טיוטה:שאיפנקום
שאיפנקום (בערבית: شايفنكم, או "מצרים: אנו צופים בך") היא יוזמה שהחלה עם שלוש נשים מצריות (מגישת חדשות בולטת, פרופסורית באוניברסיטה ויועצת שיווקית) "על מנת לעזור להביא שינוי פוליטי ודמוקרטי למדינתן".
שאיפנקום היא תנועה מפורסמת, העובדת על השגחת חוקיות ושלמות בחירות הנשיא והפרלמנט במצרים, דרך השתתפות הקהילה. מטרת התנועה הוא לחסל כל סוג שהוא של שחיתות במוסדות ממשלתיים ולא ממשלתיים, דרך פיקוח קהילתי, ומכוונת ללמד ולאפשר לדעת הציבור להתפתח למודעות של חוקי הדמוקרטיה. שאיפנקום נוסדה רשמית ב-2005, על ידי קבוצה של אנשים שלא שייכים לאותה קבוצה פוליטית, והתחילה את הניסיון הפיקוחי שלה בבחירות בעלות מועמדים רבים הראשונות לנשיאות במצרים. בחודש הראשון להשקת היוזמה התנדבו והצטרפו ברשת 5,000 איש, והשתתפו באופן פעיל 1,000 מתנדבים על מנת לפקח על הבחירות. היום התנועה כוללת מעל 10 מייסדים ומעל 1,000 מתנדבים רגילים. הארגון הוא ארגון ללא רווח וללא אידאולוגיה פוליטית או כלכלית. כל הכנסות הכספים של הארגון מתבצעת דרך יחידים מצרים.
מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשאיפנקום יש שלוש מטרות עיקריות, אחת היא לסיים כל צורה של שחיתות במוסדות הקהילתיים והפרטיים דרך פיקוח קהילתי. השנייה היא לאפשר לאזרחים להילחם נגד שחיתות. האחרונה היא שינוי, בסופו של דבר, במערכות הבחירות והמשפט. בכך התנועה עובדת על הדברים הבאים: •שחיתות ממשלתית •שחיתות משטרתית •שחיתות משפטית •שחיתות תאגידית •קלפטוקרטיה (ממשלת גנבים) •זיופי בחירות
דרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאיפנקום משתמש בקהל החברים הגדול שלה, כל צורות התקשורת החברתית, וקו חם לקבלת דיווחים על שחיתויות במדינה. לאחר מכן, שאיפנקום מתייקת את הדיווחים ומיידעת גוף מוסמך. אם הגוף המוסמך לא מגיב, שאיפנקום משתמשת בתקשורת על מנת להפיץ את האירוע, ועלולה גם לפתוח בהפגנות ושביתות. •תקשורת חברתית •העלאת מודעות •עריכת הגנה משפטית •מחאות לא אלימות •הפגנות •פעילות ברשת האינטרנט
סרטי תיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007, במאי הסרטים התיעודיים ג'האנה נוג'אים יחד עם שריף אל-קאטשה, שידרו את הסרט Shayfeen.com שהיה חלק מהפרויקט "למה דמוקרטיה".
חברי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקור, התנועה נוסדה על ידי שלוש נשים, אבל אחרי שנשפטו למוות במשטרו של מובארק, ואחרי הדחתו של מובארק מהשלטון בשנת 2011, התנועה נוסדה מחדש על ידי חברים חדשים. •אביה אלהאווי •אחמד חאפז •שריף אל-טאבעי •דליה סאמי •אנגי אל-חדאד •פאטמה זאקרייה •הבה הילאלי •לילה אמירי •מוחמד יחיה •בות'אינה כאמל •מוסטפא חגאזי •נעמת ח'ליל •ראגיה עמראן •שרין אל-תוני •סאברין אבו סאבעה •מוחמד עבד אל-עזיז •אחמד אל-רפאעי •אכמל קרטאם
אף על פי כן, לתנועה יש יותר מעשרת אלפים חברים מתנדבים לאותה מטרה. מפאת המטרות התנועה יצרה מדיניות של פרטיות אשר אינה מאפשרת לשתף את שמות חברי התנועה, בשל חשש ממעמד פוליטי לדין.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרום האביב הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתם החלה בשנת 2005, אחרי שהנשיא חוסני מובארק הכריז שבפעם הראשונה אחרי 24 שנים הבחירות הקרובות יהיו בחירות רבות מפלגות. הדבר עורר הפגנות על ידי המצריים שגינו את המהלך כאחיזת עיניים. כאשר הממשלה הגיבה בסנקציות אלימות, בות'אינה כאמל, גהאדא שאהבאנדר ואנגי אל-חדאד החליטו שהם לא יכולים לעמוד בשקט מול הסנקציות האלימות והקימו את "שאיפנקום". בבחירות 2005, הם חמשו את תומכיהם במצלמות וידאו ושלחו אותם לקלפיות ברחבי המדינה כדי לפקח על הבחירות ולתעד את התהליך הפוליטי. הם היו עדים לזיופים בקלפיות והפחדת בוחרים, כוחות הביטחון חסמו בוחרים להיכנס לקלפיות לסיבוב שני של בחירות. בסיבוב השלישי, תסכול הבוחרים גרם לעימותים אלימים ברחובות בין המפגינים למשטרה.
