לדלג לתוכן

להקת פיקוד המרכז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף להקת פיקוד מרכז)
להקת פיקוד המרכז
להקת פיקוד מרכז ב-1969 בשיר צ'ארלי צ'פלין, מימין, גליה ישי, במרכז אפרת לביא משמאל ניצה שאול
להקת פיקוד מרכז ב-1969 בשיר צ'ארלי צ'פלין, מימין, גליה ישי, במרכז אפרת לביא משמאל ניצה שאול
להקת פיקוד מרכז ב-1969 בשיר צ'ארלי צ'פלין, מימין, גליה ישי, במרכז אפרת לביא משמאל ניצה שאול
פיקוד פיקוד מרכז
מקימים יצחק יצחקי
תקופת הפעילות 1953–הווה (כ־71 שנים)
תוכניות 24
התוכנית הראשונה אחד משלנו (1953)
התוכנית האחרונה ילדי 67 (1987)
תקליטים 14
להקות משנה

צוות הווי פיקוד מרכז
צוות הווי חטיבת הצנחנים

שלישיית פיקוד מרכז
להקת פיקוד מרכז בתחילת שנות ה-60, חדוה עמרני משמאל

להקת פיקוד המרכז היא להקה צבאית בצה"ל. הלהקה נוסדה ב-1953 על ידי קצין החינוך של פיקוד המרכז, רס"ן יצחק יצחקי, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית. הלהקה זכתה לשיא הצלחתה בתוכניות אותן ניהל הצמד דני ליטאי ויאיר רוזנבלום לאחר מלחמת ששת הימים.

רבים מבוגרי הלהקה היוו לאורך השנים חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו שלומית אהרון, נירה גל, עוזי חיטמן, אושיק לוי, רוחמה רז, דני רווה, טמירה ירדני, שייקה לוי, דודו זכאי, דורית ראובני, דני ליטאי, חדווה עמרני, אריה לבנון, יואל לרנר, גלית גיאת, דוד ד'אור, קובי רכט, מזי כהן, עידן אלתרמן, אלי גורנשטיין, נעמי פרומוביץ', עודד קוטלר, עפרה פוקס, יעקב מנדל שלמה וישינסקי,יגאל חרד ואחרים. גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (אז אסתי אבני) שירתה בלהקה בתחילת שנות ה-70.

תחילת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1953 פעלו בפיקוד המרכז צוותי מוזיקה קטנים שהורכבו מכישרונות שנמצאו במפקדות השונות, עד שאלוף פיקוד המרכז, צבי איילון, ביקש להקים להקה ייצוגית, כמו אלו שהוקמו בפיקודים האחרים (בתקופה זו פעלו להקת הנח"ל ולהקת פיקוד דרום). על מלאכת הקמת הלהקה הופקד רס"ן יצחק יצחקי, קצין החינוך. במאי הלהקה היה השחקן והיוצר גדעון שמר[1]. המנהל המוזיקלי היה יוחנן זראי.

ב-1953 הופיעה הלהקה בתוכניתה הראשונה שנקראה "אחד משלנו", אך התוכנית לא הצליחה להתפרסם מעבר לגבולות הפיקוד. ב-30 באוגוסט 1954 החלה הלהקה להופיע בתוכנית נוספת, שנקראה "כף קוף אחד". התוכנית הייתה במתכונת של מחזמר בעל מוסר השכל. העלילה הייתה מעין סיפור אהבה על רקע אליפות השחמט של צה"ל, ובה זוג חיילים בורח לתל אביב כדי להגיע להקלטת תוכנית הרדיו "תיבת נוח". כיוון שלא נותרו כרטיסים למופע, יוצאים השניים לגן מאיר ומבכים את השקמים שצמחו לאורכה ולרוחבה של העיר. בתוכנית זו בוצעה הגרסה הראשונה של השיר "גן השקמים" (יצחק יצחקי/יוחנן זראי), על ידי שלושה מחברי הלהקה: אהובה דיכטר, דוד לוין ומשה טרוים (מושיק טימור). בין חברי המחזור הראשון היה גם ג'וקי ארקין. המנהל המוזיקלי של הלהקה בתוכנית זו היה יוחנן זראי, ואשתו ריקה זראי הייתה המדריכה המוזיקלית[2].[3] אלוף הפיקוד איילון הודיע כי בכוונתו שבלהקה יציגו גם שירים על תפקידי חיילים מגוונים יותר, ועל כן הופיעו השירים: "שיר המ"צ", "המ"מ הצדיק", "הסמלת" ועוד.

