טירת נירנברג
 | |
| טירת נירנברג | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טירה אימפריאלית |
| מיקום | נירנברג |
| מדינה | גרמניה |
| בעלים |
בוואריה  |
| מידות | |
| גובה מעל פני הים |
334 מ' |
| קואורדינטות | 49°27′28″N 11°04′33″E / 49.4579°N 11.0759°E |
| אתר רשמי | |
  | |
טירת נירנברג או הקייזרבורג היא טירה אימפריאלית עצומת ממדים המתנשאת בלב המרכז ההיסטורי של העיר נירנברג בגרמניה. מקורה של הטירה בימי האימפריה הרומית הקדושה של ימי הביניים אז היא שימשה כמקום משכן לקיסר ולפמלייתו בעת מסעותיו ברחבי האימפריה ובהמשך גם כמקום כינוסים של המונרך. למעשה הטירה הייתה למקום כינוסים מועדף על הקיסר במשך זמן ממושך ופותחה בעיקרה בימי קיסרי בית הוהנשטאופן שהיו האחראיים לבנייתה. עם זאת לא היו הם הראשונים שהקימו מבנים רחבי ידיים במקום, כאשר הטירה המקורית שהייתה בראשית תקופה זאת הייתה עוד מהתקופה הסליאנית (אנ'). המבנים שבנו ההונשטאופנים כללו בהם את המשכן לבורגרב (המנהל של הטירה) שזכה במהלך הזמן לשם "טירת הבורגרב" כשבמהלך הזמן משרה זו עברה לידי רוזנות זולרן (Zollern). ההיסטוריה של הטירה ושל העיר נירנברג שלובות ביחד בהיותה ליבה של העיר שהייתה לאחת החשובות באימפריה. חשיבותה של נירנברג נבעה גם ממקומה, בין דרכי מסחר ראשיות באירופה ובאימפריה בפרט. מסמך בשם "מכתב החופש" שיצר הקיסר פרידריך השני אף נישל את הטירה והעיר מהשלטון הבורגרבי והטירה נהפכה לליבה של העיר האימפריאלית והעצמאית נירנברג. לטירה עצמה גדלה החשיבות בעת הפיכתה של העיר למדינה עצמאית באימפריה בשנת 1332 בימי המלך לודוויג הבווארי.[1][2][3]
במהלך הזמן נהפכה הטירה לאחת החשובות שהחזיקה בהן האימפריה הרומית הקדושה של אותם הימים.[2][4][5] נוסף על כך הגבעה עליה עומדת הטירה מורכבת מאבן חול-אותו החומר ששימש כמשאב העיקרי לבניית הטירה.[5] במשך מאות שנים הייתה ידועה הטירה כמקום החזקתם של אוצר המלוכה והכתרים המקוריים של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה עד שהועברו בסופו של דבר לווינה.[6] מכל מקום ליבה של הטירה היא הקפלה המלכותית בעלת שתי הקומות ששרדה במצב טוב את מלחמת העולם השנייה ללא אף פגיעה משמעותית ושרק העלתה את חשיבותה הבינלאומית של הטירה אף יותר.[7]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריה של טירת נירנברג ניתנת לחלוקה לשלושה חלקים עיקריים: התקופה הסליאנית, התקופה ההונשטאופנית והתקופה הימי-ביינמית המאוחרת. תחילת הבנייה של הטירה החלה (במשך התקופה הסליאנית) בשנת 1039 בעת שלטונו של היינריך השלישי. עיקר ההרחבות אשר התבצעו בה היו משנה זו ועד למאה ה-16 כדי להתאימה לפיתוח העולה של רמת החיים לצד הביצורים והטכנולוגיות הצבאיות.[8]הטירה הסליאנית נכבשה על ידי היינריך החמישי כאשר נלחם נגד אביו היינריך הרביעי אחרי מצור שלקח כחודשיים (כל זאת בשנת 1105).[9] בתקופה מאוחרת יותר אף לותאר השני קיים שני מצורים על מתחם הטירה, הראשון היה בשנת 1127 (שהסתיים ללא הצלחה) והשני היה בשנת 1130 (ושסיומו היה מוצלח). משנת 1138 העוברה אף הטירה לידיהם של הקיסרים-עצמם לבית הוהנשטאופן בתור נכס אסטרטגי חשוב.[10]
בתקופת בית הוהנשטאופן, התקיימה בנייה מסיבית של החלק המערבי של הטירה בזמנו של קונראד השלישי.[8] אגדה קשורה במקום המתרחשת במאה ה-14 והמתארת כי הברון אפלין פון גאלינגן (שהיה לברון-שודד נודע, גרמנית: Eppelein von Gailingen) ברח ואף קפץ מטירות הטירה אל עבר הצוק לצורך התאבדות שתמנע ממנו הוצאה מאוחרת יותר להורג.[11]