למרות אכזבת אחוז הבוחרים של 30%, מנהיגי שאיפנקום היו מעודדים מנכונותם של שני שופטים לחקור זיוף בחירות בעזרת 18 מעמיתיהם. השופטים מצאו ראיות לזיוף, דבר שגרם לאנשים להבין את כוחם והשפעתם של השופטים. שאיפנקום התחילה לגייס תמיכה למערכת משפט עצמאית, ולמרות האיסור על אספות של יותר מחמישה אנשים, המונים התאספו מחוץ למועדון השופטים המצריים כדי להראות על תמיכתם. הרבה מהקהל נאסר והוכה, ובתוכם מחמוד המזה, שופט בעצמו. שלוש המייסדות של שאיפנקום החליטו להפיק סרטון ששודר ברשת BBC, על מצב המערכת המשפטית ולהשתמש בכל אמצעי טכנולוגי לרשותם – רדיו, טלוויזיות ואינטרנט – על מנת לעודד את האוכלוסייה לתמוך ב"צעדת השופטים" למען מערכת משפט עצמאית ב 25 במאי 2006. הצעדה והמחאה הובילו למאסר של אלפי אזרחים מצריים, אנשים שנשארו בכלא אפילו חודשים אחרי. למרות המחסור בכסף והכישלון בלהשיג את יעדיהם הקודמים, שאיפנקום המשיכו לפעול. אנגי דיברה אל קבוצת מנהיגי העולם (כמו נשיא האמריקאי לשעבר ג'ורג' ווקר בוש) באו"ם. היא תיארה את חוסר החופש הפוליטי במצרים. באביב 2007, שאיפנקום יצאו בקמפיין נגד 34 תיקונים בחוקה אשר היו מוסיפים בה חלקים מחוקי החירום.
אחרי האביב הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוך כדי המהפכה המצרית ב-2011, התנועה הוקמה מחדש, בשיטות שונות. הם התחילו בלהתכונן לבחירות לנשיאות מצרים הראשונות חודשים לפני שהם הוכרזו, אוספים אלפי מתנדבים מכל 27 נפות מצרים. הם סיפקו למתנדבים אימונים טובים והסברים מה הם הולכים לעשות, דרך סרטונים באתר YouTube וסמינרים ברשת. אנשי ציבור לקחו על עצמם לשים עין על אי סדר בבחירות. אם אזרח היה נתקל באלימות, הוא היה מתקשר לקו החם מדווח על כך. דיווחים היו גם מופצים דרך הרשתות החברתיות Twitter ו- Facebook. דיווחי אלימות היו מופיעים מידית באתר האינטרנט כלא מאושרות. אחרי כמה דקות, משגיח רשמי היה מאשר או דוחה את הדיווח. בשני הימים הראשונים של הבחירות לנשיא מצרים, שאיפנקום קבלה מעל 1,000 דיווחי אלימות ברחבי מצרים. שאיפנקום נשארה לפעול כתנועה המשגיחה נגד שחיתות.
פורט סעיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאיפנקום פתחה לראשונה את חבר הנאמנים שלה בפורט סעיד לאחר המהומות באצטדיון פורט סעיד באפריל 2013.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:מצרים: פוליטיקה קטגוריה:שדולות קטגוריה:המהפכה במצרים (2011)