ארגון (פעולה)
ארגון או התארגנות היא פעולה של סידור, הכנה או היערכות. לרוב ארגון של מספר מרכיבים ליצירת סדר נעשה באופן שיטתי על פי תכנון מראש. ארגון המרכיבים יכול לתרום מאוחר יותר למציאתם בקלות רבה יותר בעת חיפוש.
יכולת ההתארגנות היא חלק מהפונקציות הניהוליות וייצוג הידע של האדם. בהתאם לכך, יכולתו של האדם להתארגן בחיי היום יום מתבססת על שימוש בסכמות קוגניטיביות[1].
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יכולת זו משפיעה על יכולת התפקוד של האדם בתחומים רבים. היא מאפשרת גיבוש של תוכנית פעולה.
בחיים הבוגרים יכולת הארגון בחיים האישיים חשובה לצורך פעולות היומיום, טיפול עצמי וניהול משק בית.
בתחום המחקר, סטטיסטיקה תאורית היא ענף העוסק בארגון נתונים לצורך יצירת תיאור תמציתי וקל לתפיסה[2]. ברמת ההתפתחות האנושית ישנה חשיבות לארגון הידע שנצבר לאורך הדורות על ידי קיטלוג של מאגרי המידע השונים (כמו ספריות).
בתחום הלמידה נדרשת התארגנות לצורך הבעה בכתב[3], עריכת חישובים מורכבים בחשבון ועוד. יכולת ההתארגנות טובה מאפשרת לתלמיד להתמודד עם שיעורי בית בכוחות עצמו, להפחית את התלות בהורים ולצמצם מתחים משפחתיים סביב הנושא[4].
בנוסף, קידוד מידע באופן מאורגן משפר את יכולת השליפה שלו מהזיכרון לטווח ארוך. זאת משום שתהליך הארגון של החומר הנלמד מגביר את משמעותם של מרכיבי המידע והקשרים ביניהם[5]. כמו כן, היכולת לארגן פרטי מידע מרובים לגושים (chunk) של יחידות משמעות מאפשרת להתגבר על מגבלת זיכרון העבודה, העומדת על כשבע יחידות מידע בו זמנית[6].
פגיעה ביכולת ההתארגנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פגיעה או הנמכה ביכולת ההתארגנות עלולה לפגוע בתפקוד של האדם במצבים שונים.
יכולת ההתארגנות יכולה להיפגע מגורמים שונים, למשל: עייפות, לקויות למידה או הפרעת קשב.
אחד הביטויים האפשריים לפגיעה ביכולת ההתארגנות בחיי היום יום הוא בלגן פיזי במשק הבית, או חוסר ארגון קוגניטיבי של תהליכי החשיבה.
פיתוח ושיפור יכולת ההתארגנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן טבעי יכולת ההתארגנות נבנית עם הגיל בהתאם להתפתחות הקוגניטיבית וניסיון החיים המצטבר של האדם.
בנוסף, ניתן גם לשפר את יכולת ההתארגנות באופן מכוון בעזרת אנשי מקצוע מתאימים. ריפוי בעיסוק יכול לסייע בארגון פעולות בזמן ובמרחב. בתחום החינוך, הוראה מתקנת שמה דגש רב על פיתוח יכולת ההתארגנות לצורך שיפור התפקוד האקדמי. אימון אישי יכול בין היתר לסייע לאדם לארגן את המשאבים העומדים לרשותו לצורך הגשמת מטרה מסוימת. ייעוץ ארגוני מכוון על פי רוב לשיפור הרווחיות של חברות בעולם העסקי וגיבוש של אסטרטגיה עסקית מתאימה.
כלים להתארגנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם כלים רבים אשר שימוש יעיל ומותאם בהם יכול לשפר את ההתארגנות בתחומים שונים.
יומן הוא כלי המבוסס על לוח שנה. הוא מאפשר ארגון זמן יעיל ותורם ליכולת העמידה בלוח זמנים. היומן יכול להיות מודפס על גבי נייר או בפורמט דיגיטלי ממוחשב. דוגמה ליומן אלקטרוני הוא יומן גוגל.
ישנם מספר כלים לארגון מידע:
- רשימה - כלי להצגה שיטתית וברורה של מידע המורכב מפרטים אחדים.
- טבלה - מאפשרת לארגן תמליל או אוסף נתונים מספריים בעזרת טורים ושורות, כאשר כל טור ושורה נושאים כותרת המגדירה את תוכנם.
- מפת מושגים - דרך גרפית להצגת מושגים ורעיונות. לדוגמה: תרשים עץ.
- מפת חשיבה - יכולה לסייע בארגון גרפי של רעיונות.
- צלווח נתונים - שיטה להצגת ההתפלגות המשותפת של שני משתנים או יותר.
- מערכת מידע - תוכנה המאפשרת לנהל מידע בצורה ממוחשבת.
ישנם כלים היכולים לשמש למטרות ארגוניות שונות.
- תרשים זרימה - סכמה ויזואלית, שנועדה לפרוס רצף של פעולות והחלטות, באופן בהיר והגיוני ככל האפשר. לדוגמה: תרשים זרימת נתונים. תרשים הזרימה יכול לשמש לצורך ארגון מידע, כמו למשל - מחזור המים בטבע. הוא גם יכול לעזור בארגון לוח הזמנים, כמו למשל סדר הפעולות שיש להשלים בשעות הבוקר לפני היציאה לבית הספר או לעבודה.
- עץ משחק - יכול לסייע בארגון המהלכים האפשריים קבלת החלטות במהלך משחק.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
- ^ מנוחה בירנבוים, חלופות בהערכת הישגים, רעננה: רמות, 1997
- ^ שלמה שרן ויעל שרן (1971). ליקויי למידה ותיקונם. רעננה: ספרית פועלים.
- ^ אלוני דליה (2004). שיעורי בית - אפשר גם אחרת! מתוך אתר פסיכולוגיה עברית
- ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.