הלהקה העלתה מספר תוכניות נוספות באותן השנים, אך לא הקליטה את שיריה באופן מסודר. רק ב-1957 יצא ללהקה אריך הנגן הראשון, שנקרא "שמע חבר" (עד להקלטות התקליט הקליטה הלהקה מספר שירים מתוכניות שונות, לעיתים לרדיו ולעיתים לתקליטים שנשמרו רק בהד ארצי). בתקליט הופיעו חברי ההרכב: יוסי סגל, מזל שמור, שייקה לוי, צדי צרפתי, אילי גורליצקי, עודד תאומי ואריה לבנון האקורדיוניסט. בהמשך הקליטה הלהקה את שיריו של המלחין ניסן הברון לתקליטי אוסף משיריו, אחד מהם היה "היושבת בגנים". מלהיטי אותן שנים: "חמסינים במשלט" (נעמי שמר), "סמלת" (יחיאל מוהר/חיים אלכסנדר) ו"הזקנקן" (דן אלמגור/מאיר נוי) שהופיעו באריך הנגן "שמע חבר".

במקביל להקלטות, העלתה הלהקה תוכניות, בהן "פשיטה בכפר" (שנקראה גם "העיקר ובת האיכר") ב-1956, שנקראה בבימה האזרחית "חמש חמש". במאי התוכנית היה גדעון שמר, הבמאי הראשון של הלהקה, ואשתו נעמי שמר, שכתבו את מילות השירים. בין להיטי התוכנית היו גם "רב האור והתכלת" בביצוע מזל שמור, "שיר הבר", "תרנגול בן גבר" (בוצע מאוחר יותר על ידי רן ונמה), "בא הגדוד", "רומנס בכפר" ועוד. חברים נוספים בלהקה באותן שנים היו עודד תאומי, חדוה עמרני, אביבה פז, צדי צרפתי, דוד לוין, דני ליטאי, עמוס אטינגר, ז'קי לוי, שי דנון, עפרה פוקס והאקורדיוניסט מרטין מוסקוביץ' צפריר שינקמן.[4] תוכניות נוספות מאותן השנים: "צחוק במרכז" (1957), "האדם הנכון במקום הנכון" (1958), "האלוף על הגג" (1958), ו"שלושה גיבורים". שירים ידועים מהתוכנית "ככה זה" (1960) היו "הרם את המורל", "פגישה בפיגאל", "הסיידים", שיר הנושא ועוד. מתוך התוכנית "רשות הדיבור לאריה" שיצאה ב-1961 נודעו השירים "אל מחנה השחרורים", "חמסינים במשלט" (גרסת כיסוי מאוחרת), "עם הספר", "אהבה במדים" ועוד. באותה שנה יצא ללהקה תקליט משותף עם להקת פיקוד הצפון; הצד שהוקדש ללהקת פיקוד המרכז נקרא "רשות הדיבור לאריה".

