טל שגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

טל שגב (נולד ב-18 ביולי 1973) הוא זמר-יוצר, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגב נולד וגדל בחולון. את דרכו המוזיקלית התחיל ב-1990 כקלידן להקת "ועד הבית", בה היה חבר גם פיטר רוט. הלהקה הוציאה סינגל אחד שהלחין שגב בשם "אלברט", אך לא זכתה להצלחה. בצה"ל שירת שגב בלהקת פיקוד מרכז, בה ניגן בקלידים ובגיטרה. עוד במהלך שירותו השתתף בנגינה באלבומה של להקת מוניקה סקס "פצעים ונשיקות". לאחר שחרורו מהצבא ב-1994 הצטרף ללהקת "אמיתי והנוגעים בדבר" של אמיתי אשר, בה ניגן בקלידים והשתתף עם שאר חברי הלהקה בעיבודים.

לאחר פירוק "אמיתי והנוגעים בדבר" החל שגב לנגן באלבומים של זמרים שונים, כ"בוקר טוב" של ירמי קפלן, "נגיעות" של ברי סחרוף, "יאללה ביי" של אריאל הורוביץ, אלבומה של להקת "פרה קדושה", "טוב לנו יחד" של מאור כהן, "לרע ולטוב" של קפלן, "אהבתיהם" של שלמה ארצי ו"ספרי לי הכל" של רונית שחר.

בשנת 2000 הפיק שגב לראשונה אלבום שלם, "בעדינות" של איגי וקסמן. שגב גם השתתף בעיבודים יחד עם מוזיקאים רבים אחרים, והלחין את השיר "עוד קצת" שכתבה וקסמן. בשנת 2001 עיבד והפיק מוזיקלית יחד עם בן ארצי את אלבומו של ארצי "מה שקרה". שגב גם הצטרף בשירה לשירים "מסדרון" ו"לא מבין דבר".

באוגוסט 2001 הוציא שגב את אלבומו הראשון, "אי שקט", בו בלטו השירים "אנשים", "ימים בינוניים" ו"שיר חולוני". השיר "שיר חולוני", שנקרא גם "הפועל הפשוט", נכתב על קבוצתו האהודה, הפועל תל אביב, ועל העצבות שגורמת לו מכבי תל אביב ("הו עצבות עצבות שוב פעם היא מכבי [מכה בי] ואני בכלל הפועל הפשוט"). שגב כתב והלחין את כל שירי האלבום, ועיבד את כולם פרט ל"אנשים" שעיבד בן ארצי. ארצי גם הוזכר בשיר, בשורה "בעקבות שיחה עם חברי הטוב בן". באותה שנה זכה שגב בתואר "תגלית השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'.

בשנת 2002 עיבד והפיק שגב את אלבומו של שלמה ארצי "צימאון", שבו גם השתתף בשירה ב"להציל אותך" וב"כל אחד והסיפור שלו". בסוף אותה שנה הוציא את אלבומו השני, "על הברכיים". שיר הנושא של האלבום, שהלחין שגב עם ערן ויץ, היה להיט גדול, ואחד משיריו המוכרים ביותר. פרט לו בלט באלבום גם השיר "דברים קטנים".

בשנת 2003 עסק שגב בעיקר בהפקות מוזיקליות, בין היתר באלבומו של קובי רכט "הרגע הנכון", ובאלבומם של להקת "המשולש" "להיות צלול", מתוכו זכור בעיקר השיר "שמיים כחולים".

בשנת 2004 הוציא את אלבומו הרביעי, "אנחנו", שזכה להצלחה פחותה משני קודמיו. בין היתר בלטו בו "אני רוצה", "חברים" ו"קוקוריקו", בו השתתף עפר שכטר בקטע ראפ. שגב הלחין את כל שירי האלבום וכתב את רובם, חלקם יחד עם ארז ברזוליק. האלבום כלל גם את השיר "כלי ביד היוצר" שכתבה לירון הרפז, שנרצחה בשנת 2001 על ידי מחבלים פלסטינים. השיר הופיע מאוחר יותר באלבום בשם "אמצע שום מקום", שכלל לחנים וביצועים של זמרים שונים לשיריה של הרפז.

בשנת 2005 כתב שגב את השיר "תרקדי" לאלבומו של אייל גולן "מציאות אחרת", וכמו כן מספר שירים לאלבומה של שרונה נסטוביץ', ביניהם "גבוה". בשנת 2006 חבר שגב למוזיקאי יעקב למאי, המזוהה בעיקר עם מוזיקה מזרחית, והשניים החלו לפעול יחד תחת השם "צמד דו-סול". פעילותם הראשונה הייתה הפקת אלבומה של שרית חדד "זה ששומר עליי", שיצא ביוני 2007. שגב ולמאי עיבדו יחד כמעט את כל שירי האלבום, וגם כתבו והלחינו חלק מהם, כ"זה ששומר עלי" ו"עליך ועלי". כמו כן כתבו השניים את השיר "אהבת חיי" לאלבומו של אייל גולן "בשבילך נוצרתי".

במקביל החלו לצאת כבר מאמצע שנת 2006 סינגלים לקראת אלבומו הבא של שגב, גם הוא בשיתוף פעולה עם למאי. הסינגל הראשון היה "נזכרתי בך", ואחריו יצאו "אתן לך את הכל", "יום אחרון", "הכי יפה" והדואטים "רק עוד דקה" עם אריק סיני ו"מה נשאר לי" עם מוש בן ארי. בנובמבר 2007 יצא האלבום המלא, "יום אחרון", שלווה בסינגל "יעקב". האלבום כלל גם את הדואט "זה קרוב" עם ארקדי דוכין.

בשנת 2009 יצא אלבומה של שרית חדד "מרוץ החיים", גם הוא בהפקתם של שגב ולמאי, שגם כתבו והלחינו מספר שירים לאלבום. באותה שנה הוציא שגב מספר סינגלים כזמר, ובהם "כמו משוגעים" ו"אמריקה בתוך תל אביב". בסוף אותה שנה התפרסם השיר "רגע גדול", דואט של שרית חדד ואייל גולן, שכתבו שגב ולמאי.

בשנת 2010 הוציא הזמר ישי לוי את הסינגלים "האחת שלי" ו"תודה", שכתבו שגב ויעקב למאי. שני השירים נכללו באלבומו של לוי "האחת שלי", שיצא בשנת 2011. לאלבומו של אייל גולן "חלק מחיי", שיצא בשנת 2011, כתב והלחין שגב את השיר "בשבילך". באותה שנה גם כתב לליאור נרקיס את השיר "התהיי לי".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אי שקט (2001)
  • על הברכיים (2002)
  • אנחנו (2004)
  • יום אחרון (2007)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]