טיוטה:שלמה סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה סופר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בדצמבר 1900
ב' בטבת תרס"א
בלצי, סרביה
פטירה 1999 (בגיל 98 בערך)
תאריך עלייה 1907
פעולות ומבצעים
לוחם בגדודים העבריים, ממקימי משטרת תל אביב, הקים את משטרת ירושלים והיה מפקדה הראשון.

שלמה סופר (24 בדצמבר 1900, ב' בטבת ה'תרס"א - 1999) היה לוחם בגדודים העבריים, ממקימי משטרת תל אביב, הקים את משטרת ירושלים והיה מפקדה הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופר נולד בשנת ה'תרס"א, 1900, בעיירה בלץ שבסרביה (כיום במולדובה) לרב נח, סופר סת"ם ולרייזל. צאצא של הרב לייב שרה'ס.

בשנת 1907 עלה עם הוריו לשכונת נווה שלום ביפו. למד בתלמוד-תורה שערי תורה ואחר כך בישיבה הקטנה של הרב קוק, ופעמים קיבל ממנו פרסים על הצטיינות בלימודים.[1] בזמנים שערבים וגרמנים היו מציקים ליהודים בנווה צדק ונווה שלום, ארגן סופר את חבריו להילחם בהם, עד שהפסיקו את הצקותיהם.

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת העולם הראשונה התנדב במטבח-העם בתל אביב, שנועד להקל את מצוקת רעבונם של נפגעי המשבר הכלכלי. בעת הגירוש הכללי מיפו ותל אביב יצא לעבודה ולשמירה בפרדסים ובכרמים בראשון לציון.

לאחר תחילת המנדט הבריטי, ובהשפעת נאומי ז'בוטינסקי, היה בין ראשוני המתנדבים בגדודים העבריים. שירת שם כ-3 שנים, עד לדרגת סמל. מהגדוד נשלח לשרת במשטרה הצבאית ביפו בתפקיד סמל אחראי ופעל בעיקר באזור מנשייה. במסגרת שירותו מנע התנפלויות ערביות נגד יהודים, והעביר נשק לצורכי ההגנה.

לאחר שהשתחרר מהגדודים העבריים החל לעבוד כמפקח סניטרי של עיריית יפו. בזמן שפרצו מאורעות תרפ''א נחלץ ממרכז יפו לת"א, ואז התייצב בשורות ההגנה. השתתף בהדיפת התקפות הערבים, ואז נאסר על ידי קציני משטרה בריטיים, להם סירב למסור את נשקו. בתגובה הוא נכלא במשרד בבית הסראיה ביפו, והצליח להתחמק ממנו דרך החלון וגגות האזור, עד שבחשכה הצליח לחזור לתל אביב ולהגנה.

לאחר המהומות אסר עליו קפטן סקוט, המנהל הבריטי של עיריית יפו, לחזור למשרתו. הוא הזהיר אותו לא להיכנס ליפו כיוון שהערבים נדרו להרוג אותו בגלל פעולותיו נגד הפורעים. סופר נענה להזמנתו של דיזנגוף, ויחד עם צבי רוזין עבד על איסוף חומר וחקירות מטעם הוועדה העברית לחקירת המהומות ביפו.

עבודתו כשוטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשטרה הבריטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתו ביפו ביצעו ערבים ששירתו במשטרה הבריטית מעשי שוד ורצח בחסות החוק בלי להידרש למשפט על כך. סופר זיהה את הצורך בשירות יהודים במשטרה. הוא התנדב עם כמה חברים למשטרת תל אביב, שהייתה אוטונומית למחצה, ושימש שם כמזכיר. ב-1922 הועבר למרכז המחוזי לחקירת פשעים ביפו במשטרה הכללית. ב-1923 גמר בבית הספר לשוטרים בירושלים קורס בן שלשה חדשים, קיבל שני פרסי הצטיינות, הועלה לדרגת קורפורל ונתמנה לאחראי במשטרת מנשייה ביפו.

ב-1925 הועבר להנהלת מחוז המשטרה בירושלים. הוא היה היהודי הראשון בתפקיד סמל אחראי בהנהלה זו והנהיג בה את השימוש בשפה העברית בפנקסים רשמיים.

ב-1926 הועלה לדרגת קצין ונתמנה במקום דוד תדהר למפקח התחנה לעיר החדשה ולאזור הכפרי. עבר מספר קורסים ובחינות, ובכללם שתי שנות לימוד בשיעורי המשפט הממשלתיים, הצטיין בבחינות ועלה בשלבי הדרגות והתפקידים. היה זמן-מה ממלא מקום התובע הכללי המחוזי.