בשנת 1962 הפיקה הלהקה את התוכנית "חיילים יצאו לדרך", בה הופיע לראשונה השיר שנשא את שמה. שאר השירים בתוכנית לא הפכו ללהיטים, ולכן התוכנית לא הוקלטה. השיר בוצע שוב גם בתוכנית "למה כובע?" שנה אחר כך, ולצידו הופיעו השירים "טוויסט מולדת" ו"שניים עם גיטרה". תוכנית זו הוקלטה על גבי שני תקליטונים בשם "חיילים יצאו לדרך" ו"טוויסט מולדת". בהרכב הלהקה, בתוכנית ובתקליטים אלו הופיעו יגאל חרד, אושיק לוי, שלמה וישינסקי, דני רווה, חדווה עמרני, דוד טל, מיקי כהן ואריאל פורמן. באוקטובר 1963 הקליטו מספר חיילים מן הלהקה את "שיר השכונה" ו"הורה אהבה", כביכול על ידי "להקת השכונה" ששמות חבריה לא צוינו; הייתה זו יוזמה פרטית בעקבותיה נשפטו החיילים.[5]

בשנת 1964 הפיקה הלהקה את התוכנית "לא רוצים טובות", ובה הופיעו השירים והלהיטים "כנרת" (רחל/נעמי שמר), "יש לך מה שיש לך" (יוסי גמזו/יוחנן זראי), "לא רוצים טובות" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) ו"יש לו". להרכב הלהקה הצטרפה מיכל טל. בעקבות תוכנית זו הוציאה הלהקה תקליט שנקרא על שמה, ובו הופיעו עשרה שירים חדשים. לאחר מכן נקטע רצף ההקלטות של הלהקה. ב-1965 הפיקה הלהקה את תוכניתה "העיקר להיות בריא", בו מלבד שיר הנושא, השירים לא הפכו ללהיטים, ועל כן התוכנית לא הוקלטה. עם זאת, השיר "העיקר להיות בריא" בוצע שוב והוקלט לתוכנית "איפה המרכז?" ב-1968.

בשנת 1966, במסגרת התוכנית החדשה של אותה שנה "במרכז העניינים" בניהולו המוזיקלי של המלחין יעקב הולנדר, יצא לאור תקליטון של הלהקה בשם "במרכז העניינים", הכולל את השירים "טנגו תורנות" (יוסי גמזו/עממי, עיבוד-יעקב הולנדר), "את מי אני אוהבת" (יורם טהרלב/סשה ארגוב), "רוח מנשבת", ו"בנות בכוננות" (יוסי גמזו/יעקב הולנדר). בין חברי המחזור נכללו מוטי גלעדי, טמירה ירדני, דודו ירדני, בתיה ברק, צבי צ'אקיר ("הקטן של דבושה") ואיתן שפירא באקורדיון. באותה שנה, עקב המיתון וחוסר התקציב לאגף התרבות בצה"ל, רוב הלהקות הצבאיות הוציאו רק תקליטונים המכילים ארבעה שירים.

בשנת 1968 הפיקה הלהקה תוכנית חדשה, שהושפעה מהאופוריה שלאחר הניצחון במלחמת ששת הימים. יורם טהרלב ואבי קורן כתבו במיוחד ללהקה את רוב השירים בתוכנית, הטקסטים היו רוויי פטריוטיות, וגם הלחנים והעיבודים של יאיר רוזנבלום סימנו את אותה רוח. את התוכנית ביים דני ליטאי וניהל מוזיקלית רוזנבלום, שעבד באותה שנה עם רוב הלהקות הצבאיות על מנת לחזק את צה"ל בפיקוד המרכז, הים והנח"ל. התוכנית נקראה "איפה המרכז?", על שם אחד השירים שכתב טהרלב, בו נאמר כי מכיוון שצה"ל כבש שטחים (עם רמיזה לרמת הגולן, רצועת עזה, סיני והירדן), יש צורך לבדוק מחדש בפיקוד מרכז "איפה המרכז". בתוכנית הופיעו הלהיטים "קום לך אל נינווה" (יורם טהרלב/אלונה טוראל), "גבעת התחמושת" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), ו"איזה ערב יפה" (לאה נאור/נורית הירש). השיר "גבעת התחמושת" היה הזמנה מיוחדת של במאי התוכנית דני ליטאי מטהרלב, לכתוב שיר על חטיבת הצנחנים; טהרלב בחר להתבסס על ראיונות של חיילים מהחטיבה שחזרו מהקרב על הגבעה ושהופיעו בעיתון "במחנה", ואחרי כל ארבעה בתים הוסיף קטע קצר מתוך ראיון של חייל אחר.[6] שירים נוספים כללו ביצוע מחודש לשיר "העיקר להיות בריא" (חיים חפר/סשה ארגוב), "דובר צה"ל מודיע", "הנהג שלנו חבר'מן", "גמאל וחוסיין" (פרודיה על שיחת טלפון בין גמאל עבד אל נאצר לבין חוסיין, מלך ירדן), "אני ואתה" (על אישה שמחכה שבן זוגה יחזור מהמלחמה בגולן) ועוד. כוכבי התוכנית והתקליט היו דודו זכאי, קובי רכט, איריס יוטבת, נירה גל, יפה אדלמן, חיליק צדוק, יעל שפיצר ועוד. התוכנית הייתה מהמוצלחות של להקת פיקוד המרכז.

