טימותיאוס

טימותיאוס
Τιμόθεος
לידה	17; ליסטרה, טורקיה
פטירה	97 (בגיל 80 בערך); אפסוס, האימפריה הרומית
מקום קבורה	כנסיית השליחים הקדושים
תפקיד	בישוף
השקפה דתית	נצרות

ערך זה עוסק בבישוף נוצרי. אם התכוונתם למצביא עמוני מהצבא הסלאוקי, ראו טימותיאוס (עמון).

טימותיאוס (יוונית: Timótheos, Τιμόθεος). משמעות השם: "המכובד על ידי אלוהים" או "המכבד את אלוהים" או "הירא את אלוהים") היה בישוף נוצרי בן המאה הראשונה לספירה. נולד בשנת 17 לערך ומת בשנת 97 לערך. על פי הברית החדשה, היה טימותיאוס בן לווייתו של השליח פאולוס במסעותיו להפצת הבשורה הנוצרית. הוא גם הנמען של שתיים מאגרותיו של פאולוס - האיגרת הראשונה אל טימותיוס והאיגרת השנייה אל טימותיאוס.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימותיאוס נזכר בברית החדשה לראשונה בזמן ביקורו השני של פאולוס בליסטרה שבאנטוליה שם הוא מוזכר כתלמיד. פאולוס התרשם ממנו ולקחו לו כבן לוויה^[1]. טימותיאוס היה בן לאב יווני ולאם יהודייה, אולם לא נימול. פאולוס דאג למול אותו, על פי הטקסט, כדי שיהיה מקובל על היהודים. הוא התלווה לפאולוס במסעותיו לפריגיה, גלטיה, מיסיה, טרואס, פיליפי, וריה, וקורינתוס. אמו אבניקה וסבתו לואיס מוזכרות כנשים מאמינות, מה שמרמז על האפשרות להיותן נוצריות. מעט ידוע על אביו, מעבר לעובדה שהיה יווני.

טימותיאוס היה כלוא לפחות פעם אחת, זאת אנו למדים מהמסופר באיגרת אל העברים על שחרורו לחופשי^[2]. כמו כן, נראה כי טימותיאוס סבל תדיר מכאבי בטן^[3]. לפי מסורת מאוחרת, פאולוס הסמיך אותו לתפקיד בישוף אפסוס בשנת 65, שם שרת 15 שנה. בשנת 97 (כשהוא בן 80), טימותיאוס ניסה למנוע מצעד סגידה לאלילים פגאניים ובתגובה להטפתו את הבשורה, היכוהו הפגאנים, גררו אותו ברחובות וסקלוהו באבנים. במאה ה-4 לספירה הועברו עצמותיו ל-"כנסיית השליחים הקדושים" בקונסטנטינופול.