שמו של הנפיל היליד שכבש את האי וקרא אותו על שמו, כמצוין ברשומות הולינשד. אלביון הוא אביה של האנושות כולה. רעייתו של אלביון היא בריטניה. אצל בלייק, הענק אלביון הוא חבל הארץ על כל תושביו, אך הוא גם סמל להאנשה נפולה של כלל האנושות, או האדם הנצחי. אצל בלייק, ירושלים, בתור דמות בעלילה, היא האצלתו של אלביון ובנותיו הן נשות אנגליה.
  • אלגוריה (Allegory): בלייק מתכוון במושג "אלגוריה" או מעשיה (fable), למשהו שהוא פרי סילופו של מקור, במיוחד בתחום אמנות השירה, כאשר זו נוצרת על ידי בנות הזיכרון ואשר מהווה זן נמוך של שירה. זאת בניגוד לחזיונות אשר יידונו בהמשך הערך, אשר נוצרים על ידי בנות ירושלים, המכונים גם בשם דמיון (imagination). זאת לפי הערותיו לאחת היצירות שלא הושלמו על ידו ואשר אבדו, "חזון יום הדין האחרון" (A Vision of the Last Judgement).
  • אמנות (Art): ביצירה לאוקון כתב בלייק: "אמנות היא עץ החיים". אמנות בתמציתה היא סיפורה המדויק של האמת.
  • אמריקה (America): מסמלת את הגוף וחמשת חושיו, ובעיקר את המין. היא חסומה באלוני המערב, ברושים דרואידיים שרומזים על הצי הבריטי ועל מלחמת נפוליאון ב-1812. בצפונה ובדרומה, אמריקה היא גם אתר מרחצאות המים החיים של לוס.
  • אנו (Eno): השם אנו, כאנגרמה של המילה אאון (eon), שבתורה, משמעותה נצח, או עידן, הוא שמה של האם הקדמונית, אשר מייצגת את שבע אלפי שנות ההיסטוריה האנושית בעולם הנפול.
  • אניון (Enion): כהאצלתו של תרמאס, אניון מסמל את הגוף, החלק האנושי הנתפס בחמשת החושים. סבורים ששמו, בצורתו הזכרית, נגזר מן השם אניתרמון.
  • אניתרמון (Enitharmon): אניתרמון היא האצלתו של לוס, המשורר והיא בעלת יפעה רוחנית. תכונתה הרגשית הבולטת ביותר היא החמלה. השם נגזר ממילה יוונית שמשמעה "לאין-ספור" או מצירוף המילים "זניט" (נקודת הקדקוד בשמיים) ו"הרמוניה". בנוסף לכך, שמה כנראה מרמז על הלחם של השמות תרמאס ואניון. ביצירה אירופה: נבואה (Europe a prophecy), אניתרמון מגלמת את הכנסייה, המציעה דת של ענווה וצניעות, אשמה, וכן שכר ועונש, אשר שולטת למשך 18 מאות.
  • ארין (Erin): הכינוי בו משתמש בלייק עבור אירלנד. בנות בעולה מקוננות על עוג ועל סיחון מעל אגמי אירלנד. כנפי המלאך הסוכך משתרעות מיפן עד סלעי אירלנד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:ויליאם בלייק קטגוריה:רשימות ערך יתום