ההרכב של התוכנית "איפה המרכז?" התפרק לאחר מספר חודשים, מאחר שחבריו היו מרבים להופיע בהופעות אזרחיות במרכז הארץ, דבר שגרם לביטול הופעות באזורים מרוחקים כמו סיני. אלוף הפיקוד רחבעם זאבי החליט על פירוק הלהקה, פיזור חברי הצוות (היחיד שנשאר הוא גדעון אמיר), והבאת זמרים ושחקנים חדשים לתוכנית חדשה. התוכנית הבאה נקראה "רד אלינו לבקעה" (1969), ובין חבריה היו דני וסלי, שלמה בראבא, ניצה שאול, עמרי ניצן, דורון סלומון, גליה ישי, אפרת לביא ושם טוב לוי. שירים מתוכנית זו שהצליחו במיוחד, "ארץ המרדפים", "רד אלינו לבקעה" ו"כמה שמש". לתוכנית נכתבו שירים על ידי יורם טהרלב, חיים חפר, נעמי שמר ועוד. הלחנים היו בעיקר של יאיר רוזנבלום וסשה ארגוב. הבמאי נותר דני ליטאי והמנהל המוזיקלי היה רוזנבלום. מבין שירי התוכנית התפרסמו הלהיטים "שנינו מאותו הכפר", שכתבה והלחינה שמר, בביצוע סולו של דני וסלי, ו"שירו של צנחן". לתוכנית יצא תקליט אריך נגן מסחרי עם 13 שירים בעיבודים של רוזנבלום, בהם הלהיטים "אהבה ים תיכונית" שכתבה רימונה דינור, "ארץ המרדפים" (חיים חפר, רוזנבלום), "כמה שמש" (תרגום של יורם טהרלב לשיר Good day sunshine של הביטלס), "מגע ידך", "רד אלינו לבקעה" ו"המלווה" שהיה סולו של שלמה בראבא. ארבעה שירים נוספים בתוכנית היו פרודיה על סרטים מוכרים; חלק זה נקרא "מועדון הסרט הטוב" (מילים של יורם טהרלב ולחנים של סשה ארגוב), וכיכבה בו ניצה שאול, שגם חיקתה את צ'ארלי צ'פלין. השירים בחלק הזה היו "סיסי", "טנגו ולנטינו", "הבלתי מאושרים" ו"צ'ארלי צ'פלין", שהיה ללהיט וצולם לקליפ. בקליפ נראות בנות הלהקה שרות ובורחות משוטר שרודף אחריהן, נקלעות לסיטואציות מצחיקות ומביכות כשבמרכז התמונה גרי אקשטיין שליווה בכינור. על פי דרישת אלוף הפיקוד, עברו חיילי הלהקה קורס צניחה במיוחד בשביל צילומי הקליפ "שירו של צנחן".[7] קליפים נוספים שצולמו הם "שנינו מאותו הכפר" ו"בכי תמרורים".

