טכנולוגיה מסייעת לשילוב לימודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכשיר דיגיטלי להקלטת הרצאות. יעול עבור מי שלקותו אינה מאפשרת לו כתיבה יעילה באופן כללי או כתיבה יעילה בזמן הקשבה. זאת בתנאי שאופי החומר הנלמד הוא בעיקרו פונטי ושתפיסתו של התלמיד היא פונטית
מכשיר שידור FM המשדר ממיקרופון המצוי על צווארונו של המרצה אל אוזניותיו של תלמיד כבד שמיעה
זיהוי תווים אופטי - פענוח תמונה כמסמך כתוב לקראת מניפולציות אור קוליות לשיפור נגישות התמליל
מקלדת המאפשרת חיבור תמליל במהירות תוך שימוש ביד שמאל בלבד
המלחין יוסף טל מגדיל חומר הקריאה בעזרת טלוויזיה במעגל סגור, כך שיתאם את יכולת הראייה שלו

טכנולוגיה מסייעת היא תחום ידע בטכנולוגיה, העוסק בקבוצת מכשירים לשיפור התפקוד של אנשים עם מוגבלות ובידע הנלווה למכשירים אלה. למידה והשתתפות בתוכניות אקדמיות היא תחום חשוב מפעולות היומיום וקיימת טכנולוגיה מסייעת ענפה לשילוב בלימודים למרות לקויות.

לקויות ניתן למיין באופן גס ללקויות חישה (בעיקר לקות ראייה ולקות שמיעה) ללקויות תנועה (לקות בניידות, בתמרון חפצים ובהפקת דיבור), ללקויות קוגניטיביות (למשל לקויות למידה, אוטיזם, פיגור שכלי, תופעות לוואי קוגניטיביות של תרופות לצריכה כרונית) וללקויות נפשיות. את פעילויות הלמידה ניתן למיין באופן גס לפעילויות קלט (למשל הקשבה בהרצאה או קריאת ספר), לפעילויות עיבוד (למשל חזרה על החומר) ולפעילויות פלט (למשל מבחן). תלמידים עם מצבי לקות שונים, עם כישורים שונים וסוגי תפיסה שונים ידרשו מכשור שונה עבור שלבי הלימוד בהם הם מתקשים.

טכנולוגיות סיוע בכתיבה עבור תלמידים עם דיסגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסגרפיה היא שם כולל להפרעות כתיבה על רקע קוגניטיבי. לאנשים עם סוגים שונים של דיסגרפיה יתאימו טיפולים והתאמות שונות. לחלק מאנשים אלה יהיו ההתאמות גם מתחום הטכנולוגיה המסייעת. אולם שני אנשים עם דיסגרפיה עשויים להשתמש בטכנולוגיה מסייעת שונה לחלוטין.

ישנם תלמידים עם דיסגרפיה שיתקשו לתפקד בעת כתיבה בכתב יד. כתב היד המשובש שלהם יגרום לשיבושי קריאה של עבודותיהם דבר המוביל לרמת תסכול, בעת הקריאה.[1] כתיבתם של ילדים עם דיסגרפיה על בסיס גרפו-מוטורי מתאפיינת בקושי בעיצוב אותיות מבחינה גודל וצורה, אותיות לא גמורות, בכתיבת טקסט שאינו קריא, שגיאות כתיב חריגות, וקושי רב בהעתקת הטקסט.

נמצא כי השימוש במעבד תמלילים כטכנולוגית סיוע לשם שיפור תפקודם האקדמי של תלמידים עם לקויות בכתיבה, המשולבים בכיתה הכוללת והכתיבה באמצעות מחשב מסייעת לשיפור התוצרים האקדמיים, לעיצוב הכתיבה ואף מעודדת את התלמידים לכתוב סיכומי שיעור. מעבד התמלילים מאפשר לתלמידים גם לארגן את החומרים שלהם באופן יעיל יותר.[2] ניתן גם לכוונן את מעבד התמלילים כך שיתאים דווקא לסוג דיסגרפיה מסוים (כמו להפוך את השימוש בפונקציית תיקון השגיאות אוטומטי לנוח יותר) או להוסיף לו תוספים קנויים (כמו משוב קולי).

