יגור ליגצ'וב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יגור ליגצ'וב בשנת 1989

יגור ליגצ'וברוסית: Его́р Кузьми́ч Лигачёв‏; 29 בנובמבר 1920, מחוז טומסק), פוליטיקאי סובייטי, מן המנהיגים הבכירים של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בתקופת הפרסטרויקה, ומן המתנגדים הבולטים למדיניותו של מיכאיל גורבצ'וב בסוף שנות ה-80. על פעילותו במהלך השנים הוענקו לו מספר עיטורים סובייטיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגור ליגצ'וב נולד למשפחת איכרים בכפר במחוז טומסק (כיום במחוז נובוסיבירסק). לאחר מספר שנים עברה המשפחה לנובוסיבירסק, שם סיים ליגצ'וב את לימודי בית הספר. לאחר הלימודים הוא נסע למוסקבה והחל משנת 1938 למד במכון למהנדסי תעופה. בשנת 1943, לאחר קבלת תואר מהנדס, חזר ליגצ'וב לנובוסיבירסק והחל לעבוד במפעל לייצור מטוסים. בשנת 1945 עבר לעבודה במנגנון הקומסומול. בתחילת שנות ה-50 החל לעבוד במנגנון המפלגתי, ובשנת 1959 מונה לראש הוועד המחוזי של המפלגה. במציאות הסובייטית היה זה התפקיד הבכיר במחוז.

בשנים 1961-1965 היה ליגצ'וב במוסקבה ועבד בתפקידים שונים במנגנון של הוועד המרכזי של המפלגה. בשנת 1965 הוא הועבר לטומסק ובמשך תקופה ארוכה (עד שנת 1983) עמד בראש הוועד המפלגתי המחוזי. בתקופה זו תרם רבות לקידום המחוז והעיר טומסק.

קריירה במוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 הוחזר ליגצ'וב למוסקבה ומונה לראש מחלקה במנגנון הוועד המרכזי של המפלגה. לפי עדותו, המעבר בוצע ביוזמת יורי אנדרופוב לאחר התייעצות עם מיכאיל גורבצ'וב. ב-23 בדצמבר 1983 קוּדם ליגצ'וב לתפקיד מזכיר הוועד המרכזי.

במרץ 1985 תמך במועמדותו של גורבצ'וב למזכיר הכללי של המפלגה. החל משנת 1985 היה ליגצ'וב הממונה על נושא האידאולוגיה במפלגה, בפועל - מספר 2 במפלגה. במהלך שנת 1985 נסע לסברדלובסק, ולאחר פגישה עם בוריס ילצין המליץ בפני מיכאיל גוברצ'וב על העברתו למוסקבה, ובהמשך תמך בקידומו של ילצין לתפקיד מזכיר סניף המפלגה במוסקבה.

בשנת 1985 היה ליגצ'וב בין יוזמי מערכה נגד אלכוהוליזם, שהייתה אגרסיבית במיוחד. בזיכרונותיו כתב שהמערכה הייתה שגויה, וכי לא ניתן לשנות את הרגלי העם בפקודות מטעם השלטון אלא אך ורק תוך מערכת הסברה מתמדת.

ליגצ'וב היה בין תומכי מיכאיל גורבצ'וב בתחילת הפרסטרויקה, אך החל משנת 1988 התחיל להתנגד לקצב הרפורמות, מחשש שהדבר יביא לקריסת המשטר. בשנת 1989 הוא נבחר לוועידת נציגי העם. במהלך מושבי הוועידה היה ליגצ'וב בין הנואמים שהתנגדו בתוקף לקצב הרפורמות. כמו כן, הוא התנגד לביטול סעיף 6 בחוקה, שדגל בעליונות המפלגה הקומוניסטית בניהול המדינה.

ליגצ'וב היה בין מובילי הדחתו של בוריס ילצין מכל תפקידיו במפלגה. בשנת 1990, במהלך כינוס מפלגתי, מתח ליגצ'וב ביקורת על מיכאיל גורבצ'וב ואף הציג את מועמדותו למזכיר הכללי של המפלגה. לאחר שהפסיד בהצבעה על תפקיד זה עזב את הפוליטביורו ויצא לגמלאות.

לאחר התפרקות ברית המועצות היה ליגצ'וב בין החברים הבולטים במפלגה הקומוניסטית של רוסיה. בשנים 1999-2003 היה חבר דומה ממחוז טומסק מטעם המפלגה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יגור ליגצ'וב בוויקישיתוף