בשנת 1970 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-18, "ליד הירדן". חברי ההרכב כללו את מרבית חברי התוכנית הקודמת, והצטרפו אליה זמרים נוספים ובהם שלומית אהרון ומיקה בשן. רוזנבלום המשיך לעבד את תוכניות הלהקה, ובתוכנית זו שם דגש על שילוב כלי תזמורת פחות מקובלים בסגנון הזה. בתוכנית הופיעו הלהיטים "תחת עץ האקליפטוס" (חיים חפר/יאיר רוזנבלום), שני ביצועי סולו של שלומית אהרון: "יש לי אהוב בסיירת חרוב" (חיים חפר/יאיר רוזנבלום) ו"הימים האחרים" (חיים חפר/דובי זלצר), וכן השירים "פלשתים עליך שמשון" (שצולם לקליפ בחוף ים בקיסריה עם תפאורות תנ"כיות), "הצנחנים באים", "שמש בגבעון דום" ועוד. בסוף 1970 עזבו את הלהקה ניצה שאול, אפרת לביא ואתי שילוני, והחברים החדשים המשיכו באותה תוכנית.[8]

ב-1971 לא הפיקה הלהקה תוכניות או תקליטים. בפיקוד המרכז התמקדו בשנה זו בהרכבים "שלישיית פיקוד מרכז" ו"צוות הווי חטיבת הצנחנים", שהפיקו תוכנית משותפת בשם "אחריי לצנחנים". התוכנית כללה את הלהיטים "מקפלות המצנחים", "צליל גיטרות", "היום היום" (סולו של דורית ראובני), "יש פרחים" ו"ציפור בגשם". בשנת 1972 התאחדו שני ההרכבים מחדש ללהקת פיקוד מרכז, והעלו את התוכנית "שר מי ששר אחרון". מצוות הווי צנחנים הגיעו אלי גורנשטיין, נאוה ברוכין, יעקב מנדל, רונית אופיר, אורי שבח, יגאל קוטאי שהחליף את לואי להב כמפקד הלהקה, ומשלישיית פיקוד מרכז היו דורית ראובני, עוזי חיטמן וגיא יפה ובלהקה השתתפה גם אסתר חיות, לימים נשיאת בית המשפט העליון. בתוכנית החדשה נכללו הלהיטים "האיש מן הבקעה" (חיים חפר/מוני אמריליו), "מודה אני לפניך", "מסביב למדורה" (נתן אלתרמן/יאיר רוזנבלום), "שבחי החושך" ו"הארץ שלי", שאת כולם שרה כסולנית, דורית ראובני.

לאחר שחרור כמה מחברי הלהקה, הוקם צוות חדש שהופיע בתקופה שלאחר מלחמת יום כיפור, תחת השם "צוות הווי פיקוד מרכז". הצוות הפיק תוכנית ותקליט בשם "פרצופים צוחקים". למרות הירידה בפופולריות הלהקות הצבאיות, שהתבטא בפחות הופעות והוצאות תקליטים, הוציאו חברי צוות הווי פיקוד מרכז, תקליט עם שירי התוכנית. הזמרת הבולטת הייתה רוחמה רז, הצליח במיוחד השיר "אי שם בבקעה". שיר נוסף בתוכנית היה "אין בגני שקדייה", תרגום של נעמי שמר לשיר Here there and everywhere של הביטלס. הצוות פעל שנה אחת.