טכנולוגיות סיוע בקריאה לדיסלקטים ולבעלי לקות ריכוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנות הקראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידים עם לקות בקריאה יכולים להשתמש בתוכנות הקראה ברוב השפות כולל עברית. תוכנת הקראה נקראת גם text to speech, reading software או קורא מסך. הקראת הטקסט יכולה לכלול אותיות, מילים, משפטים, קטעים או טקסט מלא, לפי בחירת המשתמש. התוכנה מקריאה את הטקסט באנגלית ובמקביל, ניתן לעקוב אחר קצב הקריאה באמצעות סמן העוקב אחר המילים הנקראות. המשתמש יכול לבחור את קצב ומהירות ההקראה של הטקסט ואף את קול הדובר (בחירה בין קול של אישה, גבר או ילד).

היכולת להקשיב לטקסט ובו זמנית גם לעקוב אחר ייצוגו החזותי, משחררת את הלומד עם לקות הלמידה מפעילות קשה ומפרכת של פענוח המילה/משפט/טקסט.[3][4] תוכנת ההקראה מאפשרת לתלמיד/סטודנט לקרוא את הטקסט על המסך מולו ובמקביל לשמוע על את הטקסט לזרז את קצב הקריאה על ידי עקיפת הקשיים בפענוח או בקריאה בלתי מדויקת ועל ידי כך לשפר את ההבנה שלו, קצב הקריאה ואת שטף הקריאה.

שימוש בתוכנת ההקראה מאפשרת לתלמיד סטודנט עצמאות בלימודיו התוכנות הן נגישות ידידותיות וקלות לשימוש, הדבר משחרר את התלמיד/הסטודנט מתלות באדם שיקריא טקסטים או בחינות הוא יכול לחזור להתחלה, להתקדם קדימה להגביר את קצב הקריאה או להאט אותו. תחום תוכנות ההקראה העבריות לוקה בחסר ביחס לתחום זה בשפת לועזיות רבות. זאת משום שהשפה העברית נכתבת מימיו לשמאל ועם מעט אותיות ניקוד ומשום שהשוק של דוברי העברית הוא שוק קטן יחסית. (בעיות דומות ניתן למצוא בשוק טכנולוגיית הברייל העברית הממוחשבת).

זיהוי תווים אופטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהוי תווים אופטי

ארגון זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיות סיוע בתחום הארגון מועילה גם לציבור חסר הלקות ולכן אינה תמיד נחשבת לטכנולוגיה מסייעת. אולם, תלמידים בוגרים עם הפרעת קשב וקשיי התארגנות,[5] כמו גם אנשים מהקשת האוטיסטית המפחדים מהפתעות, זקוקים לטכנולוגיה זו הרבה יותר ממה שזקוק לה הציבור הרחב. עבור האחרונים, ידיעת סדר היום בפרטי פרטים זמן רב מראש, עשויה להיות קריטית ליצירת רוגע נפשי וריכוז יעיל.

מחשבי כף יד הם כלי ארגוני יעיל ביותר. ניתן לסנכרן אותם עם יומנים ממוחשבים, כגון אאוטלוק או יומן של גוגל. תוכנות וחומרות אלה תוכננו לרוב עבור הקהל הרחב, אך תלמידים עם לקויות המקשות על ההתארגנות יהיו תלויים בתוכנות אלה יותר מאנשים חסרי לקות. תלמידים עם בעיות ארגון עשויים להגיע למבחנים בשעה לא נכונה, ללמוד לקראת מבחנים חומר לא נכון וכיוצא בזה. בין התוכנות והחומרות ניתן למנות את Microsoft Outlook ואת ה-iPhone.

