ירושלים (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השיר כחלק מההקדמה לשירה האפית "מילטון" - בגרסה מיוחדת של ויליאם בלייק

"ירושלים" (באנגלית: "Jerusalem"; נקרא במקור על פי השורה הראשונה "And did those feet in ancient time" "והאם אותן רגליים בזמן קדום") הוא שיר פופולרי אנגלי, שהיה לשיר פטריוטי בריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא ההמנון הלאומי הלא רשמי של אנגליה.

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השיר נכתבו על ידי המשורר האנגלי ויליאם בלייק, כשיר קצר שהיה הקדמה לשירה האפית "מילטון" (Milton), ויצא לאור לראשונה בשנת 1808.

ההשראה לשיר לקוחה ממיתוסים נוצריים שרווחו בבריטניה, ולפיהם ביקר ישו בצעירותו באי הבריטי יחד עם דודו יוסף הרמתי ומהאמונה לפי חזון יוחנן על הקמה עתידית של ירושלים החדשה. הנצרות בכלל, והכנסייה האנגליקנית בפרט, משתמשות במונח "ירושלים" לתיאור העולם האלוהי האידאי.

לפי הגישה המקובלת, השיר "ירושלים" מתאר את ביאתו השנייה של ישו והקמת ירושלים החדשה באנגליה, השיר נפתח בהתייחסות לביקורו האגדי של ישו על אדמת אנגליה.

התרגום לעברית המקור באנגלית
והאם אותן הרגליים בזמן העתיק

הלכו על הרי אנגליה הירוקים

והאם שה האלוהים הקדוש

היה על אדמת המרעה היפה לראייה של אנגליה

והאם אותה ארשת

פנים אלוהית

זרחה על גבעותנו המעוננות

וירושלים תבנה כאן

בין בתי החרושת השטניים והאפלים הללו

הביאו לי קשתי של זהב בוער

הביאו לי את חצי תשוקתי

הביאו לי את חניתי:הו עננים נפרשים

הביאו לי מרכבתי של אש

אני לא אחדל ממאבק רוחני

ואף לא תדע חרבי תנומה בידי

עד אשר נבנה את ירושלים

באדמת אנגליה הירוקה והנעימה

And did those feet in ancient time Walk upon Englands mountains green And was the holy Lamb of God on Englands pleasant pastures seen

And did the

Countenance Divine Shine forth upon our clouded hills And was Jerusalem builded here Among these dark Satanic Mills

Bring me my Bow of burning gold Bring me my Arrows of desire Bring me my Spear:  O clouds unfold Bring me my Chariot of fire

I will not cease from Mental Fight

Nor shall my Sword sleep in my hand Till we have built Jerusalem In Englands green&  pleasant Land

מתחת לשיר המקורי רשם המשורר את הפסוק "וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם ה', נְבִיאִים" (במדבר י"א כ"ט)

הפופולריות של השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השנים הראשונות לאחר כתיבתו לא עורר השיר תשומת לב מיוחדת בציבור הרחב. ב-1916 כלל אותו המשורר רוברט ברידג'ס באנתולוגיה של שירים פטריוטיים, "רוח האדם" (The Spirit of Man), שיצאה לאור כדי לעודד את רוחו של העם הבריטי בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. ברידג'ס ביקש מהמלחין יוברט פארי להתאים לשיר לחן פשוט, עבור קונצרט פומבי במסגרת מסע ציבורי לעידוד המורל. מאז הלחנתו הפך השיר לפופולרי. כנסיות וקתדרלות רבות באנגליה, וגם כנסיות אפיסקופליות בארצות הברית, אמצו אותו כמזמור, אף-על-פי שמילותיו אינן מילות תפילה במובן זה שאין בהן פנייה לאלוהים. השיר צבר אהדה גם מחוץ לכנסיות, ושרים אותו גם בבתי ספר, באירועי ספורט ובאירועים שונים בבריטניה וביתר המדינות שדוברות אנגלית. השיר רווח גם בעצרות פוליטיות, בעיקר של מפלגת הלייבור הבריטית.

מסופר על המלך ג'ורג' החמישי, שכאשר שמע את הגרסה התזמורתית בפעם הראשונה, אמר שהוא מעדיף את "ירושלים" על פני "אלוהים נצור את המלך" - שלמעשה איננו מוגדר כהמנון לאומי רשמי של הממלכה המאוחדת.

השיר הוקלט לאורך השנים במגוון סגנונות מוזיקליים. שלישיית אמרסון, לייק ופאלמר הקליטה עיבוד רוק מתקדם לשיר באלבומהּ Brain Salad Surgery. בשנת 1998 הוציא סולנה של איירון מיידן, ברוס דיקינסון, את השיר בעיבוד הבי מטאל הנמשך 6 דקות באלבום The Chemical Wedding. השיר הפך לחלק בלתי-נפרד מהרפרטואר של הזמר האפרו-אמריקני פול רובסון.

"ירושלים" היה אחד המזמורים המרכזיים ששר הקהל בחתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון בשנת 2011.

ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון הציע בשנת 2012, ש"ירושלים" תשמש כהמנון של נבחרת אנגליה בכדורגל ובענפי ספורט אחרים, מכיוון שלאנגליה (בניגוד לממלכה המאוחדת) אין המנון משלה, ונדרש המנון שיבדיל אותה מיתר האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון קיטס וויליאם בלייק, עוד משירי בליק וקיטס, מאנגלית יהושע כוכב, תל אביב: הוצאת אופיר, 1980

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]