טירת רוצ'סטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טירת רוצ'סטר
Rochester Castle
מגדל העוז מהמאה ה-12 של טירת רוצ'סטר, ומאחוריה קתדרלת רוצ'סטר
מגדל העוז מהמאה ה-12 של טירת רוצ'סטר, ומאחוריה קתדרלת רוצ'סטר
מידע על המבנה
סוג טירה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר רוצ'סטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
התחלת הבנייה המאה ה-11
סיום הבנייה המאה ה-12
חומרי בנייה אבן צור
סגנון אדריכלי ימי ביניים
בעלים English Heritage
שימוש טירה ופארק
קואורדינטות 51°23′23″N 0°30′06″E / 51.3898°N 0.50163°E / 51.3898; 0.50163
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טירת רוצ'סטראנגלית: Rochester Castle) היא טירה אנגלית ימי ביניימית הנמצאת בגדה המזרחית של נהר מדוואי בעיר רוצ'סטר (אנ'), קנט בדרום-מזרח אנגליה. מגדל העוז הבנוי אבן מהמאה ה-12, המאפיין הבולט של האתר, הוא אחד ממגדלי העוז השמורים ביותר הן באנגליה והן בצרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כטירה היושבת במיקום אסטרטגי על נהר מדוואי מדרום-מזרח ללונדון ועל דרך ווטלינג סטריט (אנ') המקשרת את מערב אנגליה לדובר, כלומר לצרפת ולאירופה, היה לה חלק חשוב בהיסטוריה האנגלית. במהלך שלהי ימי הביניים עזרה הטירה להגן על החוף הדרום-מזרחי של אנגליה מפלישה. המבנה הראשון הוקם לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה. היא נִתנה לבישוף אודו, אחיו-למחצה של ויליאם הכובש. הטירה עמדה בפעם הראשונה במבחן צבאי במהלך המרד של 1088 (שהפריד בין ממלכת אנגליה לדוכסות נורמנדיה לאחר מותו של ויליאם הכובש בין בניו) כאשר אודו תמך ברוברט קורת'וז (בנו הבכור של ויליאם הכובש) נגד ויליאם האדום (בנו השלישי). אודו הפך את רוצ'סטר למעוז העיקרי במרד, דבר שגרם להטלת מצור על העיר ועל הטירה, שנכנעה לבסוף, ובכך ננטשה הטירה בפעם הראשונה.

בין השנים 1089-1087 ביקש ויליאם האדום מגונדוף מרוצ'סטר לבנות טירת אבן חדשה ברוצ'סטר, והוא בנה טירה שרובה עמדה במבחן הזמן והיא זו שעומדת במקום כיום. בשנת 1127 העניק המלך הנרי הראשון את הטירה לארכיבישוף מקנטרברי ויליאם דה קורבייל "לנצח", שבנה את מגדל העוז שגם הוא עדיין ניצב במקום כיום, והוא ככל הנראה המבנה המפורסם ביותר בטירה ואחד מהמגדלי העוז השמורים ביותר באנגליה ובצרפת. הטירה המשיכה להיות בחזקת הארכיבישופים במהלך המאה ה-12.

במהלך מלחמת הברונים הראשונה (מלחמת אזרחים שהתנהלה באנגליה בין השנים 12151217) בתקופת שלטונו של המלך ג'ון, הברונים שבראשם עמד רוברט פיצוולטר אשר נתמכו על ידי צבא צרפת כבשו את הטירה מידי הארכיבישוף סטיבן לנגטון והשתמשו בה נגד צבאותיו של ג'ון, שהטיל בתגובה מצור על הטירה, שנכנעה רק לאחר שבעה שבועות של קרבות ממושכים. לפי הכרוניקה של ברנוול, המצור היה "המסיבי ביותר בתקופתנו (המאה ה-13), הן מבחינת תוקפנות התוקפים והן מבחינת עמידת המגינים". למרות שהטירה סבלה במהלך חודשי המצור מנזק רב (פרצות בחומות החיצוניות ומגדל אחד שקרס), דווקא הרעב היה שהכריע את המגינים. אך ג'ון לא החזיק בטירה למשך זמן רב: בשנת 1216 היא נכבשה מחדש על ידי מי שלימים ימלוך על צרפת וייקרא בפי עמו "האריה", הנסיך לואי, שעמד בראש צבא הברונים בשליחות אביו, המלך פיליפ השני. לאחר מותו של ג'ון, שסבל מחום גבוה כתוצאה מהרעלת קיבה משתיית שיכר קלוקל ב-19 באוקטובר 1216 הומלך תחתיו בנו, הנרי השלישי. כשתמה המלחמה בהסכם למבת' ב-11 בספטמבר 1217, נותרה טירת רוצ'סטר תחת שלטונו הישיר של הכתר האנגלי.

רוצ'סטר הושמה תחת מצור בפעם השלישית בשנת 1264 בזמן מלחמת הברונים השנייה. רוג'ר דה ליבורן היה מפקדה של הטירה מטעם המלך הנרי השלישי. כוחות המורדים בהנהגת סימון החמישי דה מונפור וגילברט דה קלייר מגלוסטר הגיעו לרוצ'סטר והטילו מצור על הטירה, אך הפעם ויתרו על כיבושה כבר לאחר מספר ימים. למרות שהמגינים לא נכנעו, הטירה סבלה מנזק רב שתוקן רק במאה השנים הבאות. בשנת 1381 התקיים הקרב האחרון בטירה, כאשר היא נכבשה ונבזזה בזמן מרד האיכרים האנגלי נגד המלך-הילד ריצ'רד השני, שהיה בן 14 בלבד. בדומה למבני-אבן רבים לאורך ההיסטוריה (למשל הקולוסיאום ברומא), גם טירת רוצ'סטר שימשה, לאחר שלא היה בה עוד צורך צבאי, כמקור לאבני בניין בשימוש חוזר, וחיל המצב שלה פוזר בהוראת הכתר.

הטירה וסביבותיה היו פתוחים לציבור בשנות ה-70 של המאה ה-19 כפארק. במהלך המאות ה-19 וה-20 בוצעו לסרוגין תיקונים ושיקומים בטירה, והיא הוכרזה כמבנה רשום מדרגה I ומונומנט רשום. כיום הטירה מתוחזקת על ידי המורשת האנגלית (English Heritage) ופתוחה לציבור הרחב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טירת רוצ'סטר בוויקישיתוף