טרנספורמציה (גנטיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלבי התהליך, השלב בו חיידק 2 לוקח את החומר התורשתי מהסביבה מכונה טרנספורמציה

טרנספורמציה היא העברת חומר תורשתי מחיידק אחד לאחר, ללא מגע ביניהם. במסגרת התהליך ה-DNA יוצא לסביבה, וממנה נכנס אל חיידק אחר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה שבה תא יכול לשנות את תכונותיו נצפתה לראשונה על ידי פרדריק גריפית' ב-1928. גריפית' חיפש דרך לייצר חיסון לדלקת ריאות, ומצא כי כאשר חושפים חיידקים מסוג Streptococcus pneumoniae שאינם וירולנטיים לחיידקים Streptococcus pneumoniae שהומתו בחימום, הם מקבלים את תכונת הווירולנטיות. באותה העת לא ניתן היה להראות מהו אופי הגורם המעביר את התכונה הנשלטת. ב-1944 הראו אוסוולד אוורי, קולין מקלאוד ומקלין מקארתי (ניסוי איוורי-מקלאוד-מקארתי) כי הגורם המועבר הוא גן (DNA) וכינו את התהליך טרנספורמציה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביולוגיה מולקולרית נעשה שימוש נרחב בטרנספורמציה (התמרת תאים) שנחשבת להליך מעבדתי פשוט. טרנספורמציה משמשת ככלי מחקר חשוב להבנת תפקידם של גנים ודרכי פעולתם. עקרונות המשמשים בתהליך הטרנספורמציה הם הפיכת ממברנת התא לחדירה ל-DNA באמצעים שונים בהם קירור, ושימוש ביונים דו-ערכיים ושימוש בשדה חשמלי על מנת לגרום לתנועה של ה-DNA הטעון במטען שלילי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]