יאניס רוזנטלס
 | |
| לידה |
6 במרץ 1866 (יוליאני) סאלדוס, פלך קורלנד, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1916 (יוליאני) (בגיל 50) הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
ריגס מז'ה קאפי |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות |
| תקופת הפעילות |
1885–1916 (כ־31 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם, סימבוליזם |
| בן או בת זוג |
Elli Forssell–Rozentāle (1903–1916) |
  | |
יאניס רוזנטלס, באנגלית : Janis Rozentāls (18 במרץ 1866 – 26 בדצמבר 1916) היה צייר לטבי מפורסם.[1][2][3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזנטלס נולד במחוז קורלנד באימפריה הרוסית. הוא היה בנו של נפח. הוא קיבל את החינוך הבסיסי בבית הספר היסודי בסלדוס ובבית הספר המחוזי קולדיגה. בגיל חמש עשרה הוא עזב לריגה במטרה להגשים את חלומו להיות אמן, ולאחר מכן למד באקדמיה לאמנויות בסנט פטרבורג. בזמנו הפנוי היה מבקר בעיר הולדתו כדי להתרחק מהמולת העיר הגדולה, כמו לצייר סצנות של הטבע שמסביב ולקבל הזמנת לדיוקנאות. עבור עבודות התעודה שלו הוא צייר בעיקר דיוקנאות תוך שימוש בסטודנטים לטבים צעירים או חקלאים מקומיים.
בשלב מסוים הוא קיבל את ההחלטה להתיישב בסאלדוס, מתוך רצון לחיות קרוב יותר לנושאי האמנות המיועדים לו וכן לשאוב השראה מסצנות הטבע המקומיות, ובאביב 1899 רכש רוזנטלס חלקת אדמה ובנה בה סטודיו לאמנות. אולם שאיפותיו האמנותיות לא התקבלו יפה בעיירת המחוז, ובמקום זאת החליט לעבור לריגה שנתיים לאחר מכן. לאחר מותו הוקם מוזיאון הנצחה בסטודיו הישן שבנה האמן. בנובמבר 1902, יאניס רוזנטלס הכיר בריגה את אלי פורסל (1871–1943), זמרת פינית. ב-20 בפברואר 1903, הזוג התחתן. הם התיישבו בדירת סטודיו, ברחוב אלברט בריגה. מאוחר יותר נולדו להם שלושה ילדים - לילה, אירג'ה ומיאליס.
תחילת מלחמת העולם הראשונה קטעה את חייה השלווים של המשפחה בזמן שהותה בווילה בקולוסארי, הלסינקי בשנים 1905 עד 1916.
רוזנטלס חלה ונפטר בהלסינקי ב-26 בדצמבר 1916 לאחר שחזר מתערוכה שהתקיימה במוסקבה. הוא נקבר בריגה, אך בשנת 1920 הוצאה גופתו מקברה ונקברה מחדש בבית הקברות פורסט בריגה. בשנת 1946 נקרא התיכון לאמנות יאניס רוזנטל בריגה לזכרו.
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היקף פעילותו של רוזנטלס היה רחב מאוד, אך לציור היה חשיבות עליונה בעיניו. הוא חשף את יופיו של הטבע, הפגין את שלמות האדם והטבע. בעבודותיו של רוזנטלס בולט אפקט שטוח, עם מעבר רך של גוונים, נגיעות קטנות של צבע – עם משטחי צבע. התכונה העיקרית של יצירותיו הייתה א-סימטריה, המקצב הגלי של אר נובו.
רוזנטלס צייר דיוקנאות רבים. הפוטנציאל היצירתי של האמן התגלה בדיוקנאות של אנשים הקרובים אליו רוחנית. רוזנטלס יצר מספר דיוקנאות של פטרון הסופרים והאמנים א. דומברובסקיס, הסופר רודולפס בלאומניס ורעייתו של האמן אלי פורסל.
רוזנטלס התעניין בטבעו של האדם - עולם התשוקות, נושא האהבה, היה אופייני לתקופתו. הוא השתמש בעלילות התנ"כיות הפופולריות "פיתוי" ו"חוה עם התפוח", סיפורים מהמיתולוגיה ותצפיות במציאות של זמנו. לפחות לחלק מהתמונות הפנטסטיות הייתה משמעות סמלית עכשווית ומקומית, ואינדיבידואלית.
האמן פנה גם לציור נוף, ויצר דימוי לירי של המולדת באמנות הלטבית. העונה האהובה עליו הייתה האביב, הלידה מחדש של הטבע. רוזנטלס יצר כמה חלקי מזבח לפי הזמנה בכנסיות לטביות. ביצירות המזבח שלו השמיט רוזנטלס את הדינמיקה, האקספרסיביות, המרקם והקומפוזיציה המוגמרת. הוא לקח בחשבון את הבנת האמנות של האנשים הפשוטים והתאים את עצמו אליה, אך יחד עם זאת הוא ניסה לא לאבד את האיכות האמנותית.
האמן ניסה גם את כישוריו בציור מונומנטלי. בקיץ 1910 הוא עבד באפריז הדקורטיבי על חזית הבניין החדש שהוקם של החברה הלטבית של ריגה. הוא צייר שבע קומפוזיציות סמליות המאפיינות את הפעילויות העיקריות של החברה.
הציור תפס מקום מרכזי בפעילותו היצירתית של רוזנטלס, אך גם הופעתו באמנות גרפית הייתה משמעותית. היקף פעילותו היה רחב מאוד - עבודתו כללה עיצוב ספרים ומגזינים, אמנות גרפית שימושית, פוסטרים וציורים.
הוא לקח חלק בחיי האקדמיה של סנקט פטרבורג. מאוחר יותר הוא הקדיש מאמצים רבים לגיבוש אמנים לטבים, שהוזנחו בארצם מולדתם. הוא היה חבר חבר מושבעים של כמעט כל תערוכות האמנות הגדולות של לטביה. רוזנטלס לקח חלק בארגון תערוכות האמנות הלטבית מחוץ ללטביה.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Rozentāls Family. Elita Sproģe. J.Rozentāls Saldus Museum of History and Art.2008.
- ^ Miķelis Ivanovs: Jānis Rozentāls. In: Jānis Rozentāls (Monographie). Liesma, Riga 1966, S. 142–156 (deutsch von J. Bernšteins).
- ^ Merja Mela: Janis ja Elli Rozentals – elämää ja taidetta. Rozentals-seura, [Helsinki] 2006, ISBN 951-98671-2-0 (finnisch).
- ^ Janis Rozentāls. Inta Pujāte. "Liesma". Rīga. 1991.