ב-1933 הוטל עליו לעזור לקצין בכור שלום-שיטרית בחקירת רצח ארלוזורוב מכיוון שקבעו ראשי הבולשת הבריטית להטיל את האשמה על חברי המפלגה הרוויזיוניסטית. אחר כך סיפח אותו הקפטן הארי רייס, מנהל הבולשת, למרכז לחקירת פשעים. ב-1937 הועלה לדרגת קפטן. בין הפללותיו נמנים רצח המהנדס צוואנגר, תפיסת מזייפי הלירות הארץ-ישראליות בירושלים

המרד הערבי הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת המרד הערבי הגדול ארגן קבוצות שוטרים להגן על היהודים מפני כנופיות ערביות שגם אסרו פורעים ואף הביאו להרשעת חלקם והענשתם. בביקורי הפתעה החרימו תחמושת ונשק מהערבים. בין היתר חשפו נשק וכרוזי הסתה שהוסתרו תחת השטיח בכיפת הסלע, דבר שנאסר בפרסום בשעתו.

באוגוסט 1936 חשפה יחידתו חבילה חשודה שתוכננה לחסל את ז. שדייבר, מנהל מחסני ערובה בתל אביב. בחיפוש אחר הכנופיה הסתבר שהם תכננו לרצוח אנשי ציבור רבים, ביניהם חיים ויצמן, דוד בן-גוריון ומאיר דיזנגוף. בנוסף, סיכל תוכניות להתקפת שכונות מערב ירושלים ולהפצצת תחנת אגד ושוטרים יהודים בירושלים.

בשנים הללו הציל הרבה נפשות מטביעה בים בזכות היותו שחיין טוב, והוזכר לשבח בפקודות היום של המשטרה. ביוני 1938, בחלוקת אותות-כבוד לרגל יום-הולדת מלך בריטניה, הוענקה לו המדליה של B, E, M, בעד שירותו המצוין במלחמה בפורעים - כפי שהוסבר בפקודת היום של המפקח הכללי של המשטרה, וב-1947 קיבל את המדליה המשטרתית הקולוניאלית בשל פעולות ראויות לשבח בקשר למאסר פושעים פליליים.

הקמת משטרת ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות כל עבודתו וההערכה כלפיו, לא קודם מעבר לדרגת קפטן, משום שלא הסכים לשתף פעולהה עם הבריטים בתפיסת אנשי המחתרות. עקב כך רצה להתפטר מהמשטרה אך שוכנע על ידי מספר אישים חשובים ממוסדות היישוב הישן בדבר החובה להמשיך ולא למסור לזרים את מקומות היהודים במשטרה ובבולשת. כך נשאר בשרות ב"בווינגראד" הירושלמי תוך הרגשת איבה מצד אנשי המשטרה הבריטיים שרצו לסלקו. תוכנית הבריטים הייתה להישאר רק עם שוטרים ערבים, וכך יוכלו ביום צאתם מירושלים למסור את מגרש הרוסים לכוחות הלוחמים הערבים. אולם המזימה סוכלה. ביום 14 במאי 1948, יום צאת השלטון הבריטי מירושלים, פרצו שוטרים עברים ובראשם סופר לבניני המשטרה במגרש הרוסים ובעזרת חיילים מהמחתרות השתלטו על כל מגרש הרוסים ועל אותם חלקי הרכוש והציוד והנשק שהבריטים לא הספיקו לחבל או לגנוב ולמכור לערבים.

סופר, יחד עם חבריו, היה מסייר בירושלים ומגיש עזרה לנפגעים.

באותה התקופה, הבריטים הציעו לו לעבור לקניה ולשרת שם בתפקיד גבוה אך הוא סירב. לאחר זמן מונה סופר לראש משטרת ירושלים.

נגד סופר נמסרו האשמות, ובעקבות זאת הושעתה עבודתו. לאחר בירור, קבע בית הדין שהן חסרות כל יסוד, והוא הוחזר לאגף חקירת הפשעים במטה הארצי של משטרת ישראל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא את קיילה פרשקובסקי, ובבשנת 1924 נשא לאשה את שושנה קדוש. לאחר מותה, נשא את זהבה. בנה את ביתו בשכונת בית וגן בירושלים. נבחר לגזבר ולחבר הוועד הפועל והמועצה של אגודת בית וגן, והיה חבר מועדון מנורה וחבר לשכת בני ברית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]