ב-1974 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-20, "וזוהי רק ההתחלה", בה כיכבו השחקנים בני נדלר וצפריר קוכונובסקי. בתוכנית בלטו השירים "כשנחזור", "שלום לך אפריקה", "נתגבר יחדיו" (גרסה עברית לשירם של הביטלס "We Can Work It Out"), "וזוהי רק ההתחלה" (נעמי שמר) ו"ארץ אחרת". שנה מאוחר יותר, ב-1975, הוקם מחדש צוות הווי הצנחנים והפיק תוכנית חדשה שנקראה "בארץ אהבתי", עם רוחמה רז וזמרים נוספים. בין שיריה היו "בארץ אהבתי השקד פורח", "צלילי גיטרה", "למה לא", "אגדת שלושה וארבעה", "כנפיים של צנחן", ו"לכל אחד ירושלים", וגם שירים נוספים שלא זכו לפרסום רב ויצאו על תקליט אריך נגן. זו הייתה אמורה להיות התוכנית האחרונה של רוחמה רז בצבא, אך היא הוחתמה לשנה נוספת בצבא הקבע, והשתתפה בצוות הווי פיקוד מרכז שהוקם מחדש. הצוות הוציא תקליט ב-1976 שנקרא "צוות הווי פיקוד מרכז עם רוחמה", ובו המשיכה לשיר סולו, בלהיטים "ההר הירוק תמיד" ו"בזכותם". זה היה התקליט האחרון שהוציאו בפיקוד מרכז בעשור זה.

התוכנית הבאה הייתה "שירי ירושלים" ב-1977, במסגרת צוות הווי בפיקוד מרכז, שמנה בין היתר את יואל לרנר ששר סולו את הלהיט "שומר החומות" (דן אלמגור, בני נגרי). רק השיר הזה ושני שירים נוספים מתוך התוכנית ("מה אומרות עיניה", "אמא שלחתני לשוק") הוקלטו לתקליטי שדרים, אך לא לשוק המסחרי.

ב-1978 מונה הרמטכ"ל רפאל איתן שטען כי הלהקות כבר לא משמשות לייעודן המקורי - לעודד חיילים לאחר הקרב. בתקופת כהונתו פורקו להקת פיקוד מרכז והצוותים שפעלו בה ובפיקודים אחרים.

שנות ה-80 ואילך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 הוקמו מספר להקות צבאיות מחדש, בהן להקת פיקוד המרכז, שהפיקה את תוכניתה ה-21, "בשערייך יריחו". בתוכנית בלטו השירים "יא ליל" (קובי לוריא), "את עיניך שא מזרחה" (יורם טהרלב/אורי קריב), "נאהב" (מיכאל אלדר/אורי קריב), ו"מכתב קטן" (דני רובס), והשתתפו בה דוד ד'אור, מירון מינסטר, רועי ששון וסיגי חזמה.

שנה לאחר מכן הופקה תוכניתה ה-22 של הלהקה, "ילדי 67", וכן יצא תקליט באותו שם. בתוכנית כיכבו אלון אופיר, דוד ד'אור ורועי ששון. בין השירים בלטו הלהיטים "בן-גוריון" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "ילדי 67" ו"נגן אקורדיאון" (יורם טהרלב/אורי קריב).

באפריל 1989 נעצרו תשעה מחברי הלהקה בחשד לעישון חשיש[9]. התשעה הודו במעשה, ונשפטו לעונשי מאסר בפועל בבית דין צבאי: את העונש החמור ביותר קיבל אורי גוטליב שנידון לחצי שנת מאסר והורדת דרגה מפני שהוא זה אשר סיפק את החומר לשאר חברי הלהקה. נועה לביא נידונה לחודשיים מאסר, ערן ויץ לשלושה חודשי מאסר, אורי בנאי היה גם עצור, אך לבסוף זוכה[10] הדבר הביא לפירוק הלהקה ולהקמת "צוות הווי פיקוד מרכז" ולכן נוצר מצב שהיה צוות ההווי היחידי שפעל עם חידוש הלהקות הצבאיות ב-1985. הצוות הקליט שני שירים לרדיו: "עומד על קו רקיע", ו"סיפור אגדה" שכתבה חמוטל בן זאב על פי דברים שנשא מפקד חטיבת הצנחנים באותם ימים.

