טליה טוקטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טליה טוקטלי
טליה טוקטלי (2012)
טליה טוקטלי (2012)
לידה 1 בפברואר 1949 (בת 75)
ישראל
שם לידה טליה ציילר
תחום יצירה פיסול

טליה טוקטלי (נולדה ב-1 בפברואר 1949) היא פסלת ואמנית קרמיקה ישראלית. טוקטלי הייתה מרצה בכירה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל והחל משנת 2009 היא משמשת כעורכת כתב העת הישראלי "1280°c"‏ (1280 מעלות צלזיוס).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טליה טוקטלי נולדה בשנת 1949. אביה, הנס ציילר, היה ניצול שואה אוסטרי, שהיגר לארץ ישראל בשנת 1939 במסגרת עליית הנוער. המפגש הראשון של טוקטלי עם הקרמיקה היה במסגרת חוג בתקופת לימודיה התיכוניים. לאחר שירותה הצבאי למדה במחלקה לקרמיקה בבצלאל. בין מוריה שם הייתה גדולה עוגן, שהתנסתה באותה עת במעבר מקדרות ועיצוב קרמי לפיסול חופשי בקנה מידה גדול. לאחר סיום לימודי התואר הראשון בשנת 1973, הוסיפה טוקטלי שנת התמחות במסגרת לימודי postgraduate במחלקה לקרמיקה בבצלאל, ובהמשך למדה גם במחלקה לאמנות בבצלאל, שם למדה פיסול אצל יעקב אפשטיין (1976) ורישום אצל יוסף הירש (1985).

לאחר לימודיה יצרה טוקטלי עבודות פיסול פיגורטיביות. בשנת 1987 הציגה תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה ובה נכללו פסלים בקנה מידה גדול אשר בדקו "יחסי גוף-קרקע, מתוך צורות מופשטות".[1] במיצב (1988) שהוצג בתערוכה "חומר אחר, קרמיקה עכשווית", בחנה טוקטלי את משמעות מרכיבי העשייה הקרמית בתרבות המערבית, בהציגה קנקן עתיק מאוסף מוזיאון ארץ ישראל, עפר וחרסים מחפירה ארכאולוגית לצד חתיכות פורצלן, שיער ופירות של רימון מצוי מטופלים.

במחצית שנות התשעים של המאה ה-20 החלה טוקטלי ליצור עבודות המתייחסות אל הביוגרפיה המשפחתית שלה. בשנת 1996 הציגה טוקטלי תיבת תצוגה מזכוכית ובתוכה כרית עשויה חומר קרמי. על הכרית הוטל צילה של דוגמת עיטור רקמה, אשר הוטבעה על גבי הזכוכית. עבודות נוספות שיצרה טוקטלי, עשו שימוש בחפצים מתוך הירושה המשפחתית של אביה. פסלוני פורצלן דקורטיביים, כמו גם פריטים משפחתיים אחרים, שימשו מקור לשכפול וליצירה של עבודות שונות. ב"העפלה אל האוורסט" (2006), לדוגמה, השתמשה טוקטלי בפסלון בדוגמת כלב, אשר שוכפל בכמה עותקים שנתלו, בעזרת חוטים צבעוניים, על גבי קיר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1978 - בית אות המוצר, ירושלים
  • 1987 - מוזיאון הרצליה, הרצליה
  • 1989 - "עבודות בחומר 89", בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1993 - "תבליטים ופסלים 1991-93", גלריה שרה קונפורטי, תל אביב-יפו
  • 2000 - "ילד ׀ ילדה ׀ חי ׀ צומח ׀ דומם", גלריה עמי שטייניץ, תל אביב-יפו
  • 2000 - "סוויטה לבית בהשאלה", פיסול בשיתוף כוריאוגרפיה של איריס גורן, מקום לאמנות עכשווית אצל דפנה נאור, ירושלים
  • 2006 - "ארס קרמיקה", גלריה פריסקופ, תל אביב-יפו
  • 2009 - "נאום החפץ, עשור", הגלריה הפתוחה, קריית האוניברסיטה הפתוחה, רעננה
  • 2012 - "חברות חדשה", בית האמנים ירושלים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1973 - בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1974 - התמחות, המחלקה לעיצוב קרמי, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1976 - לימודי פיסול, המחלקה לאמנות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1985 - לימודי רישום, המחלקה לאמנות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1981 - אמן-מורה, אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1991-1992 - מרצה-אורחת, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1994 - המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1998-2001 - מרכזת מסלול פיסול, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1987 - ציון לשבח, World Triennial Exhibition of Small Ceramics, זאגרב, יוגוסלביה
  • 1996 - פרס עידוד היצירה, המדור לאומנויות פלסטיות, משרד החינוך והתרבות
  • 2012 - ציון לשבח, פרס על שם מוד פרידלנד, עמותת אמנים יוצרים בישראל / אגודת אמני הקרמיקה
  • 2012 - פרס העיצוב, מינהל התרבות, משרד המדע התרבות והספורט
  • 2014 - ציון לשבח, פרס על שם מוד פרידלנד, עמותת אמנים יוצרים בישראל
  • 2020 - פרס מוד פרידלנד לאמנות קרמית, עמותת אמנים יוצרים / אגודת אמני הקרמיקה
  • 2021 - פרס מפעל חיים ע”ש מרדכי איש-שלום, בית האמנים, ירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעמי טנהאוזר, אני עדיין שולפת אותה מתוכי כשזה נחוץ לי, באתר ערב רב, 29 בינואר 2010