קלפטוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיטות ממשל

אוליגרכיה
אנרכיזם
דיקטטורה
דמוקרטיה
סוציאל-דמוקרטיה
דמוקרטיה ליברלית
דמוקרטיה רפובליקנית
דמוקרטיה מסורתית
ליברליזם
ליברטריאניזם
מונרכיה
מונרכיה חוקתית
משטר צבאי
פשיזם
קומוניזם
סוציאליזם
רפובליקה
תאוקרטיה
מריטוקרטיה

פורטל מדע המדינה

קלפטוקרטיהיוונית: κλεπτοκρατία - שלטון הגנבים. κλέπτης "קלפטו" - גנב, κράτος "קרטוס" - שלטון) היא מאפיין של שחיתות שלטונית, המתאר ממשלה עם מנהיגים מושחתים (קלפטוקרטים) המשתמשים בכוחם לנצל את האנשים ואת המשאבים הטבעיים של הטריטוריה שלהם כדי להרחיב את העושר האישי שלהם ואת הכוח הפוליטי. בדרך כלל מערכת זו כוללת מעילה בכספי ציבור על חשבון האוכלוסייה הרחבה. ממשל המאופיין בקלפטוקרטיה לעיתים אף לא טורח להסתיר את התנהלותו חסרת התקינות[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלפטוקרטיה קשורה לרוב בדיקטטורה, אוליגרכיה, ממשל צבאי ושיטות ממשל אחרות של שלטון אבסולוטי ונפוטיזם, שהן שיטות ממשל שאינן מאפשרות פיקוח על מוסדות השלטון.

קלפטוקרטיה נפוצה במיוחד במדינות מתפתחות שכלכלותיהן מבוססות על יצוא של משאבים טבעיים. הכנסות היצוא פועלות כמעין דמי שכירות קבועים אשר קל יותר לנצל מבלי לגרום להקטנת ההכנסות.

קלפטוקרטיה במדינות מתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר של אוניברסיטת קליפורניה[2] בדק את מאפייניהן של מדינות מתפתחות רבות הסובלות תחת שלטון של קלפטוקרטים, אשר הנהיגו מדיניות כלכלית מאוד לא יעילה, תוך הפקעת העושר הציבורי כדי להשתמש בו לתועלתם או לתועלת בני בריתם.

החוקרים העלו במחקרם כי הצלחת הקלפטוקרטים נשענת, בין השאר, על יכולתם להשתמש באסטרטגיית 'הפרד ומשול', שמתאפשרת בזכות חולשתם של מוקדי הכוח הנוספים בחברות אלה, כדוגמת בכירים בתקשורת או במשטרה. כדי להדיח קלפטוקרט, לרוב נדרש שיתוף פעולה רחב של גורמים שונים בחברה, אך את שיתוף הפעולה הזה עלולה ההנהגה לרוקן מתוכן מראש, על ידי הטלת שיעורי מס מוגזמים על כל אזרח שמסכן את השלטון, ולחלק את הרווחים מחדש לגורמים העלולים לשתף פעולה עם אותו אזרח מורד. השלטון שואף לשמר בכל עת מעין שיווי משקל שבו כולם מנוצלים, ואף אחד לא מאיים על השלטון. אם שיווי המשקל מופר, פועל השלטון על ידי איומים והפעלת כוח כדי להשיב את הסדר על כנו.

מדיניות קלפטוקרטית נפוצה יותר כאשר קיימת עזרה כספית מגורמים חיצוניים כמו מדינות או ארגונים, או רווחים קבועים ממשאבי טבע, אשר מספקים לשליטים אמצעים משמעותיים לקנות בהם את תמיכתם של המתנגדים הפוטנציאלים של השלטון.

גורם נוסף אשר מגביר את הסיכוי לקלפטוקרטיה הוא כאשר קבוצות האופוזיציה חלשות; כאשר הפריון הממוצע במשק נמוך; וכאשר יש אי-שוויון כלכלי גדול יותר (כי כאשר ישנם מוקדים רבים של כוח, קשה יותר לקנות את תמיכת כולם).

שיתופי פעולה בין מדינות קלפטוקרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרה של שרה צ'אייס: "גנבי המדינה: מדוע שחיתות מאיימת על הביטחון הגלובלי", היא סוקרת לעומק מספר מדינות בעלות מאפיינים קלפטוקרטים, ומציגה רשת קשרים חוצת-מדינות שקיימת בין המדינות הנגועות בקלפטוקרטיה, כדי לשמר באופן הדדי את המאפיינים והאינטרסים של השלטון.

דוגמאות שמספקת צ'אייס[3] הן למשל תפקודו של הסקטור הבנקאי של מולדובה כחלק מהרשת הקלפטוקרטית של רוסיה, אשר לכאורה מספק שירותי הלבנת כספים בהיקף של מיליארדים בשנה. כמו כן, האינטרסים העסקיים הטורקיים מוטמעים עמוק באזרבייג'ן, ורשתות ממשלתיות-עסקיות באמריקה המרכזית פועלות בשיתוף פעולה סבוך במיוחד כדי ליצור מצב ששוק החשמל במדינות המקומיות יישאר רווחי ללא הפסקה, למרות הפרות רבות של תקנות איכות הסביבה.

מסקנתה של צ'אייס מין המחקר שלה, הוא שאי אפשר לפעול במגזרים כלכליים הנשלט על ידי רשתות קלפטוקרטיות - למשל, במקומות כמו אזרבייג'ן, הפיליפינים, קזחסטן או טורקיה - מבלי להסתבך ברשת. משמעות הדבר היא קבלת טובות הנאה - כגון מחירי רצפה על קרקעות או שירותים, השגת היתרים שאינם נגישים לציבור הרחב, השתתפות בהלבנת הון, שוחד, או כולם גם יחד.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות של משטר או ממשלה הנגועים בקלפטוקרטיה הן בדרך כלל שליליות בכל הנוגע לרווחת כלכלת המדינה, ענייני המדינה וזכויות האזרח. ממשל קלפטוקרטי בדרך כלל הורס את הסיכויים של השקעות זרות, ובאופן דרסטי מחליש את השוק המקומי ואת הסחר חוצה הגבולות.

ממשלים קלפטוקרטיים משתמשים נוטים להשתמש לרעה בכספי מסים שהיו עשויים להיות מיועדים למוצרים ציבוריים כגון בניית בתי חולים, בתי ספר, כבישים, פארקים - הם גורמים להשפעות שליליות נוספות על איכות חייהם של אזרחים.

האוליגרכיה הבלתי רשמית הנובעת מאליטה קלפטוקרטית מחלישה את הדמוקרטיה בארצם, או כל פורמט פוליטי אחר העשוי לאיים על שלטונם.

דמוקרטיה ולא קלפטוקרטיה - שלט להפגנה

סממני קלפטוקרטיה בממשל בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות השבעים של המאה ה-20 רבו בממשל בישראל סממני השחיתות שנקשרו במפלגות השלטון[4], תחילה במפלגת העבודה, ובהמשך גם במפלגות אחרות:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר בנושא, מאת שרה צ'אייס, כותבת הספר זוכה הפרסים, "גנבי המדינה: מדוע שחיתות מאיימת על הביטחון הגלובלי".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]