בתחילת שנות ה-90 הוקמה מחדש להקת פיקוד מרכז. הבימוי הופקד בידי [1]איקה זהר שביים שתי תוכניות: "כשהאריה צוחק" ו"הפז"מ דופק" שזכו להצלחה מרובה ביחידות צהל והופיעו כ-280 פעם כל אחת, שירי התוכנית"[2]כשהאריה צוחק" הוקלטו כקלטת אך לא הוקלטו כתקליט. המנהל המוזיקלי של ההפקה הראשונה היה יאיר רוזנבלום, השירים נכתבו על ידי אבי קורן, איקה זהר, אלדד זיו ויוסי אשדות.[3] הלחינו יאיר רוזנבלום, בעז שרעבי,[4], [5]חגי אלקיים[6] ורועי זו-ארץ. את התוכנית כתבו במשותף יוסי אשדות ואיקה זהר, על העיבודים הופקדו ערן מיטלמן וגיל פלדמן[7]. בהפקה השנייה הוחלף יאיר רוזנבלום בחגי אלקיים כמנהל מוזיקלי. בין חברי הלהקה היו עידן אלתרמן, גלית גיאת, דדי זהר, השיר היחיד שהקליטה הלהקה לרדיו הוא "זה השיר שלך"[8] שאת מילותיו כתב אבינועם קורן כמתנת מפעל חיים לחברו מתקופת להקת הנחל יאיר רוזנבלום,

כיום[דרושה הבהרה] להקת פיקוד המרכז מורכבת ממספר חברים הפועלים כהרכב. המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי. את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין-חינוך ראשי) יחד עם הבמאי ירון כפכפי. פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

  • שמע חבר - 1957: התקליט הראשון שכלל ביצועים חדשים והקלטות לשירים של הלהקה מכלל תוכניותיה עד כה.
  • רשות הדיבור לאריה - 1961: תקליט משותף עם להקת פיקוד צפון, שצד אחד מוקדש לכל להקה.
  • חיילים יצאו לדרך - 1963: תקליטון ארבעה שירים מהתוכנית "למה כובע"
  • טוויסט מולדת - 1963: תקליטון ארבעה שירים נוסף מהתוכנית "למה כובע"
  • לא רוצים טובות - 1964: אריך נגן חדש עם שירים מהתוכנית "לא רוצים טובות"
  • במרכז העניינים - 1966: תקליטון ארבעה שירים
  • איפה המרכז - 1968: אריך נגן לאחר מלחמת ששת הימים
  • רד אלינו לבקעה - 1969
  • ליד הירדן - 1970
  • שר מי ששר אחרון - 1972
  • וזוהי רק ההתחלה - 1974
  • בשערייך יריחו - 1985
  • ילדי 67 - 1987

משירי הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השיר מילים לחן תוכנית שנה
איזה ערב יפה לאה נאור נורית הירש איפה המרכז 1968
איפה המרכז יורם טהרלב יאיר רוזנבלום איפה המרכז 1968
אנחנו שנינו מאותו הכפר נעמי שמר נעמי שמר רד אלינו לבקעה 1969
שירו של צנחן יורם טהרלב יאיר רוזנבלום רד אלינו לבקעה 1969
בכי תמרורים יורם טהרלב סשה ארגוב רד אלינו לבקעה 1969
את עיניך שא מזרחה יורם טהרלב אורי קריב בשערייך יריחו 1985
בן-גוריון יורם טהרלב יאיר רוזנבלום ילדי 67 1987
גבעת התחמושת יורם טהרלב יאיר רוזנבלום איפה המרכז 1968
דובר צה"ל מודיע אבי קורן יאיר רוזנבלום איפה המרכז 1968
האיש מן הבקעה חיים חפר מוני אמריליו שר מי ששר אחרון 1972
הארץ שלי רחל שפירא מוני אמריליו שר מי ששר אחרון 1972
הימים האחרים חיים חפר דובי זלצר ליד הירדן 1970
הנהג שלנו חברה'מן יורם טהרלב אלונה טוראל איפה המרכז 1968
הסמלת יחיאל מוהר חיים אלכסנדר כף קוף אחד 1954
הצנחנים באים אבי קורן סשה ארגוב ליד הירדן 1970
הרם את המורל יחיאל מוהר משה וילנסקי ככה זה 1960
וזוהי רק ההתחלה נעמי שמר נעמי שמר וזוהי רק ההתחלה 1975
חיילים יצאו לדרך נעמי שמר נעמי שמר "חיילים יצאו לדרך"