ברמה המדינית הייתה לטירה חשיבות סימבולית רבה כאשר כל מלך גרמני חדש הנבחר לתפקיד היה מחויב על פי המסורת לנהל את האספה הראשונה שלו בתוך תחומי הטירה. בהמשך לדיאט (האספה) שאותה ניהל כל מלך ידוע כי היינריך השלישי שכן גם הוא בתוך תחומי הטירה בחלק מזמנו הפנוי. סברה זו מגיעה למעשה מהמסמך הראשון המתאר את נירנברג כעיר (משנת 1050) המתאר אישה בשם סיינה (Sigena) אשר הייתה לעבד ואשר שוחררה עקב נישואין עם גבר מהמעמד הגבוה - על פי המסמך האירוע התרחש בהיות אספה אשר מתנהלת ברקע שהובלה על ידי היינריך השלישי במקום בשם "Nurenberch".[12]
מתחם הטירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסינוולטרום
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסנוולטרום (Sinwellturm) או הקפלה האימפריאלית היא מהמבנים הקדומים ביותר הקיימים בטירה של ימנו (מסביבות 1200 לספירה).[2] הקומה העליונה במגדל נוספה במאה ה-16 (כלומר בעת הרנסאנס) ופנים המגדל מכיל חלקים מעיצוב הפנים אשר בנויים מעץ.[13]
הקפלה האימפריאלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקפלה האימפריאלית בעלת שתי קומות אשר העליונה בהן הייתה שמורה לקיסר ולחלק מסובביו בעוד שהתחתונה לאחרים מפמלייתו. בקפלה העליונה נמצאים עמודי שיש גדולים ועם מבנה גבוה יותר ופתוח יותר בעוד שהקפלה התחתונה דומה לקריפטה יותר מאשר לעליונה. ככלל המבנה הדו-קומתי של הקפלה מקורו בתקופה הקרולינגית ועקב כך היה בסגנונו רצון הידמות לתקופה הקרולינגית הקדומה לכך. העבודה על החלק התחתון של הקפלה הדו-קומתית הסתיים בעת שלטונו של פרידריך ברברוסה והעליונה הייתה למוכנה כנראה כבר בעת שלטונו של פרידריך השני.
-
הקפלה האימפריאלית ממבט על-בקומה התחתונה נמצאת הקפלה המשנית -
הקפלה האימפריאלית -
שרידי קישוטים בקפלה
האורוות האימפריאליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האורוות האימפריאליות היו משכן הסוסים של הטירה כאשר הן נבנו במקור בתור אסם לתבואה חוץ מהעובדה שהיו גם לאורוות מלכותיות.[14] תוכננו על ידי האנס בהיים האב ( Hans Behiem the Elder) והכילו בקומתן התחתונה את האורוות ובקומתן העליונה את האסם לתבואה.[8]
מגדל הלוגיסלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוגיסלנד (Luginsland) הוא המגדל המזרחי של הטירה. הוא נבנה בשנת 1377 בעת החורף הקשה בידי אנשי העיר נירנברג של אותם הימים. על פי המסורת המקומית-מיתולוגית המלט אשר השתמשו בו בוני הטירה היה מעורבב במלח כדי שלא יפסיק מלפעול בעת החורף העז. תיעודים היסטוריים מאותה התקופה אף ממשיכים ומוסיפים כי הייתה אפשרות לצפייה ולמעקב אחרי הטירה של הבורגרב כך שבמקרה הצורך כאשר באופן תאורטי ראו הצופים כי הוא מתקרב לפגיעה באינטרסים של תושבי העיר תמיד היו יכולים להזעיק עזרה.[14]
מגדל הפונפקיגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפונפקיגר (Fünfeckiger) הוא המגדל המרובע בצידה המערבי של הטירה. בפעמים מסוימות התייחסו אליו בתור מגדל מחומש עקב כך שבעבר עמד מגדל קטן יותר בממדיו לצידו שכנראה יצר דימוי שגוי כי אגף מארמון הבורגרב יוצר למעשה צלעה מחומשת למגדל.[14] רובד הבנייה הקדום ביותר שלו חוזר עוד לתקופה הסליאנית.
