לואי השמיני, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי השמיני, מלך צרפת
לידה 5 בספטמבר 1187
פריז, צרפת
פטירה 8 בנובמבר 1226 (בגיל 39)
ארמון מונפנסייה, צרפת
מדינה צרפת
מקום קבורה בזיליקת סן-דני
בת זוג בלנקה, נסיכת קסטיליה
שושלת בית קאפה
תואר מלך צרפת
כינוי "האריה"
אב פיליפ השני, מלך צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
אם איזבל דה-אנו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פיליפ
לואי
רובר
ז'אן
אלפונז
איזבל
שארל
מלך צרפת
14 ביולי 12238 בנובמבר 1226
(3 שנים ו־16 שבועות)
הכתרתם של לואי השמיני ובלנקה, נסיכת קסטיליה בריימס, 1223. מיניאטורה מתוך "הכרוניקות הגדולות של צרפת", 1450

לואי השמיני, מלך צרפתצרפתית: Louis VIII de France;‏ 5 בספטמבר 11878 בנובמבר 1226), הידוע גם בכינוי "האריה"צרפתית: Louis VIII le Lion) היה מלך צרפת השמיני משושלת הקאפטינגים.

ילדותו ונישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי נולד ב-5 בספטמבר 1187 בפריז, בנם הבכור של פיליפ השני מלך צרפת ורעייתו הראשונה איזבל דה אנו (אנ'). ב-23 במאי 1200, כשהיה בן 12 בלבד, נישא לבת גילו בלנקה, נסיכת קסטיליה לאחר משא ומתן ממושך בין אביו לדודהּ של בלנקה, ג'ון, מלך אנגליה. לזוג נולדו שנים-עשר ילדים, חלקם מתו סמוך ללידתם וחלקם מתו בצעירותם:

המלחמה באנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלחמת הברונים הראשונה

ב-1216 מרדו הברונים האנגליים במלכם וקראו לנסיך לואי לפלוש לאנגליה כדי להגן עליהם כתמורה לכתר ממלכת אנגליה. הוא נשלח לאנגליה על ידי אביו, המלך פיליפ, עמד בראש הצבא המלכותי של צרפת, לחם במלך ג'ון, ובאפריל 1216 הוכרז בלונדון כמלך אנגליה למרות התנגדותו של האפיפיור אינוקנטיוס השלישי. חודשים מספר לאחר מכן הייתה בידו יותר ממחצית הממלכה, אולם לאחר שנה וחצי של מלחמה, ואחרי מותו של המלך ג'ון, ערקו רוב הברונים המורדים בחזרה לצד האנגלי. לואי ניסה לכבוש את דובר ולהגן על מאחזו בטירת לינקולן, אך ידם של הצרפתים הייתה על התחתונה. לואי נאלץ לסגת ללונדון ולקרוא לעזרת צרפת, אך צי האוניות שנשלח לעזרתו הושמד בידי האנגלים ליד חופי דובר, והוא נאלץ לחתום על הסכם למבת' (ספטמבר 1217) שלפיו ויתר על כל תביעותיו לכתר האנגלי תמורת פיצוי כספי.

מלך צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 ביולי 1223 נפטר אביו של לואי, המלך פיליפ השני, וחודש לאחר מכן הוכתר בקתדרלת ריימס המלך החדש בשם לואי השמיני. כמו אביו, המשיך לואי לחפש נקם בממלכה האנגלית האנגווינית, וב-1224 הוא כבש את חבל פואטו ואת חבל סיינטונז', שהיו חלק מנחלתם של מלכי אנגליה בצרפת.

מספר חודשים לאחר עלייתו לשלטון אסר לואי השמיני על לקיחת הלוואות מיהודים, מנהג שהיה מקובל מאוד בימי הביניים בשל העובדה שהלוואה בריבית קצוצה הייתה אסורה על נוצרים על פי חוקי הדת. האציל היחיד שהתנגד לכך היה תאובאלד הרביעי, רוזן שמפן ולעתיד מלך נווארה, שהיה יריב גדול למלך בכל מהלך תקופת שלטונו.

בשנת 1225, הציע המלך לואי השמיני לאפיפיור הונוריוס השלישי לנשל מנחלותיו את הרוזן ריימונד השביעי מטולוז, שלא טרח לדכא את המינות הקתרית בדרום צרפת, תמורת הסכמתו של האפיפיור לספח את חבל לנגדוק שבדרום צרפת לנחלותיו של המלך. ב-1226 כבש לואי השמיני את העיר אביניון שבפרובאנס, ויצא למסע צלב נגד הקתרים שבלנגדוק.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרכו חזרה של המלך לפריז חלה המלך בדיזנטריה, ונפטר ב-8 בנובמבר 1226 בארמון מונפסייה שבחבל אוברן במרכז צרפת. הוא נקבר בקבר המלכותי שבבזיליקת סן-דני שליד פריז.

בנו לואי התשיעי ירש את כס המלוכה הצרפתי, אך מאחר שעם מות אביו היה בן 11 בלבד שימשה אימו, בלנקה, נסיכת קסטיליה, כעוצרת בשמו.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי השישי, מלך צרפת
 
אדליידה מסבויה
 
תאובלד השני, רוזן שמפאן
 
מתילדה מקרינתיה
 
בולדווין הרביעי, רוזן אנו
 
אליס מנאמור
 
תיירי, רוזן פלדריה
 
סיביל מאנז'ו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי השביעי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
אדל משמפאן
 
 
 
 
 
בולדווין החמישי, רוזן אנו
 
 
 
 
 
מרגרט הראשונה, רוזנת פלנדריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיליפ השני, מלך צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזבלה מאנו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי השמיני, מלך צרפת


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]