"למה כובע"

1962

1963

טוויסט מולדת דרורה חבקין דרורה חבקין למה כובע 1963
טנגו תורנות יוסי גמזו עממי במרכז העניינים 1966
יא ליל קובי לוריא קובי לוריא בשערייך יריחו 1985
יש לי אהוב בסיירת חרוב חיים חפר יאיר רוזנבלום ליד הירדן 1970
כנרת רחל נעמי שמר לא רוצים טובות 1964
לא רוצים טובות יחיאל מוהר יוחנן זראי לא רוצים טובות 1964
מכתב קטן דני רובס דני רובס בשערייך יריחו 1985
מסביב למדורה נתן אלתרמן יאיר רוזנבלום שר מי ששר אחרון 1972
מקפלות המצנחים יאיר רוזנבלום יאיר רוזנבלום שר מי ששר אחרון 1972
נאהב מיכאל אלדר אורי קריב בשערייך יריחו 1985
נגן אקורדיאון יורם טהרלב אורי קריב ילדי 67 1987
פלשתים עליך שמשון יורם טהרלב יאיר רוזנבלום ליד הירדן 1970
צ'ארלי צ'פלין יורם טהרלב סשה ארגוב רד אלינו לבקעה 1969
קום לך אל נינווה יורם טהרלב אלונה טוראל איפה המרכז 1968
רד אלינו לבקעה חיים חפר עממי רד אלינו לבקעה 1969
שבחי החושך נתן אלתרמן יאיר רוזנבלום שר מי ששר אחרון 1972
שומר החומות דן אלמגור בני נגרי שירי ירושלים 1977
שירו של צנחן יורם טהרלב יאיר רוזנבלום רד אלינו לבקעה 1969
תחת עץ האקליפטוס חיים חפר יאיר רוזנבלום ליד הירדן 1970

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא להקת פיקוד המרכז בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמואליק טסלר, שירים במדים - סיפורן של הלהקות הצבאיות, ישראל: יד בן צבי, 2007, עמ' 135
  2. ^ מושיק טימור: "זראי היה עולה מהונגריה ולא דיבר טוב עברית. לכן דרש שאשתו, ריקה, תהיה המדריכה הקולית של הלהקה" (ראיון לעפר גביש)
  3. ^ לכן חלק מלהיטי הלהקה היו גם להיטיה של ריקה זראי באותן השנים
  4. ^ מנשה רבינא, להקת פיקוד המרכז, דבר, 17 בינואר 1958
  5. ^ "להקת השכונה" - קבוצת חיילים, דבר, 16 באוקטובר 1963
  6. ^ מתוך ריאיון עם יורם טהרלב, ראו גבעת התחמושת (שיר)
  7. ^ אחרי שכולם עברו את הקורס, הם קיבלו כנפי צניחה
  8. ^ יעקב העליון, שביבים, מעריב, 3 בדצמבר 1970
  9. ^ רונן טל, יוסי ורטר, חברי להקת פיקוד מרכז נעצרו בעקבות הלשנה, חדשות, 9 באפריל 1989
  10. ^ אהרן קליין, יlאב בירנברג, את המנגינה הזאת אפשר להפסיק, חדשות, 20 באוגוסט 1992