הקייזרסטאלונג
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקייזרסטאלונג (Kaiserstallung) הוא השם של האסם האימפריאלי של הטירה אשר הוקם בשנת 1494.[14]
שער הטירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכניסה הראשית המשוערת לטירה הייתה כנראה במקור מכיוון מזרח והייתה מלווה במגדל שלא שרד עד ימנו.[14]
מגדל ה- Burggräfliche
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדל זה עמד בנוסף למגדלים האחרים בטירה עד שנת 1420 והיום אינו קיים עוד. סביר להניח כי מחקר מעמיק עשוי למצוא במקום את שרידיו במקום בו נמצאת היום מעין גבעה קטנה המכוסה בעצים ובעשב.[14]
הארמון
[עריכת קוד מקור | עריכה].Kaiserburg.Heidenturm.fw13.ajb.jpg)
הארמון הנוכחי נבנה בסביבות 1200 לספירה יחדיו עם הקפלה המלכותית כאשר במאה ה-13 המבנה עבר שיפוץ מסיבי. עיצוב הפנים שלו מקורו הוא בשנות השלושים של המאה ה-20 כאשר הוא מנסה לחקות ושלחזר את העיצוב המקורי של הטירה בסוף ימי הביניים (שנת 1500 לספירה). הארמון עצמו מתחלק למספר חדרים והחשובים שבהם הם האולם האימפריאלי, חדר הקיסר, חדר המגורים ביחד עם הקפלה האימפריאלית וחדר האבירים.[15]
החדר הקיסרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]החדר הקיסרי ידוע בכינויו "החדר הקיסרי הירוק" הנובע מעיצוב הפנים של הרהיטים שלו. התקרה של החדר מכילה עיט אימפריאלי צהוב (כלומר עיט דו-ראשי) מפואר המתפרש עליה ורקע שחור. בתקופתו של קרל החמישי כמחווה לבחירתו של הקיסר החדש צופה הנשר בתקרה המעוצבת בסגנון הרלדי אך היא שוחזרה למצב הראשוני בשנת 1834 והיום התקרה ההרדלית מופיעה בחדר המגורים כאשר העיט עדיין מתנוסס מעל חדר השינה.[16] התקרה הוכנה לכבוד ביקורו של קרל החמישי בטירה במקור.[17] התקרה המקורית עם העיט של חדר השינה הוחבאה במקום מסתור במלחמת העולם השנייה ועקב כך שרדה את המלחמה והוחזרה למקומה אחרי שנת 1945. אחד הקירות בחדר אף מכיל ציור של קרל החמישי ביחד עם פרדינדד הראשון (שהיה לאחיו)-ציור זה נפגע קשות במלחמת העולם השנייה ושוחזר מאז.[16]
חדר המגורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חדרי המגורים אשר נפגעו במלחמת העולם השנייה על ידי שרפה שוחזרו מאז והיום מוצגים בטירת נירנברג. השחזור עצמו הוא פשוט שחזור התקרה והקירות עם ציפוי העץ המקוריים שנפגעו בשרפה. כאמור התקרה מקורה בחדר הקיסרי והועברה לחדר המגורים במאה ה-19.[17] התקרה עצמה מכילה את סמלה של האימפריה הרומית הקדושה בצירוף של כמה סמלים הרלדיים של כמה מהמדינות החשובות באימפריה והן: הונגריה, אוסטריה, בוהמיה, גרנדה, קסטיליה, ארגון, סיציליה, לאון שבספרד ובורגנדיה הישנה.[18] חדר המגורים למעשה על פי המקובל כיום שימש כחדר לקבלת אורחים, ועיצוב הפנים שלו מקובל כיום כעיצוב הפנים אשר רווח בחדר עוד בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16. התקרה מעוטרת ב-16 משבצות אשר מכילות מטענים הרלדיים. מכל מקום, בתקרה עוצבה על ידי האנס ספרינגיקלי (Springinklee) ומתוארכת לשנת 1520. המטענים הקטנים יותר מתארים את המדינות העיקריות אשר היו חברות באימפריה הרומית הקדושה אותה התקופה, כאשר ארבע המשבצות הגדולות יותר, אשר ממוקמות במרכז התקרה מייצגות את האימפריה עצמה.[19]
טירת הבורגרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבנתה כאחד המבנים בטירה בימים בהם בית הוהנצולרן שלט בתפקיד הבורגרב של נירנברג שבאותם הימים היו בנירנברג אלימות והתנגדות תקיפה אליו עד להפיכתה לעיר עצמאית ומחיקת תפקיד הבורגרב. בכל מקרה נשרף הבניין כמעט עד היסוד בשנת 1420.[8]
