טיסה 163 של סעודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרידי טיסה 163 של סעודיה

טיסה 163 של סעודיה הייתה טיסה של חברת התעופה הלאומית של סעודיה, שהמריאה ב-19 באוגוסט 1980 משדה התעופה הבינלאומי בריאד לכיוון ג'דה. בעת ההמראה פרצה שרפה במטוס, וכל 287 הנוסעים במטוס מדגם לוקהיד L-1011 וכן הצוות שמנה 14 איש מצאו את מותם על מסלול ההמראה. בסך הכל נהרגו באסון 301 איש, ועל כן זהו אחד מאסונות התעופה החמורים ביותר בעולם התעופה האזרחי.

היה זו אסון התעופה הקטלני ביותר במטוס מדגם לוקהיד L-1011, ואסון התעופה הקטלני ביותר בהיסטוריה של סעודיה[1].

תיאור האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסה 163 של סעודיה עזבה את שדה התעופה קועיד אל-עזאם (כיום שדה התעופה הבינלאומי ג'ינה) שבקראצ'י, פקיסטן בשעה 18:32 לעבר שדה התעופה בג'דה, כאשר תוכננה לטיסה עצירת ביניים בריאד לצורך תדלוק. הטיסה הגיעה לריאד בשעה 19:06 (לפי שעון סעודיה) והוקצו לה שעתיים למשך תדלוק. בזמן תדלוק המטוס חלק מן הנוסעים ירדו ממנו. המטוס המריא בשנית בשעה 21:08 לעבר יעדו ג'דה, אולם לאחר כשבע דקות מן ההמראה הטייסים קיבלו התראת שרפה ממכשירי המטוס. בארבע הדקות שלאחר מכן הטייסים והצוות האווירי רצו לוודא שאכן שרפה משתוללת במטוס, מאזור המטען, מהנדס הטיסה בראדלי קורטיס ניגש לאחורי המטוס ואישר שאכן מדובר באזעקת אמת. קפטן המטוס, מוחמד עלי חאוויטר, החליט לשוב על עקבותיו ולנחות, טייס המשנה דיווח על כך למגדל הפיקוח בשעה 21:20. חמש דקות לאחר מכן, בשעה 21:25, התמסורת החשמלית לעבר מנוע מספר 2 (המנוע האמצעי) נאכלה על ידי האש וארבע דקות לאחר מכן המנוע כבה לחלוטין בזמן הגישה לנחיתת החירום.

בשעה 21:35, הקפטן חאוויטר הכריז על מצב חירום והחל לבצע נחיתה בשדה התעופה של ריאד. עם נחיתתו, המטוס התקדם על מסלול ההסעה ובלם את נסיעתו לאחר 2 דקות וארבעים שניות מרגע הנחיתה. בקרבת מסלול זה חיכו לאנשי המטוס יחידות כיבוי אש והצלה, אלא שהם חיכו למטוס במרכז מסלול הנחיתה ולא באזור ההסעה אליו ממשיכים לנסוע מטוסים שמבצעים נחיתה רגילה. כלומר, אנשי החילוץ וההצלחה היו צריכים לדלוק אחר המטוס ממרחק של כארבעה קילומטרים.

עם עצירת המטוס, הטייסים והקפטן דיווח למגדל הפיקוח שהם מכבים מנועים ושהם עומדים לפנות את המטוס. אולם, כשצוות החילוץ הגיע הוא ראה שהמנועים עודם דולקים והדבר הקשה עליהם בפתיחת הדלתות. המנועים כבו לבסוף בשעה 21:42, שלוש דקות ו-15 שניות מהרגע שבו המטוס נעמד, בשלב זה אבד הקשר עם צוות המטוס. לא היה ניתן להבחין בלהבות היוצאות מן המטוס, אך מחלקו האחורי של המטוס ניתן לראות עשן. לאחר 23 דקות נוספות, בשעה 22:05, דלת המטוס השנייה נפתחה על ידי צוות החילוץ וההצלה. שלוש דקות נוספות לאחר מכן המטוס כולו החל לעלות באש ונכלה על ידה.

הסיבה שבגינה קפטן חאוויטר לא הצליח לפתוח את הדלתות ולחלץ את הנוסעים אינה ידועה עד להיום. לפי דוח של הסעודים, נראה שרוב הדיילים והנוסעים לא יכלו לנוע בעת נחיתת החירום או שהם לא יכלו לפתוח את הדלתות בגלל מנגנון שכשל. נמצא שמערכת דחיסת האוויר לא הושבתה בעת נחיתה החירום ולחץ האוויר היה זהה בתא הטייס ובתא הנוסעים. הטייסים נמצאו בתנוחת ישיבה בכיסאותיהם ואילו מרבית הנוסעים נמלטו מחלקו האחורי של הממטוס ונמצאו במרכז תא הנוסעים והלאה. צוות החקירה ניתח את גופותיהם של הנוסעים שאינם מוסלמים, ביניהם את גופת מהנדס הטיסה האמריקאי. הם גילו שסיבת המוות שלהם הייתה שאיפת אש ולא נמצאו כוויות או עדויות לאש, כך שכל הנוסעים והצוות מתו זמן רב לפני שנפתחה דלת היציאה מן המטוס. הגורם להתלקחות תא המטען נותר בגדר תעלומה[2].

המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס שבו פרצה השרפה בה מצאו את מותם 301 איש, היה מטוס מדגם לוקהיד L-1011 (הוא נרשם בחברת סעודיה כמטוס HZ-AHK). טיסת הבכורה שלו נערכה ב-13 ביולי 1979, והוא נמסר לסעודיה כמעט שנה ממש לפני האסון, ב-21 באוגוסט 1979.

הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

82 מן הנוסעים עלו למטוס בקראצ'י, בעוד שיתר 205 הנוסעים הצטרפו לטיסה בריאד. מרבית הנוסעים היו אזרחים מוסלמים מפקיסטן ומסעודיה שעשו את דרכם למכה לרגל חג הרמדאן. נוסף למוסלמים מפקיסטן ומסעודיה, היו בין הנוסעים 32 אזרחים איראנים. שאר הנוסעים היו אזרחים ממדינות אירופה וממדינות אחרות שהיו בשליחות דיפלומטית או עסקית בג'דה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיסה 163 של סעודיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]