יאן ארטוס ברטראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאן ארטוס ברטראן
לידה 13 במרץ 1946 (בן 78)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת צילום אוויר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד (31 בדצמבר 2009)
  • פרס ומדליית צ'רי קירטון (2013)
  • מדליית הזהב של החברה הגאוגרפית הצרפתית (2001)
  • מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (14 בנובמבר 2016)
  • אביר בלגיון הכבוד (11 באפריל 2001)
  • מפקד בלגיון הכבוד (31 בדצמבר 2020)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (9 ביולי 2013)
  • אלופי כדור הארץ (2009)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (17 ביוני 2008)
  • קצין במסדר ההצטיינות החקלאית עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.yannarthusbertrand.org
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאן ארטוס ברטראןצרפתית: Yann Arthus-Bertrand; נולד ב-13 במרץ 1946 בפריז) הוא צלם, במאי ועיתונאי צרפתי, פעיל וסמל בינלאומי למאבק בתחום שמירת הסביבה[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטראן נולד בפריז למשפחת תכשיטנים מפורסמת, אשר בין השאר מופקדת על ייצור אותות הכבוד לממשלת צרפת מאז המהפכה הצרפתית והוא אח לחמישה. בשנת 1963, כשהוא בן 17, עזב את הבית במטרה להיכנס לעסקי הקולנוע. הוא החל בעבודות שירות באולפני קולנוע ואחר כך מצא עבודה כעוזר במאי. כעבור כמה שנים החל לקבל עבודות בתור שחקן. לאחר תקופה קצרה, עזב את תעשיית הקולנוע לטובת עבודה בספארי, באזור אלייה במרכז צרפת, ובגיל 30, עבר לשמורת מסאי מארה בדרם מערב קניה, לכתיבת דוקטורט על אריות. למימון לימודיו, עבד בשמורה כטייס כדור פורח, והנופים שראה מהאויר, היו ההשראה לעבודתו בצילום[1].

קריירה מקצועית בצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעבר עם משפחתו לאפריקה, פגש בקניה את ג'ונתן סקוט, צלם טבע, והוא הוביל אותו לעניין בצילום.

בשנות ה-80, ברטראן החל לעבוד כצלם בעבור הנשיונל ג'יאוגרפיק, "לה פיגארו" ו"פארי מאץ".

במשך כ-10 שנים, תיעד גם מכוניות ואופנועים המותירים שובלי עשן, במרוץ פריז דקר.

ב-2007, בקר גם בישראל במסגרת סיבוביו בעולם.

ספרו - אלבום תמונות כדור הארץ ממעוף הציפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992, בעקבות דברים ששמע בכנס ועידת האקלים בריו, החליט להתמסר לפרויקט לצלם את כדור הארץ מלמעלה. לאחר גיוס כספים לפרויקט שכלל גם את משכון ביתו, החל בצילומים. הוא טס מעל 80 ארצות במשך שנתיים וב־1999, פרסם את הספר Earth from Above, "מבט לאדמה מן השמיים", אשר זכה להצלחה ענקית, נמכר בלמעלה מ-4 מיליוני עותקים ותורגם ל-27 שפות[1].

ספרו הוא ספר הצילום המצליח ביותר בעולם[1]

סרטי טבע וסרטים תיעודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, יצא לאקרנים הסרט התיעודי Home, המכיל צילומים אוויריים של מקומות שונים ב-54 מדינות ברחבי כדור הארץ.

בשנת 2012, יצא סרטו התיעודי "Planet Ocean" - כוכב הלכת אוקיינוס", העוסק בהיסטוריה של האורגניזמים החיים באוקיינוס, והיחסים שיש להם זה עם זה ועם בני האדם.

בשנת 2015, יצא לאקרנים הסרט התיעודי "Human" - "פני האנושות", של ראיונות קצרים עם אנשים מאות אנשים מסביב לעולם. הסרט נוצר בעקבות פרויקט של צוותו, שראיין 6,000 אנשים ברחבי העולם. אלה ספרו על חייהם וחלומותיהם לצד הקשיים, ומתוכם נבחרומספר עדויות לצד צילומי נופים מהארצות שמהן הם באו.

בשנת 2019 עתיד לצאת הסרט התיעודי Woman,[דרוש מקור] מאין המשך של הסרט Human, אך עוסק בנשים בלבד מסביב לעולם.[דרוש מקור]

ב-2021, הציג את סרטו "ירושה", בועידת האקלים הבינלאומי, בגלאזגו, בנוכחות הנסיך צ'ארלס[1]. להבנתו, התחזית אינה אופטימית, ולפיכך הוא גם מצדיק את מאבקה של גרטה טונברי בנושא.

ב-2021, עובד על סרט בנושא פליטים.

בקורת על עשייתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים אקולוגים ראדיקליים, בקרו את חברותו במועצת המנהלים של תאגיד LVMH, האחראי למותגי יוקרה בתעשיית המזון והאופנה, ואת זיהום האויר, הכרוך בצילומים מכלי תעופה[1].

עשייה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטראן ניסה להציג את צילומיו במוזיאונים, אך נענה בשלילה. לכן, הוא מציג בכל העולם את תמונותיו, בתערוכות חינם, התלויות באוויר הפתוח, ומנה 250 תערוכות עד 2021[1]

עמותת "גוד פלאנט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטראן הקים את העמותה העוסקת בחינוך לאקולוגיה ולתרבות ותורם לה את הכנסותיו מפעילותו בדירקטוריון האופנה "קרינג"

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הראשונה הייתה בעלת פארק לחיות בר בצרפת ובמשך עשר שנים עזר לה לתחזק את המקום וכך אהבתו אל הטבע.

בגיל 30, ההתגרש מאשתו והתחתן עם אשה אחרת, ונסע לאפריקה עמה ועם שני ילדיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאן ארטוס ברטראן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 שבק, תמר (2021-11-05). "הצלם שתיעד את העולם מלמעלה: "בסופו של דבר, גרטה טונברג צודקת"". Ynet. נבדק ב-2021-11-11.