הבאר העמוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניין הבאר העמוקה הוא אחד הבניינים עם החשיבות האסטרטגית הגבוהה ביותר בטירה. הוא מכיל באר בעומק של כ-160 רגל (50 מטרים) שהיא עצמה שוכנת בבניין מעץ-למחצה קטן בממדיו.[13]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הארמון האימפריאלי -
הטירה ממבט-על
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טירת נירנברג
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bayerische Verwaltung der staatlichen Schlösser, Gärten und Seen, Thomas Aniol, Bavarian Palace Department | Imperial Castle of Nuremberg | History, www.kaiserburg-nuernberg.de (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Bayerische Verwaltung der staatlichen Schlösser, Gärten und Seen, Thomas Aniol, Bavarian Palace Department | Palaces | Imperial Castle of Nuremberg, www.schloesser.bayern.de (באנגלית)
- ^ Kaiserburg (Castle) in Nürnberg, Germany, www.scrapbookpages.com (ארכיון)
- ^ "Kaiserburg (Imperial Castle)". Tourismus Nürnberg (באנגלית). 2016-12-22. נבדק ב-2017-06-14.
- ^ 1 2 "The Kaiserburg - Nuremberg". ArrivalGuides.com. נבדק ב-2017-06-14.
- ^ Planet, Lonely. "Kaiserburg in Nuremberg, Germany". Lonely Planet (באנגלית). נבדק ב-2017-06-14.
- ^ Nuremberg Castle, Atlas Obscura (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Metropolitan Museum of Art, Gothic and Renaissance Art in Nuremberg, 1300-1550, Metropolitan Museum of Art (New York, N.Y.),Prestel-Verlag, Munich, 1986, עמ' 27-28
- ^ Birgit Friedel, G. Ulrich Großmann, Nuremberg Imperial Palace, Verlag Schnell und Steiner, עמ' 4
- ^ Erich Bachmann and Albercht Miller, Imperial Castle of Nuremberg, Official Guide, Bayerische verwaltung Der Staatlichen Schlösser, Gärten und Seen, 1994, עמ' 6-7
- ^ Deutsche Zentrale für Tourismus e.V., Kaiserburg Castle, www.germany.travel (ארכיון)
- ^ G.. Ulrich Großmann, Birgit Friedel, Nuremberg Imperial Palace, Verlag Schnell und Steiner, 2006, עמ' 4
- ^ 1 2 Nuremberg Castle in Nuremberg, | Expedia, www.expedia.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Cecil Headlam, The Story of Nuremberg (Medieval Towns Series), Read Books Ltd, 2013
- ^ Bayerische Verwaltung der staatlichen Schlösser, Gärten und Seen, Thomas Aniol, Bavarian Palace Department | Imperial Castle of Nuremberg | Palas with double chapel, www.kaiserburg-nuernberg.de (באנגלית)
- ^ 1 2 Bayerische Verwaltung der staatlichen Schlösser, Gärten und Seen, Thomas Aniol, Bavarian Palace Department | Imperial Castle of Nuremberg | Palas with double chapel | Emperor's Chamber, www.kaiserburg-nuernberg.de (באנגלית)
- ^ 1 2 Bayerische Verwaltung der staatlichen Schlösser, Gärten und Seen, Thomas Aniol, Bavarian Palace Department | Imperial Castle of Nuremberg | Palas with double chapel | Emperor's Living Room, www.kaiserburg-nuernberg.de (באנגלית)
- ^ Bayerische Verwaltung der staatlichen Schlösser, Gärten und Seen, Thomas Aniol, Bavarian Palace Department | Imperial Castle of Nuremberg | Palas with double chapel | Emperor's Living Room, www.kaiserburg-nuernberg.de (באנגלית)
- ^ Brigit Fridel, G. Ulrich Großmann, Nuremberg Imperial Palace, Verlag Scnell & Steiner GmbH, 2006, עמ' 56