טיוטה:תשלום פרוטקשן לבדואים באתרי בנייה
תשלום פרוטקשן לבדואים באתרי בנייה, הוא תופעה שבה קבלני בנייה משלמים פרוטקשן (דמי חסות) לבדואים בתמורה לשמירת הציוד מפני גניבתו או השחתתו על ידם או על ידי אחרים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוטקשן על ידי עבריינים בחברה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2021 נפתחו במשטרת ישראל 105 תיקי סחיטת דמי חסות: 39% מהם במחוז צפון, 18% מהם במחוז חוף ו-15% מהם במחוז דרום.
על פי הנתונים, ארגוני הפשיעה בישראל עוסקים בסחיטה באיומים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. בתחילת שנות האלפיים נעשה מהלך להתמודדות עם ארגוני פשיעה בחברה היהודית באמצעות פעילות של המשטרה בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפה נוספים. שבעקבותיו קרסו ארגוני הפשיעה היהודיים, ופעילות הפשיעה בתחום הסחיטה באיומים עברה ליישובים ערביים שבהם פעילות המשטרה נמוכה יותר והאכיפה יעילה פחות.
יחד עם זאת כיום אי-אפשר לפלח את נתוני סחיטת דמי החסות לפי קבוצות אוכלוסייה (או לפי פרמטרים נוספים). ועל כן לא ניתן לדעת כמה מהאירועים נעשים בידי ערבים וכמה נעשים בידי יהודים. בחברה הערבית, סחיטת דמי חסות מאפיינת בעיקר ארגוני פשיעה.[1] כאשר מקורם של כ–30% מאירועי הירי בחברה הערבית קשורים בעבירות "פרוטקשן" או בערבית "ח'אווה". הכנסות של ארגוני הפשיעה מסחיטת דמי חסות בשנה מגיע לכ-2 מיליארד שקל. כאשר גביית דמי החסות נעשית בכל אזור שיש בו פיתוח עסקי-מסחרי בעיקר בערים מתפתחות.
פרוטקשן שנדרש על ידי ערבים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגוני הפשיעה הערבים בצפון הם בעיקר בכפר טובא־זנגריה שבו מתנהל מאבק ישיר מול ראשי ארגוני הפשיעה ביישוב, שאחראים לסחיטת דמי החסות באזור הצפון. הקושי למגר את התופעה נובע מחוסר ראיות.[2]
סחיטת דמי החסות על ידי כנופיות הפשע בישראל, נעשית במסווה של חברות שמירה המעסיקות מארגני שמירה עבריינים, כך למעשה סחיטת דמי החסות נעשית בכסות של גוף חוקי המנפיקות לבעלי העסקים נסחטים חשבוניות כדין, עניין המקשה את הוכחת עבירת הסחיטה באיומים. העבריינים גובים את הכסף מבעלי העסקים תוך איומים על חייהם ורכושם. "חברות השמירה" העברייניות מחלקות ביניהן את האזורים הגאוגרפים שבהם גובים את דמי החסות.[3] כך לדוגמא נחשפה בשנת 2017 פרשת שסחיטת דמי חסות בצפון מהקרן הקיימת לישראל (קק"ל), עבור שירותי שמירה באתר "אגמון החולה", שירותים שלא סופקו בפועל. [4]
פרוטקשן שנדרש על ידי בדואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוטי היינריך., בדואים – בעיה ללא פיתרון, באתר קו ישר, בנובמבר 2013
- ניקי גוטמן, מכת "הפרוטקשן הבדואי" בשדרות מחריפה, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2018
- אדי גל, עדות ראשונה של קבלן מהקריות: מדוע החלטתי לשלם דמי חסות לעבריינים?, באתר mynet קריות, 6 בספטמבר 2019
- יניר יגנה, "אם תתלונן במשטרה יפגעו בך": הקבלן הבדואי שנסחט ונאלץ לשלם דמי חסות, באתר וואלה!, 24 ביוני 2021
- שמעון איפרגן, "כמעט כולם משלמים פרוטקשן לעבריינים ומי שאומר לא משקר", באתר מאקו, 29 באוקטובר 2021
- "הראיסים"; בדואים גבו פרוטקשן בסך 15 מיליון ש"ח, באתר "סרוגים", 28 במרץ 2022
- תום קליינר, 7 בדואים חשודים ב"פרוטקשן" וסחיטה באיומים בדרום ובמרכז הארץ, באתר עכשיו 14, 28 במרץ 2022
- אלון חכמון, חשד: "ראיסים" בדואים השתלטו על טריטוריות שמירה של אתרי בנייה, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נורית יכימוביץ-כהן, סחיטת דמי חסות, באתר הכנסת
- ^
יהושע בריינר, "כולם מפחדים, אתה רוצה שמחר יירו על היקרים לך?", באתר הארץ, 31 במרץ 2021
- ^ אלי אשכנזי, בכיר בפרקליטות: עם החקיקה הקיימת לא ניתן למגר את תופעת גביית דמי החסות, באתר וואלה!, 13 ביולי 2021
- ^ אלה לוי-וינריב, קק"ל שילמה מיליוני שקלים דמי חסות למשפחת פשע בצפון, באתר גלובס, 19 בפברואר 2017