טכנולוגיות סיוע לאנשים חרשים או כבדי שמיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני סוגים של התקני טכנולוגיה מסייעת: מכשירי טכנולוגיה מתקדמת (high-tech) והתקני low-tech. תלמידים בעלי לקויות שמיעה זקוקים לשני סוגי התקנים אלה על מנת להיעזר בהם כתלמידים בכיתה וכאזרחים בחברה.[6] לדוגמה: "The I-computer" הוא מכשיר הממיר את הנאמר במחשב לכתב או לשפת סימנים בזמן אמת, וכך הופך את התקשורת עבור חרשים וכבדי שמיעה לאפשרית ופשוטה. כמו כן, קיימים מספר אמצעים טכנולוגיים המאפשרים גישה לרדיו, טלוויזיה ואף קיימת טלוויזיה מיוחדת המאפשרת קידוד לאנשים בעלי מוגבלויות שמיעה.[7]

דרך אחרת לחלק את הטכנולוגיות המסייעות של ציבור זה היא טכנולוגיה שאינה דורשת אדם צמוד (כמו מגברים) וטכנולוגיה שכן דורשת אדם כזה (כמו מרקע עליו מופיע מתרגם סימולטני לשפת הסימנים או כתוביות של כתבן סימולטני). הסוג השני של הטכנולוגיות, המסייעות לחירשים ולכבדי שמיעה, הופך תחום זה של טכנולוגיה מסייעת לאחד היקרים ביותר בתחום הטכנולוגיה המסייעת כולו.

מעבר לטכנולוגיה מסייעת, אנשים ששפת אמם היא שפת הסימנים צריכים חומר לימוד ולומדות בשפת אמם. בתחום המתמטיקה ניתן למצוא כיום תוכנה, שנועדה לתלמידים חירשים המשתמשים בשפת הסימנים, ללימוד העקרונות לפתרון בעיות מילוליות במתמטיקה. תוכנה זו מספקת לתלמידים תרגום של הבעיה לשפת הסימנים, רמז באנימציה והסבר כיצד לפתור את הבעיה בשפת הסימנים.[8]

טכנולוגית סיוע ללקויי ראייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור אנשים עם לקות ראייה ישנן טכנולוגית רבות לסיוע בפעילויות חיים רבות, כגון קריאת ספרות, קריאת תוויות של מוצרים ותרופות וניווט למרות קושי בראייה. להלן מספר אפשרויות לעזרים נלווים למחשב:

  1. מכשירי טלוויזיה במעגל סגור להגדלת טקסט ולשינוי צבעי המסמך. חלק מהמכשירים האלה ניידים ואחרים שולחניים. השולחניים מתחברים כיום לצג של מחשב שולחני. יתרונה של הטלוויזיה במעגל סגור על הסורק הממוחשב הוא מהירות עבודתה. בעזרת טלוויזיה במעגל סגור, הפלט הנגיש מופיע על המסך כהרף עין ולא לאחר דקות אחדות של סריקה ועיבוד. חסרונה הוא במחירה (יש לה לרוב סבסוד ממשלתי) ואי יכולתה לתרגם את התמליל לכתב ברייל או לפלט קולי.
  2. OCR מתרגם תמונה סרוקה לתמליל, לקראת מניפולציות שונות על התמליל לסידור נגישות שלו ללקויי הראייה.
    1. עיבוד התמליל - הגדלה או שינוי צבעים (קל ומהיר יותר לעשות זאת בעזרת טלוויזיה במעגל סגור).
    2. קורא מסך - קורא מסך מתרגם את הטקסט הכתוב לפלט קולי. קיים מגוון של קוראי מסך המקריאים את הכתוב על הצג גם בשפה העברית.
    3. העברה לברייל והצגה בצג ברייל או במדפסת ברייל. ישנן מספר פעולות מקדימות שיש לעשות טרם השימוש בפונקציה: פישוט הטקסט למשפטים ברורים וקצרים, שימוש בגרפיקה לבנה ונקייה, רקע ללא תבנית ושימוש בגופנים גדולים.
  3. מחשב כף יד - מחשבי כף יד עם מקלדת ברייל, כמו של GW micro, היו מקובלים בעבר באוכלוסיית העיוורים האמריקנית. מחשבי כף יד לאוכלוסייה קוראת הברייל קדמו לאלו של האוכלוסייה הכללית והעובדה שהמקלדת שלהם דרשה פחות מעשרה קלידים עזרה מאוד במזעורם. כיום ניתן לכוונן כל iPhone לתמיכה בעיוורים מוחלטים בלא תוספת תוכנה או חומרה.
  4. טכנולוגיות הקראה ניידות - מכשירים הסורקים מידע כתוב בשילוב הקראה קולית: OUNCE של Tecnalia Robot הספרדית (לא קיים בעברית) - פיתחה מכשיר הסורק ומקריא מסכים שמהווים חלק מהשגרה היומית שלנו, כגון מסכי מיקרוגל, מדיח כלים, פרסומות או מסופי תחבורה. כיום הפיתוח בנושא זה מתמקד בהפיכת טלפונים ניידים עם מצלמות למכשירי סריקה וקריאה ניידים וניתן להתאים iPhone לפעולה כזו, אם כי לא ברור עד כמה קל לעיוור מוחלט לתפעל סידור כזה.
  5. קריאת שעון - בעבר היו שעונים מיוחדים שניתן היה למשש את מחוגיהם או שהיו מקריאים את השעה בקול על ידי לחיצת כפתור. כיום הטלפון הסלולרי (ממשפחת הסמרטפונים) ממלא תפקיד זה, כך שאין צורך במוצר המיוצר במיוחד עבור אוכלוסייה קטנה.
  6. מכשירים סלולריים – מכשירים מיוחדים המותאמים לצרכים של לקויי ראיה, פונט מוגדל, מקשים המסומנים על ידי מישוש והפעלה קולית של המכשיר. חברת נוקיה החלוצה בפיתוח טכנולוגיות עזר נוספות לסלולרי בהן - הקראה של טקסטים ומידע, כגון שטרות על ידי סריקה בעזרת המכשיר.

