בנימין שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנימין שחור
Binyamin Shahor.jpeg
לידה 28 במאי 1916
כ"ד באייר ה'תרע"ו
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1979 (בגיל 63)
ו' בכסלו ה'תש"ם
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפד"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
30 בנובמבר 195921 בינואר 1974
(14 שנים)
כנסות 4 - 7
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בנימין נטע שחור (28 במאי 1916 - 26 בנובמבר 1979), היה איש ציבור ישראלי ממייסדי תנועת בני עקיבא ומראשי הפועל המזרחי[1], כיהן כחבר הכנסת וכסגן שר הדתות מטעם מפד"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחור נולד בירושלים בשנת 1916 לרב משה לייב שחור ולשרה, בתו של דב ימיני ממייסדי פתח תקווה. בצעירותו למד בישיבת עץ חיים, ואחר כך היה פעיל בייסוד תנועת בני עקיבא, ובשנת תרצ"ה התמנה לחבר ההנהלה הארצית של התנועה. בשנת 1939 היה בין מייסדי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה יחד עם הרב משה צבי נריה.

שנים רבות ניהל את עיתון "הצופה", מייסודה של תנועת המזרחי, ארגן את המיזוג בין "המזרחי" ל"הפועל המזרחי" ל"חזית דתית לאומית מאוחדת" שהפכה בהמשך למפד"ל[2], ולאחר מכן מונה למזכ"ל המפד"ל וכונה "האיש החזק"[3] במפד"ל וב"סיעה המרכזית" שבה (סיעתו של השר משה חיים שפירא). היה יושב ראש מטה הבחירות של המפד"ל[4] מהבחירות לכנסת ה3[5] ועד הבחירות לכנסת ה6, במשך תקופה זו זכתה המפלגה ב11-12 מנדטים.

בשנים 19591974 כיהן מטעם המפד"ל כחבר כנסת והיה חבר, לסירוגין, בוועדת הכלכלה, ועדת הפנים, ועדת הכנסת וועדת החינוך והתרבות. כיהן כסגנו של שר הדתות הרב זרח ורהפטיג בממשלה ה-13 וה-14 (19661969).

היה מעורב בחיזוק שירותי הדת[6] והרבנות המקומית בארץ[7] ובפרט ברבנות הראשית לישראל[8]. ב-1960 לאחר פטירתו של הרב הרצוג נאבק[9] בניסיונות מפא"י ובן-גוריון לבטל את מעמדה הרשמי של הרבנות הראשית[10], מאוחר יותר היה בין הדוחפים להתמנותו של הרב שלמה גורן לרב ראשי[11]. ובין האחראים על שיקום המקומות הקדושים בירושלים, יהודה ושומרון אחרי מלחמת ששת הימים[12].

בנו הבכור היה הרב אפרים יונה שחור שהיה מראשוני הר"מים בישיבת הר עציון[13] שימש כראש ישיבה בישיבת קריית שמונה[14], והיה ר"מ במכון מאיר[15].

בנו השני היה ד"ר דב שחור. בנו של דב, אורי[16], נרצח על ידי מחבלים בשנת 1995 בעת טיול בוואדי קלט.

בנו השלישי הוא הרב זאב שחור, ששימש במשך עשרות שנים ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הראשון שהוקם לאחר האיכלוס ביישוב העירוני אפרת שבגוש עציון נקרא "נטע בנימין" על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מת בנימין שחור", מעריב 27.11.79
  2. ^ "דרכו של בנימין שחור מבני עקיבא למשרד הדתות", הצופה 4.2.66
  3. ^ "הסיעה החדשה במפד"ל זכתה בניצחון ראשון", על המשמר 17.5.1965
  4. ^ בבחירות לכנסת השלשית כונתה המפלגה "חזית דתית לאומית".
  5. ^ ב. שחור: רוב הציבור הדתי התרכז סביב החזית הדתית הלאומית
  6. ^ נחנך בניין המועצה הדתית באור יהודה
  7. ^ "רבנים חדשים החלו בכהונתם בערי ישראל" הצופה, 29.10.69
  8. ^ ביום ג' הבא ד' ניסן - הבחירות למועצת הרבנות הראשית ; חוק בחירות הרבנות הראשית לקריאה ראשונה בכנסת
  9. ^ "ב. שחור: מאבקנו לעצמאותה של הרבנות הראשית", הצופה 16.11.60
  10. ^ "נטייה בממשלה לשנות תקנות הבחירות לרבנות הראשית", למרחב 21.11.60
  11. ^ הרב אונטרמן הסכים לוותר על משרת הרב הראשי
  12. ^ שבח לפעולות משרד הדתות
  13. ^ ישיבה בכפר עציון
  14. ^ ישיבת קרית שמונה - אודותינו
  15. ^ מכון מאיר שלנו
  16. ^ דף לזכר אורי שחור, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.