ירושלים (שיר)

"ירושלים" (באנגלית: "Jerusalem"; נקרא במקור על פי השורה הראשונה "And did those feet in ancient time" "והאם אותן רגליים בזמן קדום") הוא שיר פופולרי אנגלי, שהיה לשיר פטריוטי בריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא ההמנון הלאומי הלא רשמי של אנגליה.

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השיר נכתבו על ידי המשורר האנגלי ויליאם בלייק, כשיר קצר שהיה הקדמה לשירה האפית "מילטון" (Milton), ויצא לאור לראשונה בשנת 1808.

ההשראה לשיר לקוחה ממיתוסים נוצריים שרווחו בבריטניה, ולפיהם ביקר ישו בצעירותו באי הבריטי יחד עם דודו יוסף הרמתי ומהאמונה לפי חזון יוחנן על הקמה עתידית של ירושלים החדשה. הנצרות בכלל, והכנסייה האנגליקנית בפרט, משתמשות במונח "ירושלים" לתיאור העולם האלוהי האידאי.

לפי הגישה המקובלת, השיר "ירושלים" מתאר את ביאתו השנייה של ישו והקמת ירושלים החדשה באנגליה, השיר נפתח בהתייחסות לביקורו האגדי של ישו על אדמת אנגליה.

התרגום לעברית

ושמא בימי קדם, הילכו אותן רגליים

באנגליה, ביָרָק ההרים

ולו נראה שה האלוהים הקדוש

בכרי אנגליה הנעימים

ועל גבעותינו הערפיליות

ההאירו פני האלוהים

ושמא נבנתה ירושלים כאן בין

טחנות קודרות, מעשה שדים

הבו לי קשתי, תוקד זהב

הבו לי, עוטי תשוקה, חֵצַי

היפתחו שמים, חניתי הב

הבו לי רכב אש עם סוּסַי

איאבק ברוחי מבלי חדל

ולא תדע חרבי בידיי תנומה

עד אשר נבנה ירושלים

באדמת אנגליה הירוקה והנעימה

המקור באנגלית

And did those feet in ancient time

Walk upon Englands mountains green

And was the holy Lamb of God

on Englands pleasant pastures seen

And did the Countenance Divine

Shine forth upon our clouded hills

And was Jerusalem builded here

Among these dark Satanic Mills

Bring me my Bow of burning gold

Bring me my Arrows of desire

Bring me my Spear: O clouds unfold

Bring me my Chariot of fire

I will not cease from Mental Fight

Nor shall my Sword sleep in my hand

Till we have built Jerusalem

In Englands green & pleasant Land

מתחת לשיר המקורי רשם המשורר את הפסוק ”וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם ה', נְבִיאִים” (ספר במדבר, פרק י"א, פסוק כ"ט).

הפופולריות של השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השנים הראשונות לאחר כתיבתו לא עורר השיר תשומת לב מיוחדת בציבור הרחב. ב-1916 כלל אותו המשורר רוברט ברידג'ס באנתולוגיה של שירים פטריוטיים, "רוח האדם" (The Spirit of Man), שיצאה לאור כדי לעודד את רוחו של העם הבריטי בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. ברידג'ס ביקש מהמלחין יוברט פארי להתאים לשיר לחן פשוט, עבור קונצרט פומבי במסגרת מסע ציבורי לעידוד המורל. מאז הלחנתו הפך השיר לפופולרי. כנסיות וקתדרלות רבות באנגליה, וגם כנסיות אפיסקופליות בארצות הברית, אמצו אותו כמזמור, אף-על-פי שמילותיו אינן מילות תפילה במובן זה שאין בהן פנייה לאלוהים. השיר צבר אהדה גם מחוץ לכנסיות, ושרים אותו גם בבתי ספר, באירועי ספורט ובאירועים שונים בבריטניה וביתר המדינות שדוברות אנגלית. השיר רווח גם בעצרות פוליטיות, בעיקר של מפלגת הלייבור הבריטית.

מסופר על המלך ג'ורג' החמישי, שכאשר שמע את הגרסה התזמורתית בפעם הראשונה, אמר שהוא מעדיף את "ירושלים" על פני "אלוהים נצור את המלך" - שלמעשה איננו מוגדר כהמנון לאומי רשמי של הממלכה המאוחדת.

השיר הוקלט לאורך השנים במגוון סגנונות מוזיקליים. שלישיית אמרסון, לייק ופאלמר הקליטה עיבוד רוק מתקדם לשיר באלבומהּ Brain Salad Surgery. בשנת 1998 הוציא סולנה של איירון מיידן, ברוס דיקינסון, את השיר בעיבוד הבי מטאל הנמשך 6 דקות באלבום The Chemical Wedding. השיר הפך לחלק בלתי-נפרד מהרפרטואר של הזמר האפרו-אמריקני פול רובסון.

"ירושלים" היה אחד המזמורים המרכזיים ששר הקהל בחתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון בשנת 2011.

השיר מושר גם בסרטים רבים כמו מרכבות האש ובדידותו של הרץ למרחקים ארוכים.

ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון הציע בשנת 2012, ש"ירושלים" תשמש כהמנון של נבחרת אנגליה בכדורגל ובענפי ספורט אחרים, מכיוון שלאנגליה (בניגוד לממלכה המאוחדת) אין המנון משלה, ונדרש המנון שיבדיל אותה מיתר האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת^[1].