טכנולוגיות סיוע לאנשים עם הפרעות בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. לומדות: לרוב לא נהוג לקשר לומדות לטכנולוגיה מסייעת, אך כאן הן כן מחליפות הליך שאנשים חסרי לקות עושים בלא טכנולוגיה. אוטיסטים רבים מסתקרנים ונהנים מעבודה במחשב, דבר זה יכול להועיל בטיפול בתחומים רבים כמו זיהוי רגשות, אינטראקציה חברתית ותקשורת. להלן מספר דוגמאות לטכנולוגיות אלו:
    1. אביזרי למידה ממוחשבים הכוללים תוכנות DVD העוזרות לאוטיסטים להתבונן בפנים של בני אדם וללמוד על רגשות; ישנה תוכנה של ילד וירטואלי הדומה מאוד לילד אמיתי, דמות זו מתקשרת על ידי דיבור ותנועה כדי לבחון ולעבוד על אינטראקציה חברתית.
    2. בובות ורובוטים המסוגלים להראות הבעת פנים וקשר עין על-מנת ללמד אוטיסטים לתקשר וללמוד כישורי חיים (זוהי דרך פחות מאיימת ללמידה מאשר מול אדם), וישנו מכשיר נייד "עוזר דיגיטלי אישי" העוזר בהתארגנות, קביעת לו"ז וביצוע משימות יומיומיות.
    3. ישנן גם טכנולוגיות דיבור חדשות שמהוות קידום עצום מבחינת הדיוק, האיכות וכושר ההסתגלות ויכולות לעזור באבחון ולענות על צרכים רבים של האוטיסטים.
  2. תקשורת תומכת וחלופית (תת"ח, Augmentative & Alternative Communication - AAC), היא סדרה של שיטות ואסטרטגיות, אשר באות לעזור לאנשים המתקשים בתקשורת מילולית וכתובה. תקשורת זו כוללת טווח רחב של שיטות התומכות בסוגים רבים של בעיות תקשורת, מבעיות דיבור קלות ועד חוסר יכולת לתקשר בכלל. התחום הזה רלוונטי רק לאוטיסטים שבעיית השפה שלהם קשה יותר מבעיית התקשורת הבלתי שפתית שלהם, כך שהם מחפשים דרכי תקשורת חליפיות. באופן כללי ניתן לחלק את טכניקת AAC לשתי קטגוריות עיקריות: עם עזרים וללא עזרים. הטכניקות ללא עזרים משתמשות רק באדם עצמו, וכוללות שפת סימנים, ג'סטות, הבעות פנים, פנטומימה, הצבעה, נעיצת עיניים וכו'. הסוג השני הוא טכניקות הנעזרות בעזרים חיצוניים, הנעים מעזרים פשוטים, כגון לוחות תקשורת שונים, ועד למכשירים אלקטרוניים מתוחכמים, כגון מכשירי פלט קוליים.[9] תכנות כתיבה בסמלים מאפשרות לתרגם את התקשורת המילולית לתקשורת חלופית.
  3. יומנים ממוחשבים - לאוטיסטים רבים יש פחד מהפתעות ויומנים ממוחשבים ומפורטים, שמתעדכנים אוטומטית ממקורות רבים, יכולים לשפר את איכות חייהם ולסייע להם לקיים סדר יום תקין כמתבקש מתלמיד.
  4. מסך נגיעה - לאוטיסטים רבים יש קושי בקואורדינציית ידיים ובקשר יד-עין. לחלקם קשה להחזיק עכבר או לתפעל משטח נגיעה.

