טרנספורמציה (גנטיקה)

שלבי התהליך, השלב בו חיידק 2 לוקח את החומר התורשתי מהסביבה מכונה טרנספורמציה

טרנספורמציה היא העברת חומר תורשתי מחיידק אחד לאחר, ללא מגע ביניהם. במסגרת התהליך ה-DNA יוצא לסביבה, וממנה נכנס אל חיידק אחר. על מנת שחיידק יקלוט מקטע גנום בטרנספורמציה, עליו להיות במצב של "כשירות" (קומפטנטיות), כשירות זו מותנה בצפיפות החיידקים ובריכוז "פורמוני כשירות" המיוצרים על ידי חיידקים אחרים במצע הגידול.

היסטוריה

התופעה שבה תא יכול לשנות את תכונותיו נצפתה לראשונה על ידי פרדריק גריפית' ב-1928. גריפית' חיפש דרך לייצר חיסון לדלקת ריאות, ומצא כי כאשר חושפים חיידקים מסוג Streptococcus pneumoniae שאינם וירולנטיים לחיידקים Streptococcus pneumoniae שהומתו בחימום, הם מקבלים את תכונת הווירולנטיות. באותה העת לא ניתן היה להראות מהו אופי הגורם המעביר את התכונה הנשלטת. ב-1944 הראו אוסוולד אוורי, קולין מקלאוד ומקלין מקארתי (ניסוי איוורי-מקלאוד-מקארתי) כי הגורם המועבר הוא גן (DNA) וכינו את התהליך טרנספורמציה.

שימושים

בביולוגיה מולקולרית נעשה שימוש נרחב בטרנספורמציה (התמרת תאים) שנחשבת להליך מעבדתי פשוט. טרנספורמציה משמשת ככלי מחקר חשוב להבנת תפקידם של גנים ודרכי פעולתם. על מנת להשרות "כשירות" בחיידקים כך שיוכלו לקלוט את מקטע הDNA, במעבדה גורמים לממברנת התא להיעשות חדירה ל-DNA באמצעות חימום (heat shock) ושימוש בשדה חשמלי (אלקטרופורציה), כמו גם שימוש ביונים דו-ערכיים ( כגון יון סידן) על מנת לגרום לתנועה של ה-DNA הטעון במטען שלילי.

קישורים חיצוניים

• טרנספורמציה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)