טיוטה:שמעון פרידליך
שמעון פרידליך ברגופן (ב' אדר א' תרס"ב, 9.2.1902–16.5.1960, י"ט אייר תש"כ), איכר וחלוץ דתי, ממייסדי כפר יעבץ ומזכירו, מייסד החינוך הדתי בקדימה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-1902 בקרקוב, השני משמונה אחים, למשפחת ברגופן[1] שהשתייכה לחסידות צ'ורטקוב. שני אחיו, שלמה ויחזקאל נספו בשואה.
עלה לארץ בשנת 1924 התגורר בירושלים כשנתיים, ולאחר מכן עבר לאזור השרון ועבד בסלילת כביש זיכרון יעקוב - בנימינה. מנהל העבודה היה דוד בן-גוריון.
בשנת 1932 היה ממייסדי היישוב כפר יעבץ[2], היה מזכיר הישוב, וניהל את העבודה בפרדסים.
עקב הפגזות ירדניות והמצב הבטחוני ב-1946 עברה המשפחה לקדימה.
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במעברה בקדימה הגיעה קבוצה גדולה של עולים מתימן, ונוצר צורך במענה חינוכי הולם. אנשי מפא"י הפנו אותם לבית הספר הכללי[3]. הקבוצה בהנהגת הרב שמעון צאלח[4] פנתה לשמעון, שהיה מקושר לראשי הפועל המזרחי, חיים משה שפירא[5] ובנימין שחור, והוביל מאבק למען הקמת חינוך דתי לעולים החדשים, רובם מתימן[6]. במסגרת זו הביא מורים, דאג למשכורתם וכך הקים בית ספר חדש. בשלב ראשון בית הספר פעל בתוך בית ערבי נטוש, לאחר מכן בצריפים, ורק לבסוף השתכן במבנה קבע בשיכון 'יציב' בקדימה. בנוסף לכך שמעון הקים בקדימה מועדון נוער דתי, שלימים הפך לסניף של תנועת הנוער 'בני עקיבא' בקדימה.
שמעון נפטר בפתאומיות מהתקף לב בל"ג בעומר ב-1960.
בית הכנסת "בית שמעון"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשכ"ב הוקם בעיירה בית כנסת לזכרו של שמעון. בית הכנסת ממוקם ברחוב שבזי 9 בקדימה[7].
צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו: בנו הבכור, אברהם, חבר קיבוץ שלוחות, בתיה, עובדת סוציאלית, בנו הצעיר, הרב עוזיאל פרידליך, ממייסדי ישיבת הר עציון ומחנך בה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שם משפחתו של שמעון היה 'פרידליך' ולא 'ברגופן' בעקבות שם משפחתה של האם, חנה פרידליך. הסיבה לכך הייתה שאברהם, אבי המשפחה, לא אישרר את נישואיו היהודים גם בבית הדין האזרחי. עקב כך לא הוכרו נישואיהם ע"י השלטון הפולני, וכך קיבלו הילדים את שם המשפחת האם, כילדים של אם שאינה נשואה.
- ^ בכרזה אל 'איכרים החרדים לדבר ד' מופיע שמעון פרידליך כנציגו של כפר יעבץ. הכרזה מופיעה בתערוכה 'מדינה נולדת' של אברהם אטינגר במכון מאיר.
- ^ נראה שמדיניות זו קשורה לגישת החינוך האחיד שאפיינה את הדרך החינוכית הראשונית שבה נהגו במעברות.
- ^ מצאצאי הרב יחיא צאלח וממוציאי ספריו לאור, עלה מצנעא ושימש בתחילת שנות ה-50 כרב המושבה קדימה (משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן כרך א, עמ' 505).
- ^ עמו היה בקשרי ידידות עוד מזמן עלייתם ארצה. (דרוש מקור)
- ^ בין הילדים התימנים במעברה שלמדו בבית הספר החדש שהוקם היה רצון ערוסי, לימים יהיה הרב הראשי של קרית אונו. ילד, יחיאל קיסר (שאחרי זה יהפוך למנהל בית ספר בתל-מונד). אחד המורים שגייס שמעון לבית ספר היה חיים ברכה, שאחרי זה הפך לראש המועצה קדימה.
- ^ נמצא ברשימת בתי הכנסת של קדימה.