טכנולוגיות סיוע עבור מגבלות תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלדות מסך וירטואליות - לוחות מקשים על המסך כוללים לעתים קרובות אפשרות הקלדה בסריקה, אשר באה לידי ביטוי כך שהמקשים הבודדים בלוח המקשים על המסך מודגשים, וכך בעל מגבלת ניידות יכול לבחור באמצעות מתג הממוקם ליד איבר בגוף שיש לו שליטה רצונית עליו.

  • מסנני לוח מקשים כוללים עזרי הקלדה, אשר מפחיתים את מספר ההקשות הדרוש. המסננים מאפשרים למשתמש לגשת בקלות לאותיות הנחוצות ולהימנע מבחירת מקשים לא רצויים בשוגג.
  • מסכי מגע הם התקנים המוצמדים לצג המחשב (או מוכללים בו), אשר מאפשרים בחירה ישירה או הפעלה ישירה של המחשב על ידי נגיעה במסך.
  • התקני קלט חלופיים מאפשרים למשתמש לשלוט במחשב באמצעים שונים:
  1. לוחות מקשים חלופיים - לוחות מקשים עם מקלדות או מקשים גדולים או קטנים מהרגיל, תצורות מקשים חלופיות, וכן לוחות מקשים לשימוש ביד אחת. התקני הצבעה אלקטרוניים - מאפשרים לשלוט בסמן על המסך באמצעות אולטרא-סאונד, קרן תת-אדום, תנועות עיניים, אותות עצביים או גלים במוח.
  2. מערכות נשיפה ושאיפה - מופעלות באמצעות הנשימה של המשתמש.
  3. מוטות ומקלות - כלים שניתן ללחוץ באמצעותם על מקשים בלוח המקשים (על פי רוב הם מורכבים על הראש, מוחזקים בפה או קשורים לסנטר).
  4. ג'ויסטיקים - מופעלים באמצעות היד, כף הרגל, הסנטר וכו' ומאפשרים לשלוט בסמן על המסך.
  5. כדורי עקיבה - כדורים מתנייעים מעל בסיס שבאמצעותם ניתן להזיז את הסמן על המסך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hetzroni & Shrieber, 2004
  2. ^ Hetzroni & Shrieber, 2004
  3. ^ שרייבר ושוורץ, 2006
  4. ^ דוגמה לתוכנת הקראה באנגלית: naturalreaders
  5. ^ תרומתו של מחשב כף יד לשיפור יכולת התכנון וארגון הלמידה של סטודנטים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב, בטי שרייבר, תמי זייפרט, 2009
  6. ^ Safhi, 2009, p. 562
  7. ^ Belcastro, 2004, p. 309
  8. ^ Warger, 2002
  9. ^ חצרוני, רובין וקונקול, 1999