פריפלזמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים כללי המתאר את ההבדלים במבנה חיידקים גראם-חיוביים וגראם-שליליים. שימו לב להבדלים בגודל החלל הפריפלזמי (תכלת) ובעובי הדופן הפפטידוגליקנית

פריפלזמהאנגלית: Periplasm) הוא חומר מרוכז המזכיר בהרכבו ג'ל ומכיל תערובת של יונים וחלבונים הנחוצים לחיידקים על מנת לבצע מגוון פעילויות מטבוליות וכן לשמור על לחץ אוסמוטי תקין. חומר זה מצוי בתוך חלל הקרוי חלל פריפלזמי (Periplasmic space) אשר "כלוא" בין קרום התא לקרום החיצוני בחיידקים גראם-שליליים ובין קרום התא לדופן הפפטידוגליקנית בחיידקים גראם-חיוביים[1][2]. גודל החלל הפריפלזמי (וכפועל יוצא גם כמות הפריפלזמה) אינו זהה בקרב חיידקים גראם-שליליים וחיוביים; גודל החלל הפריפלזמי בחיידקים גראם-שליליים גדול בהרבה מזה של חיידקים גראם-חיוביים ועלול לתפוס עד 40% מנפח התא החיידקי[3].

הרכב הפריפלזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים כללי המתאר את מבנה התא החיידקי. החלל הפריפלזמי מסומן בספרה 3

הפריפלזמה מורכבת מתערובת של אנזימים, יונים וחלבונים תפקודיים אחרים שנחוצים לחיידקים על מנת לבצע מגוון פעילויות מטבוליות חיוניות. תערובת הפריפלזמה מכילה שלל אנזימים ליטיים שתפקידם לבצע מטבוליזם למקרומולקולות שונות (פרוטאזות, פוספטאזות, נוקלאזות, ליפאזות, וכיוצ"ב). אנזימים נוספים שנמצאים בפריפלזמה נוטלים תפקיד בשרשרת מעבר האלקטרונים בתהליך של זרחון חמצוני, בתהליך סינתזת הדופן הפפטידוגליקנית, בשינוע מטבוליטים בין הקרום החיצוני/דופן לקרום התא (סוכרים, חומצות אמינו, ויטמינים) וכן בשמירה ועזרה בקיפול יעיל של חלבונים חיידקיים (שפרונים)[1].

בחיידקים פתוגניים מאוכסן חלק גדול מהאנזימים הליטיים (קולגנאזות, פרוטאזות, היאלורונידאזות), הטוקסינים והאנזימים שמקנים עמידות לאנטיביוטיקות (בטא לקטמאזות) בפריפלזמה[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Patrick R. Murray, Ken S. Rosenthal, Michael A. Pfaller. Medical microbiology (5th ed.). Elsevier Mosby. 2005, p.17. ISBN 978-0323033039.
  2. ^ Matias VR, Beveridge TJ. (2005). Cryo-electron microscopy reveals native polymeric cell wall structure in Bacillus subtilis 168 and the existence of a periplasmic space. Journal of Molecular Biology. Apr;56(1):240-51. PMID 15773993.
  3. ^ Guntram Seltmann, Otto Holst. The Bacterial Cell Wall. Springer. 2002, p.178. ISBN 978-3540426080.