פסטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פִסטור הוא תהליך שבו מחומם נוזל כדוגמת חלב במהירות, עד קרוב לטמפרטורת הרתיחה ומקורר במהירות. מטרת התהליך היא להרוג נגיפים ואורגניזמים מזיקים כדוגמת חיידקים, פרוטוזואה ופטריות הנמצאים בנוזל מבלי לפגוע בטעמו או בערכו התזונתי. התהליך מאריך את חיי המדף של הנוזל. התהליך קרוי על שמו של לואי פסטר.

לואי פסטר, על שמו קרוי תהליך הפסטור

פסטר מצא שהסיבה לקלקול משקאות כגון בירה ויין ולהחמצתם היא פעילות החיידקים המצויים בהם. בתהליך של חימום המשקה, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של המשקה. רעיון זה אומץ על ידי תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. יחד עם קלוד ברנאר ביצע פסטר את ההליך לראשונה ב־20 באפריל 1862.

הפסטור הקלאסי הוא חימום לטמפרטורה של 63–68 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות. פסטור תעשייתי בימינו הוא תהליך של חימום לטמפרטורה של 73 מעלות צלזיוס ל־16 שניות וקירור מיידי לשתי מעלות צלזיוס. תהליך זה הורס את כל החיידקים הפתוגניים ואת כל הפטריות (שמרים ועובשים שונים). החימום המהיר בטמפרטורה מבוקרת והקירור המהיר גורמים לכך, שנשמרים רוב הערכים התזונתיים של המזון המפוסטר. החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון. שמירה בקירור של מזון מפוסטר מעכבת את התהליך ומאריכה את אורך החיים של המוצר. בישראל, החלב הנמכר בשקיות הוא חלב מפוסטר.

תהליך דומה לפסטור הוא "פסטור על". בתהליך זה מתבצע חימום לטמפרטורה של 125 מעלות צלזיוס לשנייה אחת, והוא נועד להאריך את חיי המדף של החלב (תוך פגיעה קטנה בערכו התזונתי). בתהליך זה משתמשים בישראל עבור חלב הנמכר באריזת קרטון. חימום זה נותן אורך חיים עדיף על פני הפסטור הסטנדרטי, אך גם פוגע יותר בערכים התזונתיים של החלב, ולמעשה אינו נחשב פסטור.

תהליך קיצוני יותר הוא "אולטרה פסטור" או עיקור (UHT). תהליך זה מתבצע על ידי חימום לטמפרטורה של 140 מעלות צלזיוס למשך שתי שניות. תוצאת התהליך קרויה חלב עמיד. חלב זה מעוקר לחלוטין ולפיכך יכול להחזיק מעמד תקופה ארוכה מאוד גם ללא שמירה בקירור כל עוד אריזתו לא נפתחה. בהתאם, לחלב עמיד ערך תזונתי נמוך יותר, ואף טעמו שונה יחסית לחלב המפוסטר.

בין המוצרים שניתן לפסטר: חלב, ביצים, יין, בירה, מיצי פירות ודבש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]